הדבר שהכי היה לי קשה בלקרוא את "קול למתים" היה לראות אדם מבריק וכותב מדהים כמו אורסון סקוט קארד כותב בצורה כל כך לא מוצלחת. בגלל זה ויתרתי על "קסנוסייד", המשך הסדרה וכל ספר אחר שקארד כתב שקשור לאנדר. ובכל זאת, כשמר ג' אמר לי לקרוא את הצל, ידעתי שאני לא יכולה להתעלם מההמלצה הזאת. אז לפני כמה ימים, אחרי שגיליתי שהוא הוציא prequel חדש לסדרה של אנדר (ספר ראשון בטרילוגייה על מלחמת הבאגים הראשונה), החלטתי לקחת מהספרייה גם אותו וגם את הצל.

לקרוא את הצל היה קצת קשה בהתחלה. מעבר לזה שהוא בכל זאת לא משתווה לאנדר (כשאני מדברת על ספרים, באנדר הכוונה תמיד ל"המשחק של אנדר") בעומק המוסרי שלו (אין מה לעשות), בתחילת הדרך בין מאוד מתואר כילד המושלם כמעט: חכם, קורא אנשים מהר וטוב, לומד מהר, בעל זיכרון מושלם, פורץ לכל מיני מערכות מוגנות, מגלה המון מידע מסווג, בעל ציונים אפילו טובים יותר משל אנדר. הוא חי ברחוב אז הוא מתורגל בקרבות וחוסר אמון, יש לו יתרונות שלאף אחד אחר אין, ולמרות שהוא קטן הוא נהדר. לכאורה (או שלא כל כך לכאורה בשלב הזה של הסיפור), מרי-סו מושלם. מתסכל משהו.

כשאמרתי את זה למר ג', משהו כמו מאה וחמישים עמודים אחרי שהתחלתי את הספר, הוא הופתע. הוא נתן לי שאלה פשוטה- "תחשבי על מה שהוא מביא לעצמו".

אז חשבתי.

את התשובה שלי כתבתי כאן, ואין לי הרבה מה להוסיף עליה, מלבד זה שזה הולך ונעשה ברור יותר ככל שמתקדמים עם הספר. בין... הוא בעייתי יותר משזה נראה. הוא באמת מביא לעצמו ריקנות. הוא מביא חשד, חוסר הבנה, חוסר חיבה לבני אדם באיזושהי רמה. הוא מביא אינטרסים. הוא מביא את כל הדברים הלא נכונים שהוא למד מהרחוב ופועל לפיהם. וזאת בדיוק הבעיה הכי קשה שלו והסיבה שהוא מעולם לא היה מושלם.

כמו שאמרתי, זה הולך ונעשה ברור יותר ככל שמתקדמים עם הספר. כשהוא מגיע לקבוצת דרקון ומתחיל ללמוד את אנדר לאט לאט רואים את כל הבעיות שלו ועד כמה שבעצם אין בו שום דבר רגשי (ולפיכך גם אנושי) באיזושהי צורה. אני אפילו החלטתי לקרוא את אנדר (שיש לי בבית) ואת הצל במקביל, אז זה היה עוד יותר ברור, כשבין ואנדר נתנו פירושים שונים לחלוטין לאותן הסיטואציות. זה היה מדהים לראות עד כמה מעוותת תפיסת העולם שלו.

כשאני משווה את בין ואת אנדר, עדיין הרבה יותר קל לראות את זה אצל אנדר. עדיין קל לי יותר לחבב את אנדר ולהתחבר אליו. אבל בכל זאת, יש כאן הרבה נקודות מעניינות, לא על מוסר, אלא על אנושיות.

וזה הכוח האמיתי של קארד - הפילוסופיה שמאחורי הספר.

סדר לקריאה במקביל:

אנדר- עמ' 1-80

הצל- 1-167

אנדר- 81-125

הצל- 168-180

אנדר- 126-140

הצל- 181-212

אנדר- 141-162

הצל- 213-263 (עד המעבר)

אנדר- 163-173 (עד המעבר)

הצל- 263-272

אנדר- 173-206

הצל- 273-351 (עד המעבר)

אנדר- 207-246

הצל- 351-382

אנדר- 247-262