בסיפור הראשון של שרלוק הולמס שכתב ארתור קונן דויל, "שערורייה בבוהמיה", מקבל הולמס מכתב בלתי-חתום הנוגע לפגישה עתידית עם לקוח אפשרי. ווטסון, בתמימותו האופיינית, שואל את הולמס מה פירוש הדבר לדעתו, והולמס מגיב באמירה שאין לו דעה בנושא, מכיוון ש"טעות חמורה היא לפתח תיאוריות בטרם יש בידך די נתונים. מבלי משים מתחיל האדם לעוות את העובדות כדי שאלה תתאמנה לתיאוריות שבנה, במקום לפתח תיאוריות שתתאמנה לעובדות."

צל של אמת מוכיח בדיוק את זה.

היה הרבה ויכוח סביב הסדרה הזאת. לא באמת עקבתי אחרי הכל כי זה לא עניין אותי עד שראיתי את ארבעת הפרקים, אבל אני זוכרת אמירות שנגעו למידת המהימנות של הטענות שמועלות בסדרה ולזה שלציבור אין זכות לשפוט את האנשים המעורבים, ובמקרים אפילו קיצוניים יותר, את עבודת המשטרה. אני מאמינה שאת רוב הטענות האלה אפשר למצוא ברשת.

כמובן שאלה שטויות.

לפני שאני אגיב על הדברים שמוצגים בסדרה, אני אציין שאני לא יודעת מי רצח את תאיר ראדה ז"ל (מן הסתם), אבל יותר מזה, אין לי השערה בנושא. השערות, כמו שאמר שרלוק הולמס, אסור לפתח לפני שיש בידינו את כל העובדות, ואין ספק שזה משהו שאין לנו כרגע (אלא אם המשטרה תואיל בטובה לפתוח את התיק שוב). כן אפשר לדבר על הראיות שמוצגות ועל תהליך השגתן, שהוא חובבני במקרה הטוב ביותר.

אחד הדברים שחוקרים מוזהרים שלא לעשות הוא לשאול שאלות מנחות במהלך תחקור משטרתי. למרות שלכאורה שאלות מנחות אמורות דווקא לסייע, מכיוון שהן מזכירות לאדם שעובר את התשאול דברים שהתרחשו, למעשה, הן מסוכנות לא פחות מפברוק ראיות. למה? כי שאלות מנחות יכולות, באותה המידה שהן עשויות להזכיר דברים שקרו בפועל, לגרום לשינוי זכרונות או ליצירת זכרונות מזויפים מאפס.

ובאורח פלא, האדם שנחקר ו"נזכר" פתאום במשהו לא באמת יודע שמדובר בזיכרון מזויף.

למרות זאת, לאורך שני הפרקים הראשונים של הסדרה אפשר לראות את החוקרים שואלים שאלות שכאלה. שלא לדבר על קביעות שהם מפנים כלפי זדורוב ("אתה רצחת אותה"), עלבונות שהם מפנים כלפיו ואפילו ניסיון של משתף הפעולה להמציא איזשהו סיפור של מה שקרה עם זדורוב. זה לא משנה שהעובדות בשטח לא מתאימות לסיפור המפוברק של החוקרים (הגרסה של זדורוב, שלאחר מכן הוא חוזר בה), וזה לא משנה שעדים במקום סותרים את הסיפור. המשטרה ובית המשפט מצאו את החשוד שלהם, ובדיוק כמו כל בלש חובב, הם מנסים להוכיח שהם צודקים. מה שלא מתאים, נזרק לפח.

אין ספק שזדורוב הוא מטרה קלה. עובד זר, לא לגמרי מדבר עברית, עם משפחה קטנה שחיה פה - קל מאוד לאיים על אדם כזה ולגרום לו להודות בפשע, בין אם הוא ביצע אותו ובין אם לא. גם אם הוא לא הרוצח, הוא לא יהיה הראשון שהודה בפשע שהוא לא ביצע - מאז פיתוח הטכנולוגיות להשוואת דנ"א וטביעות אצבעות, רק בארה"ב נמצאו כמה מאות אנשים שנאסרו (או אפילו הוצאו להורג) בטעות, וחלקם אפילו הודה בפשע. היום יודעים שהם לא ביצעו אותו, אבל זה לא בדיוק עוזר להם בשלב הזה.

