איך עובר הקיץ עד עכשיו? (צוחקת) כן, גם לי ממש חם. אני שונאת את מזג האוויר הזה. אבל ל' אוהבת אותו, לא ברור לי איך. עוד יהיה נעים יותר, אתה יודע. (צוחקת שוב) זה גם מה שאמרת בשנה שעברה! ואפילו אתה הלכת עם ארוך מאיזשהו שלב. לפחות לך יוצא ללכת לבריכה!
אני... בסדר, אני מניחה. עובר עליי הרבה כרגע. יש בי חלק שקצת התחיל לספור לאחור את הזמן עד שמתחילה שנת הלימודים ואני אוכל לראות אותך שוב. כן, כזה הרבה.
לא, אני לא יודעת. כאילו, אני מניחה שזה פשוט כי הכל קורה ביחד וזה קצת מורכב לי להתמודד עם הכל בלי לפרק את זה. ל', והצבא (חרטוט אחד גדול, בינינו), וא', ו-AK, והשריטות שלי שאני צריכה לטפל בהן, ואתה יודע, הכל קצת מתערבל ביחד ואני ממש צריכה לנקות את הראש (שיקגו עוד 3.5 שבועות3>). ויש ימים שהכל בסדר ואני כולי צוחקת ואופטימית ומחייכת והכל ויש ימים שאני רוצה להתקשר אלייך ולבכות לך בטלפון ושתרגיע אותי כמו שרק אתה יכול.
ואני יודעת שאני קצת מגזימה, אתה לא צריך לתת לי את המבט הזה, אבל אתה תמיד תהיה היחיד שמגיע אליי ככה.
העניין הוא שאני מרגישה קצת מוזר. סיימתי את הבחינה האחרונה שלי ביום חמישי (היא היתה נהדרת, דרך אגב, בניגוד לסטטיסטיכס ואישיות. ואני יודעת שכשאני אגיד לך את זה אתה תגיד לי "מה פתאום, השתגעת? למה את רוצה לגשת שוב?" או משהו בסגנון, אבל אני שונאת את העובדה שיש לי ציון שמתחיל ב-8 ועוד בקורס הזה - למרות שכרגע הממוצע שלי עדיין 95), ועכשיו יש לי קצת זמן להדביק לאט לאט את הסיכומים של החומר בפילוסופיה ולחזור על סטטיסטיכס (אני אעשה את זה שוב בפברואר, כי אני בחו"ל במועד ב' של הסמסטר הנוכחי). וזה בדיוק מה שמוזר - פתאום יש לי סמסטר שלם שאני לא לומדת בו ואני יכולה לעשות מיליון ואחד דברים אחרים. וחשבתי שהצלחתי למלא אותו בדברים שוב (אנחנו נוראיים, אתה ואני), אבל עושה רושם שלא כל כך.
והקטע זה שזה טוב! זוכר מה אמרתי לך אז, שממתי ימים בביה"ס הם רגועים, ואמרת לי שלפעמים הם צריכים להיות? אז כן, אין ספק בזה בכלל. אבל איכשהו עושה רושם שאתה ואני לא כל כך יודעים איך להתמודד עם זה, או שלא היינו מוצאים את עצמנו עסוקים בדברים בלי הפסקה.
וזה לא שאין לי מה לעשות, אתה יודע? יש לי פד גרפי חדש ומהמם (הדבר היפיפה הזה, שקיבלתי בהנחה כי אני סטודנטית) ומאתמול סופסוף יש לי זמן לשחק איתו. אני לומדת לעצב וליצור אנימציות בתלת מימד (תודות לקצת עזרה של AK), וזה כנראה יהיה הדבר הראשון שאני אראה לך כשאני אראה אותך שוב, ואני מתעסקת קצת ב-C# ובניית אתרים וכאלה, ויש לי זמן לכתוב ולצייר סופסוף(!!!), ויש לי מיני-קורס סייבר שמתחיל עוד שבועיים... יש מספיק מה לעשות.
אבל זה עדיין מרגיש ממש מוזר שיש סמסטר שלם שאני לא לומדת בו.
אה, ויש את הצה"ל הזה.
