*אני מתקדמת למשרד של המנהלת. אני רואה את מר ג' יושב ליד, אז אני משנה כיוון ומתיישבת לידו*

אני: "היי."

הוא: "היי. מה נשמע?"

אני: "בית הספר שלך מרגיז אותי שוב."

אני: "הכל בסדר?"

מר ג': "כן. היום הבגרות בפסיכולוגיה, אז זה משבש לי את כל סדר היום, ויש לי כל כך הרבה מה לעשות שאני לא יודע מאיפה להתחיל."

אני: "לא נראה לי שלשבת פה-"

מר ג': "תורם לזה? לא."

אני: "קח. זה מפדקון."

*מר ג' בודק את הדיסק-און-קי עם החומר מפדקון כאילו הוא מעולם לא ראה אחד*

המורה שלי לרפואה: "ככה זה. לך הוספתי נקודה, לת' הוספתי שתיים, למר ג' הוספתי שלוש."

אני (מסתובבת למר ג'): "גם אתה ניגש לבגרות ברפואה?"

*הוא מחייך*

המורה שלי לרפואה (מושיטה לי את הבגרות של י'): "אן בטוח תדע."

*אין רפואה בי"א השנה ומי שהיה אמור להיות איתי במועד ב' לא הגיע אז הייתי לבד בבחינה של י"א ברפואה*

הבוחן: "יש סיכוי שהחברים שלך יגיעו?"

אני: "ת' לא. השנייה אין לי מושג."

הבוחן: "אבל את פה."

אני: "למיטב ידיעתי כן."

*לפני הבחינה של י"ב ברפואה*

המורה שלי לרפואה: "אני רוצה מאיות."

אחד הילדים בכיתה: "גם אנחנו."

אני: "אני יכולה לבקש משהו?"

מר ג': "כן, בטח."

אני: "לך לישון מוקדם היום. תנצל את יום רביעי לנוח".

מר ג': *חיוך* "לישון נמצא בלו"ז לשבוע הבא."

אני: "אתה חייב לנוח."

מר ג': "בשביל זה יש את החופש הגדול, לא?"

אני: ״הבעיה היחידה שלי עם הקורס הזה היא שחסר פה המון מידע.״
דקל: ״יש פה רק נגיעות.״
אני: ״כן.״
...
דקל: ״אבל יש עוד בקורסים מתקדמים. יש קשב חזותי. נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית.״
אני: ״גם בתואר שני בקוגניטיבית.״
דקל: *חיוך* ״בדיוק.״

אני: "אני אבקש ממך את אותו הדבר שביקשתי ממר ג' היום."

MIG: "מה ביקשת ממנו?"

אני: "לך לישון."

MIG: "זה לשפוך לי מלח על הפצעים."

MIG: "היא בוכה כשהיא ערה, היא בוכה כשהיא ישנה. היא מתמודדת עם כל דבר ככה."

אני: "ככה זה נשים."

MIG: "אם אני הייתי אומר את זה זה היה שוביניסטי."

אני: "אבל זה נכון."

MIG: "אני יודע."

MIG: "כבר חודש שאני עמוס כל הזמן. מאז פסח."

אני: "זה לא ממש חודש."

MIG: "חודש וחצי."