אין ספק גם שהחקירה של המשטרה חובבנית במקרה הטוב. על כתמי דם ושיער אמנם אי אפשר לערער (ושניהם, כמו ראיות מדעיות אחרות, לא מקשרים אותו בכלל לזירה), אבל על עדויות ראייה והודאות בהחלט אפשר לערער, במיוחד לאור ההסרטות של המשטרה שמוצגות בסדרה. לא צריך לעוות אותן, לא צריך לגרום לאנשים לחשוב משהו שלא קרה - הכל שם. ההסרטות של זדורוב שמנסה כל מיני אפשרויות שונות עד שהוא מגלה את האפשרות הנכונה בזמן שהם עובדים על ההודאה שלו; השכנוע של משתף הפעולה שעדיף לו להודות והזמן שהם בילו ביצירת גרסה מזויפת של מה שקרה; השאלות המכוונות של החוקרים שחשפו את כל הפרטים שלכאורה רק הרוצח אמור לדעת - ואפילו הבחירה בקומה הלא נכונה בטעות (שמערערת את אמינות הטענה שהוא הרוצח, לאור זה שהרוצח היה יודע איפה התבצע הרצח) - כולם מצביעים על תשאול במטרה תחילה. המשטרה החליטה שהוא אשם - ולכן הוא אשם.

עצם העובדה שבית המשפט קיבל את הטענה והרשיע את זדורוב בעיקר על בסיס התשאולים וההודאה אומר משהו על עבודת מערכת הצדק במדינה שלנו. כמה קל לעשות צדק כשמי שנפגע גם ככה שייך לאוכלוסיות חלשות.

עוד דבר מדהים בסדרה זה התגובות של השופטים. שוב, לא צריך לעוות שום דבר - בית המשפט עושה צדק לעצמו. בצורה מדהימה, כשההגנה מביאה עד מומחה לטביעות נעליים, שטוען ש"טביעת הנעל" שנמצאה על המכנס של תאיר ז"ל לא שייכת לזדורוב וכנראה היא בכלל לא טביעת נעל, השופטים טוענים שקל לראות שכן ולכן ברור שהעד משקר או שהוא לא יודע מה הוא אומר. אז מה אם זה מומחה עולמי. מה שלא מתאים לתיאוריה שבנתה המשטרה מסולק על ידי בית המשפט.

איזה חיים קלים יש לנו, אה?

לא סתם הולמס אמר את מה שאמר לווטסון בקטע המדובר. במקרה של החקירה הזו, קל לראות איך מעוותים עובדות ועדויות על מנת להתאים אותן לתיאוריה. אז מה אם הסכין לא מתאימה, אם זדורוב בכלל דיבר על שירותי הבנים (לא יודעת אם מישהו שם לב לזה, אבל זה מה שהוא אומר) למרות שהרצח התבצע בשירותי הבנות, אם אף אחד לא ראה אותו הולך אחריה, אם לא נמצא דנ"א שלו במקום... אז מה?

הדבר המדהים עוד יותר היה לראות את היחס לתיאוריה החלופית שהוצגה למשטרה. אני לא יודעת מי הם א"ח וא"ק, מה המניעים שלהם לעשות דברים, או מה באמת קרה ומה לא קרה. אבל בכל מקרה שהוא, גם אם מדובר בתיק סגור, תפקיד המשטרה הוא לחקור את האפשרות שההסבר החלופי הוא נכון. גם אם הוא לא, גם אם מדובר בבזבוז זמן, תפקיד המשטרה הוא לבדוק כל כיוון, כפי שציין שם אחד השוטרים הבכירים בפרק הראשון. בודקים כל רחוב עד שמגיעים לדד אנד, לא?

בצורה לא מפתיעה, פה זה לא קרה. אבל למה אפשר לצפות משוטרים חובבנים שנחושים בדעתם לעוות את העובדות כדי שיתאימו לתיאוריה, במקום לשנות את התיאוריה ע"מ שתתאים לעובדות?

אני מקווה, למרות שאני לא בונה על זה, שלפחות הסדרה הזאת תגרום לאיזושהי חקירה. עצם העובדה שאחד מהשופטים בביהמ"ש העליון לא האמין שזדורוב הוא הרוצח בהתבסס על טענות ההגנה ועל הסיפור של א"ח מראה שאולי עוד יש תקווה. השאלה היא האם בכלל נגלה אי פעם מי ביצע את הרצח המזעזע הזה, ואם המשפחה סופסוף תקבל איזשהו שקט נפשי בהקשר הזה.

אני מקווה שכן.