כינוי:
Luny. בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2009
UkrainTrip
23.07.09 בערך 23:30
יש לי שיזוף בצורת משולש על הרגליים מהכפכפים של האש פאפיז, הראש שלי עוד הסתחרר קצת עד אחר הצהריים אחרי הלילה השתייני שהעברנו אתמול, ולפני בערך כשעה עוד רעדו אצלי קצת הידיים מרוב התרגשות, לראשונה אני טסה לבד הביתה.
אנחנו כבר באוויר עכשיו, השורשים האוקראיניים שלי אי-שם מאחוריי.
אני זוכרת את הפעם האחרונה שהייתי שם, עוד לא הייתי מקבלת מחזור סדיר, צפיפות הפצעונים על פניי השתוותה לזו של סין, הייתי ישנה קצת יותר מ4-5 שעות בלילה ושותה עדיין "שוקולית" בבקרים, הטלויזיה שבחדר אורחים של סבא וסבתא הייתה חומה עדיין ושידרה בשחור-לבן. ואכן, פעם אחרונה הייתה בהחלט לפני 5 שנים.
ואומנם נוכחות של סבתא ושלי בין אותם ארבעת הקירות זאת סכנה למין האנושי ואף חשש לפריצת מלחמ"ע שלישית, הזדמנות אחרת בזמן הקרוב כבר לא תהיה לי, מאי 2010 כבר צריך להתחייל..לכן אפשר היה להתפשר על 3 שבועות ודי...
I must say שזה היה אחד הביקורים הטובים שלי, בעצם היו רק 4 ובכולם נהניתי, אבל זה בהחלט היה שווה. אני שוקלת את האופציה להתגורר שם מדי חצי שנה פחות או יותר אחרי הצבא והתואר הראשון, וכמובן, אחרי ברזיל. כשלמען האמת שער הדולר באוקראינה כרגע מתפס כמעט ל8 'גריבני' כבר [כסף אוקראיני] בהשוואה ל4 אצלינו בארץ - אז אולי כבר עדיף לקחת טיסה ישירה משם לברזיל, אולי יצא זול יותר, בתקווה שקיימת בכלל אופציה כזאת. וה8 יישאר עד אז...
הבוקר של הטיסה מהארץ לאוקראינה הזכיר לי מעט את הערב הזה, גם בלילה שלפני חגג הכבד שלי ובכלל חזרתי עם איזה פרח מפורק שלא ברור איך בדיוק הגיע אליי..
הטרמינל הישראלי נראה במיטבו וזה עשה לי רעד קטן בלב לראות את ציון בכחול-לבן, הולכת, מתרחקת וקטנה לי מול העיניים בחלון. הטיסה הייתה חלקה, והאוויר הצח והקריר הזה בלי הלחות, יחד עם המרחבים רחבי הידיים ההם ושריקות צרצרים בחושך, עשו לנו קבלת פנים יפה.
אז אחרי שלוש שעות נסיעה, והמון המון דלק, זה כבר היה "חרסון", אדמת המולדת הישנה והטובה. עדיין אותם בניינים חצי מפורקים ואיזורים מוזנחים, הממשלה מתקמצנת שם על החשמל ככה שהשד באמת יכול לשבור שם את הרגל ויותר בלילות, והעצים תכף עוברים את עזריאלי, כמעט...
אחרי חיבוקים מנומנמים וחמים, מיהרנו כבר ללכת לישון.
את הימים הראשונים העברתי לרוב בשינה מרובה, כך שהיום אצלי החל אחרי שכבר חצי יממה עברה לה, חיים דבש. המון אוכל רבויי קלוריות וויטמינים שצמחו היישר מתוך אדמה חקלאית שחורה ועשירת מינרלים - וגם כמה קילוגרמים שאצטרך להוריד מאוחר יותר. דאגתי גם לבלוע את "אישתו של הנוסע בזמן" תוך שבועיים, ועם העודף זמן שהיה לי זאת לא הייתה בעיה בכלל.
