כי כבר מזמן לא כתבתי סיכום שנה והיום בבוקר התחשק לי פתאום. (וגם כי ישרא עדיין פה3>)
זאת היתה שנה... מעניינת. עמוסה, אני מניחה. השנה הראשונה שלי בתור חיילת משוחררת (תודה לאל). ואם להודות באמת, אני לא בטוחה איך עוד לתאר אותה. אני רק יודעת שהיא עברה די מהר.
בינואר נסעתי לסטרטפורד שוב (The Tempest ב-Royal Shakepseare Theatre), ואני חייבת לציין שההצגה הזאת היתה חוויה מדהימה. הטכנולוגיה שאינטל הביאו להפקה הזאת הפכה את זה למשהו ממש מיוחד, אפילו יותר מההצגות של הווסט אנד (מלך האריות היה מדהים, ועדיין אני לא חושבת שהוא מתקרב להפקה הזאת). כמובן שזה תמיד נהדר לחזור לבריטניה3>
באפריל טסתי ללונדון, לראות את Don Juan In Soho (במיוחד ליום ההולדת של דיוויד). מעבר לזה שזה אחד המחזות האהובים עליי עכשיו (אי אפשר להכחיש את העובדה שהביקורת שהוא מציג פשוט נכונה), היה מדהים לראות את ההפקה עצמה, והיה נהדר לראות את דיוויד על הבמה שוב. וכמובן שאחרי שההצגה נגמרה, חילקו לכל מי שהגיע לStage Door נפצים כאלה, ואיך שדיוויד יצא כולנו התחלנו לשיר לו "יום הולדת שמח" וכל זה. רק לראות את ההבעה שלו (הוא היה מובך אבל התרגש וזה היה כזה מקסים) היה שווה את כל הטיול הזה.
במאי - סקוטלנד. אחותי ואני טסנו לבד לשבוע וחצי, ולמרות שהיו קצת חיכוכים פה ושם, בגדול היה ממש כיף. סקוטלנד כל כך מדהימה, והסקוטים הם אנשים פשוט מיוחדים. ראינו את אדינבורו, קפצנו לגלזגו (ועל הדרך גם לפייסלי, שבה דיוויד גדל. I'm a fangirl), עשינו סיור (מאורגן, לא ארוך) בהיילנדס, הגענו ללוך נס וללוך לומונד, ביקרנו בדי הרבה טירות... בקיצור, היה מדהים. כמובן שניצלתי את ההזדמנות כדי לקפוץ חזרה ללונדון ולראות את DJIS שוב, ולמרות שזה עלה לי ביום בסקוטלנד, אני ממש לא מתחרטת על זה.
ביוני היה חודש הספר, מה שקצת גרר חיכוכים בבית ובעבודה. בגדול די נהניתי, ואני די גאה בעצמי על כל החודש הזה, אבל לא היה קל חלק נכבד מהזמן. היתה לנו ישיבת צוות בסוף מאי לקראת החודש המטורף הזה - אני די בטוחה שזה הדבר שהכי נהניתי ממנו מכל הסיפור הזה.
בתחילת יולי טסתי למונטריאול (סיפרתי לכולם בעבודה שאני רוצה לבדוק את האוניברסיטה שם, אבל האמת היא שדיוויד הגיע לכנס (סופסוף לא בארה"ב) והייתי חייבת לנסוע לפגוש אותו). גיליתי שמונטריאול לא בשבילי (למה הכל שם בצרפתית?!), אבל screw everything; פגשתי את דיוויד טננט! הוא היה כזה מדהים ואכפתי ונחמד ולגמרי מושלם, וזה היה אחד הסופ"שים הכי מדהימים בחיים שלי. הוצאתי שם הרבה יותר מדי כסף, אבל באמת באמת שלא אכפת לי, כי יש סיכוי סביר שאני בחיים לא אפגוש אותו שוב. והצטלמתי איתו ו*דיברתי* איתו וזה היה פשוט מדהים.
רק המחשבה על זה גורמת לי לרצות לבכות מאושר שוב.
