הבעיה העיקרית בכל הקטע הזה של ״סבבה עכשיו תקראי את מה שכתבת ותגידי מה את חושבת״ זה שממש לא עבר מספיק זמן בשביל שאני אוכל להיות אובייקטיבית.

אני די טובה בעריכה, בעיקר של עצמי. הייתי בטא (בעולם הסיפורים הקצרים והפאנפיקים, זה פחות או יותר עריכה בקטן) ואפילו בחנתי בטא רידרים (׳רולינגים קטנים׳ האהוב שלי) לא מעט זמן. שנתיים לפחות, אני חושבת. גם כשאני מפרסמת פרקים/פיקצרים, אני אף פעם לא עושה את זה מיד כשאני מסיימת. לא, קודם מנקים את הראש, אז עוברים על זה שוב, בודקים מה בכלל לא הגיוני ומה כתוב לא טוב, ואז מפרסמים.

רק שכל הדבר הזה הרבה, הרבה יותר קל כשמדובר בוואןשוט/פרק של, נגיד, 2000 מילה. אפילו 4000. וזה עובד אפילו יותר טוב בפאנפיקים שאני מפרסמת לאט יותר משאני כותבת אותם, כי אז עובר אפילו יותר זמן בין הכתיבה והפרסום, אז אני עוד יותר אובייקטיבית. כשעובר מספיק זמן, אני אפילו מסוגלת להסתכל על משהו שכתבתי ולהגיד שהוא טוב. קרה לי אפילו שנשאבתי לתוך משהו שכתבתי (טוב אבל זה לקח איזה שנתיים), מספיק כדי להחליט שאני חייבת המשך.

אבל עכשיו ממש, ממש לא עבר מספיק זמן. חודש וחצי בשביל 100 אלף מילה זה ממש לא מספיק זמן. הצלחתי לשבת לקרוא בדיוק פרק אחד לפני איזה כמה שבועות ובזה בערך זה נגמר. זה פשוט יותר מדי.

אז איך לעזאזל אני אמורה לעבור על זה בצורה אובייקטיבית?