אחרי שבוע מטורף שכזה, התחלנו פעול לפעול. היינו אני ,אמא ואחי עם סבא בהידרו-פארק. שם הייתה חתיכת מתכת חורקת וארוכה שנישאה לה מעל לנהר ואני חושבת שהיא שימשה לגשר..מהעמודים שלו לא פחדו נערים צעירים לזנק אל המים מגובה של כ-10 מטרים. ואפילו טיפטף קצת גשם באותו היום. היו עוד יומיים או שלוש מאז מדי פעם שגם בהם קצת טפטף גשם קל.
היינו ב"צורופינסק" אצל קרובי משפחה שוב עם סבא, שם גם נשארנו ללילה וגם קצת ליום שאחרי. לא הרבה השתנה, פרט לתוספת מחשב עם אינטרנט, שזה יחסית שיפור לא רע בכלל בשביל בית פרטי בסגנון חווה חקלאית.
היינו עם דוד שלי, פריק הנייטוויש הזה שגם הבאתי לו את "מלך החומוס" תורת הייטנר האהוב [לשם שינוי מישהו שם יודע עברית מהי, פעם היה מלמד אותה, אומנם היום היא סתם עולה לו על העצבים], בגן חיות ב"ניקולאייב" שגם חצי יום לא היה מספיק לעבור על כולו..
באחד הערבים אפילו יצאנו רק אני ודוד שלי וחברו הנורבגי לעבודה, ת'רי, למועדון לילה, שוב לפינוק הכבד. אומנם שם כבר החלטתי שלחוס על איבריי הפנימיים למען עתיד ארוך יותר, אחרת הם היו אוכלים ממני פאדיחות ובעצם הם אלו שהאכילו אותי בהן אותו הערב.
נסענו לילה שלם עם אמא ואחי בליווי דודי וסבתא ל"קייב" הבירה, שזה כמעט כמו כל ישראל במימדים וגם מבחינת אוכלוסייה.
אני חושבת שגם שבוע לא היה מספיק בשביל קייב בלבד, לצערינו שבוע בדיוק לא היה לנו, אלא יותר כמו יומיים.
הנוף שם מדהים ביופיו והבתים כ"כ יפים שאין לי תיאור מספיק טוב בשבילם...ראינו רק חלק זעיר שלה ורכבנו בערך 8 פעמים במטרו תת-קרקעי שרק הוא בפני עצמו היה חווייה!
ראינו את חברת הילדות של אימוש, דודה רעיה, ואת בנה ויט'ייה, שגדלנו אני והוא ממש מהסדינים ביחד..
ואחרי אתמול, אני תוהה אם הוא עדיין לא התעייף מרוב ההתרוצצויות אצלי בראש.
נדמה לי שמצאתי עכשיו אובססיה חדשה..וגם פנס שתופס לי חצי מהיד וזה כי אני מוכשרת כשאני שיכורה במיוחד!
רק את "קרים" לא הספקנו לראות, אבל את זה כבר נשאיר לפעם הבאה.
ואני מתגעגעת למסייה שלי כי ממנה, היחידה, לא הספקתי להפרד כהוגן - הלוואי שיכלה לדבר, אולי היינו מפטפטות קצת בטלפון לשאול 'מה נשמע?' מדי פעם..רק חבל שהHigh speed mother f*cker GSM הזה עלה לי רבע משכורת!!11
עוד שעתיים-שלוש סוף כל סוף אראה אותה שוב מקשקשת בזנב ונובחת מאושר, ואולי מרוב אושר אצטרף אליה בעצמי.
לא היה יום שלא הייתי נזכרת באדם קרוב לי כשהייתי מעבירה את הימים שם.
ניקי המצלמה, היחידה שעבדה כל החופשה הזאת, והיא הרוויחה למעלה מאלף וחצי תמונות, מגיע לה אוסקר!
ובטוח ייקח לי איזה חודש לעבור עליהן, אם לא יותר...
פעם חאחלושקה - לעולם חאחלושקה. בעזרת השם אשכור שם דירה בעתיד הרחוק יותר, ואתן להם בפאנג-שוואי.
אבל עוד דרך ארוכה מחכה לי ואליה מצטרף סדר עדיפויות אדוק.
יאללה עיזראל, אני טסה הביתה!
הולכת להביא שלום עליכם.
=]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
