אז אף פעם לא ממש היה לי אכפת מהכריסמס, וגם השנה לא ממש אכפת לי, אז זה כנראה לא עד כדי כך שונה, אבל עדיין, השנה זה קצת אחרת.

ברור שדווקא השנה זה היה חייב לצאת בשבת-ראשון, אז שני-שלישי גם חופש, וד׳ לקח את שלושת הימים שנשארו חופש, וא׳ יהיה בחופש בחמישי (ואני גם ככה בחופש בשישי, לא שאני זוכרת עכשיו למה), ומפה לשם זה די אומר שהיום בבוקר היה היום האמיתי האחרון עד ינואר.

ואני לבד.

יום שלישי היה כל כך כיף. באמת. הייתי בכזה דאון בשני-שלישי, ולא היה לי מצב רוח, אבל בסוף היה ממש כיף. הלוואי שהיינו יוצאים ליותר זמן. אבל עכשיו כולם נסעו הביתה לכריסמס וכמעט כולם בחופש שבוע הבאה, וכרגע בעיקר בא לי לא להיות קיימת. ד׳ אמר לי היום ללכת לראות את אחותי, ולו רק כי זה כל מה שיש, אבל... לא יודעת, לפעמים נראה לי שיותר גרוע להיות איתה מאשר להיות לבד.

גם כן הכריסמס המיותר הזה.

האמת שכנראה עדיף שלא קניתי וויסקי. אני מכירה את עצמי. הייתי שותה כל החג. עדיף ככה. אני צריכה לסיים את הסיפור המטופש הזה.

רק עוד 11 יום לשרוד לבד.