-איפה הן הבחורות (יהורם גאון)

אתמול לכבוד יום העצמאות היה ברדיו ללא הפסקה מצעד של שירי יהורם גאון. באיזשהו שלב במהלך היום אמא ואני מצאנו את עצמנו מדברות על מין ועל מגדר ועל ההבדלים ביניהם (מין זה ביולוגי, מגדר זה פסיכולוגי), ובמקרה יצא שבדיוק כשסיימנו לדבר על הנושא הזה ולהסכים שהמצב בהקשר של התפיסה של בנים ובנות הוא רע, השיר הזה הופיע במצעד.

האמת היא שרק כששמעתי את השיר הזה הבנתי כמה המצב שלנו קשה. זה כל כך מוזר שדווקא פה, מכל המקומות, קיימים כל ענייני המגדר המטופשים האלה, כל ה"בובות זה של בנות ומכוניות זה של בנים", כל הלחצים האלה שמופיעים כשבנים עושים "דברים של בנות" וכאלה, כי בעצם, פה זה אחד המקומות הראשונים אם לא הראשון בעולם שבאמת היה בו שיוויון מוחלט בין נשים לגברים. לא "שיוויון" שבו האישה במטבח והגבר בחוץ, לא "שיוויון" שבו יש יותר גברים מנשים בעבודות שנתפסות כגבריות, אלא שיוויון אמיתי, שבו כולם עושים הכל.

החלוצים שהגיעו לפה בתחילת המאה הקודמת התנהגו בצורה שיוויונית לחלוטין. גברים ונשים עבדו בהגנה, בשדות, במטבח, בכל עבודה שדורשת ידיים. ברור שמבחינה פיזית הגברים חזקים יותר ולכן קל להם יותר לעשות עבודות פיזיות, אבל זה לא שינה כלום אז. כולם עשו הכל. 

והנה היום, כל כך הרבה שנים מאוחר יותר, כל מאבקי המגדר קיימים פה. הם היו קיימים כבר כשכל המתיישבים הגיעו לארץ קצת אחרי הקמת המדינה והביאו איתם את כל התפיסות השגויות שלהם, אבל בהתחשב בעובדה שהחלוצים הקימו את המדינה, הייתי מצפה שאולי המצב יהיה פחות גרוע, גם אז וגם היום, אבל עושה רושם שאנשים נצמדים יותר מדי לתפיסות שלהם מכדי שיסכימו לשנות אותן, גם כשרואים שהשיטות החדשות פועלות אפילו יותר טוב מהשיטות הישנות.

וזה חבל, כי בשנים האלה חזרנו אחרונה כמה עשרות שנים. אפילו היום המצב לא טוב כמו שהיה כשהחלוצים הגיעו לפה. וזה קצת גורם לי לתהות אם לא היה צריך לערוך חינוך מחדש טוב יותר בתקופה ההיא. או אולי בעצם היום, כשאנחנו עדיין יכולים לשנות דברים.