אתה יצור מאוד מאוד מעצבן. 

לא ככה קיוויתי שהיום הזה ייראה, אבל בהתחשב בזה שאני עדיין קצת חולה (הייתי מגיעה קודם אלמלא התעוררתי רק בתשע וחצי), הגעתי מאוחר ולא הייתי בטוחה איך נראה היום שלך היום, זה כנראה לא מפתיע. That being said, עכשיו אני חושבת שלא הייתי צריכה לבוא היום, אבל כמו שאמא אמרה כשאמרתי לה את זה, אם היא היתה אומרת לי את זה בבוקר הייתי מתעלמת. 

אני מניחה שהשבועיים האחרונים של החלומות הספיקו לי. אבל בוא נודה בזה, לאור העובדה שהיום הלך כל כך גרוע מבחינתי ושעכשיו אני עוד יותר דואגת לך, כנראה שככה הכל יראה גם בחודשיים הקרובים. 

יאי. 

אני אגיד לך את האמת, אני לא באמת יודעת מה עובר עליי או למה היה לי חשוב כל כך לבוא לראות אותך (מלבד לתת לך את מה שהבאתי לך). אני חושבת שזאת היתה טעות לבוא היום, במיוחד עם החלומות שהיו לי הלילה, כי בחיי שאני לא מצליחה כרגע לזכור מה היה המציאות ומה היה החלום. אוף. נראה לי שזה כל התסכול שלי שיוצא החוצה ואני אפילו לא יודעת מה אני רוצה שיקרה איתו. 

הלוואי שיכולתי לדבר איתך, אפילו לכמה דקות הרגילות שלנו של להגיד הכל בלי לומר כמעט כלום. 

ואני כל כך דואגת לך עכשיו שאני לא יכולה להסביר. אתה נראה עייף ומתוסכל ואני לא אוהבת את זה. 

אוף. 

*אפילו שחייכת כשראית אותי אבל דעתך היית מוסחת לגמרי