אני טעיתי ואני מטומטמת ונמאס לי ואני עייפה ואין לי כוח לשטויות האלה יותר. ואז אני שומעת את עצמי ושונאת את עצמי עוד יותר ומרגישה עוד יותר כמו הדוקטור ואתה בכלל לא מבין את זה כי זה הדבר היחיד אצלי שאף פעם לא הצלחת להבין כי אני כל כך דפוקה וכל מה שאני רוצה זה לדבר איתך או עם אחיך ושתחבקו אותי ותבטיחו שהכל בסדר כי זה לא מרגיש ככה למרות שאני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון אבל עכשיו אני כועסת על עצמי בגלל זה.

ונמאס לי. נמאס לי נמאס לי נמאס לי. נמאס לי מאנשים פה ונמאס לי מאנשים בגיל שלי ונמאס לי מהבית ומהצבא ומכל השטויות של כל היקום. נמאס לי. אני רק רוצה לרוץ אלייך ושתציל אותי מעצמי שוב.

אז אני אישן הלילה וארגיש יותר טוב ומחר הכל יהיה בסדר שוב, אבל גאדאמט זה מתיש.

יהיה לך אכפת אם אני אקנה בשיקגו דובי-אתה ואני אשים לו לב?