ניסיתי ללמוד סמסטר קיץ (אחרי שניסיתי ללמוד סמסטר אביב שגם לא קרה), אבל איפשהו באמצע הבנתי פתאום שלא באמת אכפת לי והתחלתי לתהות מה בכלל אני עושה ואם ללמוד מדעי הקוגניציה באמת מתאים לי (אני אוהבת את התחום אבל). בסופו של דבר לא שיניתי את החוג או הגשתי תוכנית לימודים אחרת, אז אני מניחה שבינתיים אני ממשיכה בכיוון הזה. למרות שבכנות, אני עדיין לא סגורה על זה.
בסוף אוגוסט התחלנו איזשהו פרויקט, שסיימנו ממש לאחרונה ואני חייבת לצין שהוא יצא מושלם לגמרי. זה היה כל כך כיף להריץ אותו, וממש מרגש לקרוא את הדברים שאנשים כתבו. בחיים לא חשבתי שאני אהיה חלק מפרויקט כזה (בטח שלא בתור אחת המריצות שלו), אבל באמת שנהניתי, ואני גאה בתהליך ובתוצר הסופי. כמובן שדרך הפרויקט הזה גם הכרתי כמה חברות חדשות (awesome bonus), אז בכלל.
הפרויקט הזה פחות או יותר העסיק אותי עד תחילת דצמבר. אני אומרת העסיק... יותר החזיק אותי. בערך הדבר היחיד שהחזיק אותי.
אניוואי... באמצע נובמבר סופסוף התפטרתי, ועכשיו אני עדיין סוג של מחפשת עבודה חדשה. וזה במקביל לאוניברסיטה, כמובן. I hate being a grown up.
בדצמבר שוב טסתי ללונדון (אהובתי), לאירוע צדקה (דיוויד היה אמור להשתתף אבל נאלץ לפרוש ברגע האחרון) ולראות עוד כמה הצגות של ה-RSC. הם בדיוק העבירו את כל Rome Season שלהם לברביקן, אז הזמנתי כרטיסים לשלוש ההצגות ותזמנתי את זה ככה שזה הסתדר עם האירוע. האירוע עצמו היה כיפי - למרות המזמורים והתפילות, שגרמו לי להרגיש קצת לא קשורה) - וההצגות היו נהדרות, כרגיל. ניצלתי את ההזדמנות לראות את התערוכה של ה"פ (A History of Magic) - בערך התערוכה הכי מגניבה בהיסטוריה - ולבקר באולפנים שבהם צילמו את ה"פ (הם מריצים כרגע את Hogwarts In the Snow לכבוד החורף וכריסמס וכל זה). הדגם של הוגוורטס בשלג זה הדבר הכי יפה שראיתי אי פעם.
כמובן שהסתובבתי קצת בלונדון וקניתי הרבה יותר מדי. ביום האחרון שלי שם ירד שלג(!!!) אז בפעם הראשונה בחיים שלי אשכרה נגעתי בשלג (למרות שזה היה שלג קל, ככה שלא באמת היה ממה לעשות כדורים וכאלה). עדיין, ירד שלג וזה לגמרי היה אחד ההיילייטים של הטיול הזה.
וזהו, פחות או יותר. אני לומדת שני קורסים כרגע, אבל האמת שאני לא סובלת את המנחה/מרכזת שלי באחד מהם, אז זה (וחוסר החשק הכללי לעשות משהו) די הורס לי חלק מהכיף. אני מניחה שכרגע אני בעיקר נהנית מלהיות בבית ולא לעשות כלום; זה חידוש מרענן אחרי חודשים של ריצות בין עבודה לאוניברסיטה לעבודה. אני בעיקר רוצה לצאת מהבית כבר, אבל כנראה שזה יחכה לרגע שאני אטוס ללמוד בחו"ל.
All in all, זאת היתה שנה די מיוחדת.
אה, כמובן, כשהייתי בלונדון גיליתי שסוגרים את ישרא, ועד אתמול הייתי ממש מדוכאת מזה, אבל עכשיו כשיש תקווה שוב אני מוכנה להילחם. אחרי הכל, זה ישרא3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Oncoming Storm