לא, אני יודעת. תראה, האמת היא שצה"ל הוא האחרון שמטריד אותי כרגע. מה שבעיקר מטריד אותי זה המפקדת שלי. היא לא מבינה כלום והיא לא מבינה שהיא לא מבינה כלום, והיא מתנהגת כמו בהמה, כנראה כי זה מה שהיא, ואני לא סובלת אותה. אני לא סובלת את הלהיות שם. וזאת הבעיה - כי אני אוהבת להיות בקבוצה הקטנה שלנו ואני אוהבת להיות עם חלק מהאנשים בקומה, אבל היא פחות או יותר הסיוט של כולנו. וזה מילא, אבל זה בא על חשבון המקצוע שלי.
והיא עדיין לא הבינה שאני אהפוך לה את העולם על הראש אם היא תכריח אותי.
ואז יש את ל'. כן, אני יודעת, חפרתי לך על זה שהיא מגיעה ואיזה כיף והכל, אבל יש מישהי שלישית - נקרא לה מ' לצורך העניין - והיא בכוונה לא רוצה אותי שם. זה לא מפתיע, בינינו - זאת הסיבה שהתנתקתי ממנה מלכתחילה - אבל זה עדיין מציק. היא כל כך שקועה ברחמים העצמיים שלה וכל השטויות האלה, ובאיזשהו שלב הבנתי שזה רק מושך אותי למטה והתנתקתי, אבל עכשיו כשל' פה... אתה יודע, באיזשהו מקום אין לי הרבה ברירות. ל' מספרת לי על התוכניות, אבל היא לא מוכנה להגיד כלום, וכאמור, אני די בטוחה שזה מכוון למרות שהיא טוענת שלא. ומצד אחד אני ממש רוצה להיות עם ל' אבל מצד שני אני לא רוצה להרוס לה את החופשה. אז עושה רושם שאני אהיה איתה הרבה פחות משרציתי.
הצד החיובי של זה הוא שגם ככה אין לי יותר מדי ימי חופש יותר, אז לפחות ככה אני שומרת עליהם.
אבל מחר אני אתקשר לביטוח ולמטפל ההוא (כן, עדיין לא עשיתי את זה, אני נוראית, אני יודעת), ואני אראה אם כבר סידרו לי את ההרשאות בבנק ואם כן אני אתקשר גם לקורס ואסדר את עניין התשלום. אני גם אמשיך את האנימציה בתלת שהתחלתי לעשות (שהיא הרבה יותר מגניבה משל AK~) ואז אשלח לו סרטון נורמלי של זה P:
בתכל'ס, עיקר מה שאני צריכה לעשות קשור לצה"ל, אני מניחה. אני צריכה לעצב ולהדפיס תמונה (או שתיים) לשיקגו ולהדפיס את כל הכרטיסים והכל, אבל הכרטיסים יכולים לחכות קצת. התמונות לא.
ובגדול זהו, אני חושבת. כאילו, בעיקר יש לי לטפל בדברים פנימיים, שריטות ישנות, אתה יודע. אני מרגישה קצת בודדה, אבל אולי שבוע הבא אני אצא שוב עם ל' (ראינו סרט אתמול והסתובבנו עד אחת עשרה וחצי, מה שגרם לזה שהלכתי לישון אחרי שתיים עשרה, מה שגרם לזה שישנתי כל היום - אין לי מושג איך אתה מתפקד עם כל כך מעט שינה), ושבוע אחרי זה עם ע' או עם AK... נראה מה יהיה. אני מניחה שאני מרגישה בודדה פשוט כי יש סביבי יותר מדי אנשים שממוקדים בעצמם ולא מסתכלים על אחרים.
אבל יהיה בסדר, אתה יודע?
בכל אופן, הטלפונים של מחר הכי חשובים. וצריך גם לבדוק אם החתימו לנו את הטפסים, ואם כן הכל יהיה מצוין.
נראה לי שאני אוותר אבל על לנסוע לצפון ליומיים עם ל' - גם כי מ' לא כל כך משאירה לי ימים או אפילו מדברת איתי על זה בכלל - וגם כי אין לי לא כסף ולא ימים. חבל. אבל אני אראה אותה אם אני אטוס לפראג שנה הבאה ובכל מקרה ב-AT9. רואה איך הכל מסתדר?
אני מקווה רק שההחלטה להמשיך ללמוד היתה נכונה. אני מאמינה שכן.
שמור על עצמך, יקירי.
אן.