אני מפחדת. 

אני יודעת שהרגשות שהיו לי כלפיו אף פעם לא באמת נעלמו. כל פעם שאני חושבת עליו, על זה, כל פעם שאנחנו חוזרים לדבר, הכל חוזר. הייתי רוצה להגיד שדברים השתנו, באמת. הייתי רוצה לדעת שאני מסוגלת לעבור הלאה. הייתי רוצה לדעת שאני מסוגלת להימנע מאיזשהו קראש שאני אפילו לא בטוחה שעושה לי טוב. אלוהים, כמה שהייתי רוצה.

אבל אני גם לא רוצה. 

לא שזה משנה, כי הרגשות שלי לא בדיוק שואלים אותי.

הדבר היחיד שהשתנה זה שאני נכנסת לזה בזהירות הפעם. לא ישר מתלהבת ומלחמת וכל הסיפור הזה. 

השאלה היא כמה זמן אני עוד אוכל להמשיך, ואם זה אמיתי, כמה רחוק אני אעז ללכת עם זה.