כינוי:
Luny. בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2008
הרשו לי להכיר לכם טיפוס שקרוב לוודאי רובכם מכירים, אולי אפילו יותר טוב מאת עצמכם -
זה בעל רוח לחימה, מחלק פקודות יממה עגולה כל השבוע, בדר"כ כבר עברתם את הגובה שלו - אבל זה עדיין לא מונע ממנו להמשיך לעצבן, משתמש במילים שלכם נגדכם, מתחצף ובמרבית המקרים שאחרי ש"תבזבזו" את זמנכם - זה לא לא ייבוא לכם בטוב ( אלא אם כן אתם נזקקים להלוואה קטנה או לנשיקה על הפצע במקרה ואתם עדיין בני 5..מה שאתם לא. אחרת לא הייתם מצליחים לקרוא אפילו את הכותרת, במידה והייתה כזאת  ).
אז נכון, הטיפוס הנורא מוכר הזה הוא בעצם, איך לא - אמא יקרה.
במקרה ולחלקכם לא יצא לחלוק רגעים נבחרים עם אמא שלכם מכל סיבה שהיא, במידה מסויימת אתם פשוט ברי-מזל!
בשבועות האחרונים יצא לי ולאמא שלי להפגין אהבה שלנו אחת כלפיי השנייה כ"כ הרבה שהיא כבר התחילה להשפך מהאוזניים (ולהמיס את הרצפה..) והאהבה הזאת מתבטאת בעיקר בזה שאני חוזרת הביתה אחרי יום ארון במיוחד שזה בדר"כ קצת לפני חצות, שבוזה מעייפות, וברגע שבו שרוכי הצפרדעים שלי עולים על מפלס 6.00+ (זה משהו של אדריכלים..עזבו, לא תבינו.) קירות הבית עומדים דום לרקע צרחה שבוקעת מפי אמי ואומרת "אינההה!!!".
משהו שעושה לי חשק אדיר לזרוק לה פיסת קליפת פרי שתדבק לה לענבל ותגרום לה להשתגע, ואולי אפילו לשתוק!
כמות הדברים שהיו עליי להספיק לחופש עשו לי חשק למריתת שערות, בעיקר כי את חלקם בכלל עוד לא הספקתי.
הכל פלוס למטלות הבית של אמאל'ה שתמיד "צצות" להן משום מקום, ככה..פתאום.
העיקר אני זאת שלא עושה כלום בסוף.
אבל פעולת הנשימה אף היא מכניסה קלוריות לגוף וגורמת למחזור האנרגיה בגוף!
אני כן עושה משהו!!!
ועכשיו ברצינות..
כמובן שבסוף, כמו ילדה טובה של אמא, אני זאת שתשטוף את האמבטיה, וזאת שתנקה את הכיריים ותצא החוצה לסיבוב עם הכלבה..
ובדיוק כשלא ייבוא לי בדיוק לצאת מהבית במצב צבירה בן-אדם, אלא בתור מישהי שנראית כמו אחת החבר'ה של האברבנאל עם איזו פיג'מת טאזמאניה, ייצוץ משום מקום השכן המחוק שלי מהכניסה ליד, ברגע הכי זוהר בחיי.
זהו רבותיי, חוק מרפי הנכבד.
לפני שישי של איזה שבועיים או יותר, כשהייתי עסוקה בפרוייקטים והחלטתי שזה יהיה יאה לי להשאר הפעם בבית לטובתי, בחר מר.מרפי לבקר איתו ויחד איתו עוד 7 אנשים שנאלצתי לסרב להם בזה אחר זה ולהסביר שאני עסוקה הערב. שיא חדש גם בשבילי!
ואותו שכן, ממש כמו הסבא הזומבי של טומב ריידר..
יש ממש דימיון כמעט ברור לחלוטין בין הסבאל'ה עם מגש ספלי התה המשקשקים שרודף אחרי לארה קרופט כל המשחק לבין השכן בעל צמד העיניים האדומות ואוצר רחב ידיים של מילים מיותרות.
הייתי נוהגת לסגור את הסבא בפריג'ידר כדי שיפסיק לרדוף אחריי הבנזונה.
רק כמה חבל שבחיינו הריאליים אין כאלו פריג'ידריי ענק לכליאת שכנים עלוקות הרחק מהעין, וחבל.
אבל "חבל" אומרים על מי שמת, ו...חבל!
על סמך שורשיי האוקראיניים-רבע רוסיים, מחובתי הגנוקולוגית להפעיל את חוש האלכוהוליזם שבי. אוקיי, זכות.
לאחר יום עבודה לא מעייף במיוחד, ביום שני שעבר, הוחלט לשבת עם ידיד טוב על איזה בקבוק קוניאק טוב שהרבע הרוסי שבמשפחה הכין כמנהגו - סבא שלי המוכשר.
אצלנו בבית היו 4 בקבוקיי קוניאק מלאים בארון, מה הסיכויי כבר שיבחינו באחד חסר?!
בדרך להרמת האחוז הגבוה לחיים-למשה-לדוד, לא התנגדו עוד כמה חבר'ה ישנים להצטרף שממש במקרה יצא לי לפגוש בהם.
הביתה חזרתי ב6 לפנות בוקר בריצה סופר מהירה יחד עם חברתי על 4, עד הבית, ביורה הראשון.
לקחה לי משמרת ערב שלמה להתאפס מאוחר יותר באותו יום שלישי..
יצא לי גם לחגוג על חופי טובגו עם חברים עשור שני לאחד הידידים מרחובות.
וצמוד לצ'יפסים וצלחות עם הקצפת בתוספת עוגות וולקנו חמות ואיזו בירה קרה אחת או שתיים לקראת הסוף, היה ממש אחלה לחזור הביתה לרקע הGOLD של ABBA.
יום שישי היה מקווץ שרירים של ממש וגם משעשע לא פחות.
וככה פחות או יותר יצא לי להעביר את סוכות, פרוייקטים, השלמת שעות שינה, יציאה פה, עבודה שם..
ובזאת אני מכריזה על תום ימי הג'ינג'ר שלי!
התכוונתי לשיער..
כיאה לכל תקופה חדשה אצלי אני נוטה לשנות משהו בשיער..הפעם זה חום כהה. אומנם עדיין נשאר גוון אדמדם שצריך להפטר ממנו.
אומנם אני שוקלת לגזור אותו עד לכתפיים בזמן הקרוב.
לנוף הקרמיקה הלבנה והמשגעת של חדר המאבטיה..
למות.
באמת למות. 
מעניין מתי רנסאנס הבלונד יגיע...
אז עד לפעם הבאה, שיהיו לנו אחלה ימי חול ובילויים פרועים מידיי פעם לפעם לצד איזה משקה אהוב כמו שצריך..
הייתי פה,
אינגריד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
