זה ממש מטופש, אבל אחרי שעשית לי לייק אמרתי לאמא שאולי אתה בכל זאת לא שונא אותי.
אז היא אמרה שברור שאתה לא שונא אותי. ואני יודעת שהיא צודקת, אבל לרגע חשבתי לעצמי שאולי אני בכל זאת קצת טיפשה.
ואני יודעת שאתה שונא את זה, וכשאמרת את זה בכיתי אחרי שהלכת, כי בסך הכל צחקתי אז, אבל אני קצת מתחילה לחשוב שאולי טעית גם אתה, כמו שכולם טעו, ובעצם אני לא באמת יודעת שום דבר. ואני יודעת שזה רק הספק והעייפות וזה שכבר אין לי כוח לכל השטויות האלה. ואני יודעת שאני פשוט מתגעגעת אלייך כי לא דיברתי איתך כבר כמעט חצי שנה ואני מתגעגעת לזה שיש לי אח גדול, ואני מתגעגעת לזה שאתה פה ושאני יכולה לדבר איתך ולצחוק איתך ולספר לך דברים ושתצחק עליי.
ואם היית פה היית אומר לי להפסיק כבר עם השטויות ואז הייתי קצת בוכה ומהנהנת והיית מחבק אותי ומבטיח שאני אהיה בסדר אם אני רק אמשיך עם הדברים הטובים אבל אני רק רוצה לשמוע את הקול שלך שוב כי אני כל כך מתגעגעת.
והבחירות המטופשות האלה לא עוזרות.
וכלוםכלוםכלום לא עוזר.
ואז אני שונאת את עצמי שוב, וכלום לא נגמר. ואני יודעת שזה טיפשי ושאתה שונא את זה, אבל אני לא מצליחה להפסיק.
במיוחד כשאני עכשיו עובדת עם מישהו שמזכיר לי אותך כל הזמן.
3/>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Oncoming Storm