|
כינוי:
Luny. בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2009
 ועוד קצת זיוניי שכל... למה לא?
אורנג'?
אורנג' זה כתום, וכתום זה צבע חזק, שמח. כתום זה צבע אופטימי.
וזה בדיוק כמו החברה - הם תמיד משאירים אותך אופטימיים לגביי המחירים שלהם.
סלקום...
סלקום סגולים.
וסגול זה הריי צבע עז, מיסטי ומלא מיסתורין.
וככה זה איתם בסלקום,
אתה בחיים לא יודע איפה אתה נמצא..
ופלאפון למשל כחולים,
וזה כל-כך ישראלים, עם ראש כחול, כחול כמו הפורנו שהולך בכנסת כחול.
וזה מה שהחברה הכי טובה בה - בזיוניי שכל!
ומירס....
מירס סטלנים ירוקים, תמיד. שלווים וכל הסרט הזה עובר להם באיזי..
אז הבלוק (כמובן של מוטורולה..) שבק חיים - אז בקטנהה...לא נורא, לא קרה שומדבר..
אני למשל יודעת איך פלאפון תפורים עליי P:
ופייסבוק זה לגמריי הודו...
אתה נמצא בסוף העולם שמאלה ולא מכיר אף אחד שם, ופתאום צץ לך איזה אחד שלמדתם איתו פעם בחטיבה ואז כל התיכון בכלל לא סבלתם אחד את השני..ועכשיו אתם פתאום סחבקים ומתים על התחת כל אחד של האחר..
"הא אחיי!!!"
"הא אחייי!!! בוא'נה, איזה כיף לראות אותך פה, שיאאאאללה!.."
אין. חיי כמו השיר Ironic. פשוט תפווור עליי!
היום חזרתי בבוקר, עם סגירת מעגל ענקית מאחוריי, ואולי גם מלפניי..לא יודעת, הימים כבר יגידו את שלהם..ואני מדברת פה על איזה 7 שנים כבר.
עשיתי את כל הדרך הביתה עם חצאית סופר מיני, נעליי עקב מפגיניי נוכחות, וכמובן איך אפשר שלא לציין את הגרביון ה(אחושרמוטה)קרוע..
בדיוק כמו איזו זונה שיצאה לחפש את הלקוחות הפוטנציאליים שלה..
המעיל והמפתחות בכלל נשארו באוטו..סאמק.
חע. בדיוק לפני איזה שבוע, אולי יותר, נסעתי עם חברה למשמרת..
וכשהאטובוס עבר את התחנה מרכזית (אפשר גם לקרוא לה טרמזית..) וקצת לפני עזריאלי, הבחנו באחת עומדת שם בקור הזה..
אבל כבר יותר מקצועית ממני, שנים היא בזה כבר..
היא לבשה איזו מפת שולחן של סבתות סרוגה בצורה הכי גסה שאפשר, ובאדום.
היה אפשר בקלות לראות מה העניינים שם מתחת. יעני הצצה מקדימה.
ועל הרגליים שלה היו בכלל מן תחבושות לבנות שכאלו, לצערי גם הדימיון הנורא מפותח שלי לא נותן לי את הכלים ואת התיאוריה שתמצא לי הסבר איך לעזאזל הגיעו אצלה התחבושות לשם?!?
ונעליי עקב ומעיל זה ברור כבר.
אני עייפה. כמו תמיד מבולבלת ואולי אפילו קצת מאוכזבת, שגם זה אצלי קורה לעיתים דחופות בשנה-השנתיים האחרונות..
מוזר שלא הרגשתי את הזיקוקים והצמרמורות שהובטחו לי בחלומות, אבל אני לא מצטערת על שומדבר. טוב, אולי דווקא כן, אבל ממש קצת.
וזה באמת מוזר איך פתאום הכל ככה חוזר אליי...ואחרי ציפייה של שנים.
ואני דווקא לא מדברת ספציפית רק על שישי האחרון..
אז אולי באמת...
הלוואי נו. (:
אדוניי, אולי תסדר ככה בזרימה את החיים המבולבלים האלה שלי קצת?
בבקשה?
הכל שטויות. דברים מסתדרים לי מצויין פשוט.
אני מרגישה עגולה..
חח.
אדיר.
Life is made of many that gives you much so you couldn't even give it a number..
'Cus good things just don't have a price
But feelings.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
