על שניכם.

רק שחלק מזה היה רע, רע מאוד. כשהתעוררתי זכרתי את החלק הרע רק במעומעם, אבל ברגע שעצמתי עיניים התמונות של החלק הרע הופיעו לי מול העיניים. הדם והשרוף והכאב. הכל.

ופתאום אני מגלה שאני מתגעגעת לאח הגדול שלי, לתקופה הקצרה שבה היה לי אח גדול. לתקופה הקצרה שהרגשתי שיש לי משפחה. אני כל כך רוצה לעשות משהו, להתקרב, לשלוח הודעה, אבל אני יודעת שעדיף שלא, אני יודעת שאני לא יציבה מספיק בשביל שום דבר חלקי כרגע.

אבל אמרת שאתה כמו אח גדול בשבילי ואני מתגעגעת.