זאת היתה שנה מאוד, מאוד משונה.

מוזר לשנות קידומת פתאום. אני לא זוכרת בכלל את יומולדת 10, אז זאת בערך הפעם הראשונה שזה קורה. זה לא כל כך מטריד אותי - גיל זה רק מספר, אחרי הכל - אבל זה עדיין קצת משונה. אני בת 20. כמה מוזר. 

היום בכלל לא הלך כמו שקיוויתי שהוא ייראה, אבל היה נהדר בכל זאת, אז לא אכפת לי. קצת עבדתי בבוקר (ולא יצא לי להגיע להגיד שלום לאנשים, אבל מקסימום שבוע הבא), ואז הלכתי עם המשפחה לאכול, וזה די כיסה את רוב היום. היה די מצחיק וקצת עמוס, ואחרי אתמול, זה בדיוק מה שהייתי צריכה. אני באמת מתחילה למצות את הקטע הזה של לבכות-עד-שאני-נרדמת.

קיוויתי שיצא לי לצאת עם מישהו, אבל האמת היא שאני כל כך עייפה שאני לא מסוגלת אפילו ללכת לסבתא, שלא לדבר על לצאת לשתות או משהו. זה בכל אופן תמיד יכול לחכות. ונראה, אולי אני אאסוף כמה חברים שבוע הבא ונלך לאנשהו. נראה. 

אבל באמת שזאת היתה שנה די מוזרה ומטורפת. 

עברתי שבעה מיליון מקומות שונים. פגשתי מלא אנשים. יצרתי קשרים חדשים וסוג של חידשתי ישנים. הייתי אומללה, אבל גם מצאתי מקום שאני אוהבת וטוב לי בו, ואפילו הכרתי כמה אנשים שאני מחבבת גם במקום שבו אני אומללה. למדתי לא מעט, עבדתי קצת (בעיקר בחודש האחרון אבל שוש), ואפילו למדתי להסתדר עם אנשים שהם לא הטייפ שלי (אויב משותף תמיד מצליח לאגד את כולם). ניסיתי לעבור הלאה, ובמידה מסוימת נראה לי שגם הצלחתי. שלא לציין את העובדה שהייתי בחו״ל 3 פעמים, שראיתי את דיוויד טננט על הבמה וששתיתי עם כמה חברות בארה״ב.

היתה שנה הזויה, אבל היו בה הרבה דברים נהדרים, ואני גאה לפחות בזה. 

ומה עוד? השנה אני רוצה לנסות לסיים את הספר. לחדש ולחזק עוד קשרים ישנים שחשובים לי. לנסות למצוא עבודה משמעותית בתחום שלי, וגאדדאמט, להשתחרר כבר מהגיהנום שנקרא צה״ל. אולי אפילו לצאת עם מישהו - נראה מה יהיה. נדבר כשתיגמר תקופת הבחינות של סמסטר ב׳ 😉