| 10/2009
פרק 4
הפעם פרק שרובו שיחה,אבל עדיין מתגלים כמה דברים,לא היה לי כוח לעשות אקשן או מתח.
משום מה כתבתי מגוף שלישי =_=(תתמודדו).
*
סופיה טרקה את דלת המרתף מאחוריה בכוח,היא לא סבלה את אחותה,כך לפחות תירצה לעצמה.
ברגע שחזרה לגילה המקורי,חמש עשרה,היא התחילה ללכת במהירות דרך המסדרונות חסרי החלונות שהוארו בעזרת לפידים,ברגע שעלתה למעלה הכל השתנה מקצה לקצה,רצפת ברקת שמורקה עד כדי כך שיכלה לשמש מראה,עמודי שיש מגולפים.
היא נכנסה לחדרה וסגרה את הדלת,מקווה נואשות שהוא לא נמצא."שלום נסיכה" אמר זארק בחיוך,עיניו שאחת מהן חומה והשנייה ירוקה היו הדבר היחיד שהעיד על כך שהוא דרקון.
"אתה הדבר היחיד שחסר לי עכשיו"סיננה סופיה,"אז על תתקרב אליי".
"בתור רכוש שלי הייתי מצפה ממך לקצת יותר,בואו נאמר,צייתנות" זארק כרך את זרועותיו סביבה,"אז אין לי סיבות להשאיר אותך בחיים אם את לא מתנהגת בסדר".
"יופי,הבנתי,עכשיו אתה מוכן לעזוב אותי?" שאלה סופיה בכעס,הוא רק משך בכתפיו,משועמם,"את לא הקשבת בכלל למה שאמרתי לך?".
"הקשבתי אבל זה לא משנה את העובדה שאני שונאת אותך,נראה לי" פלטה סופיה במבוכה,הוא עזב אותה,"את שונאת או לא?".
"זה תלוי,יחסית למה?" תירצה סופיה,זארק גיחך,"את דווקא חמודה,אבל דבר אחד אני לא יכול לסבול בך,את חייבת לעשות את כל העבודה המלוכלכת?אני פשוט לא אוהב כשאת מתקרבת אל בני אנוש,מישהו הריי יכול לעשות את זה בשבילך?את מעמיסה על עצמך יותר מדיי בכל אופן".
"זו נקמה על זה שאני שייכת לך,ועדיין לא התרגלתי לעובדה שיכולים לעשות משהו בשבילי" היא אמרה בקור,"בכללי אני לא אתרגל לחיים האלה,כמו לזה שאני לובשת שמלות".
"אבל זה מתאים לך,ואני לא זוכר שהרשתי לך לנקום בי על זה שאת שלי,ככה שצריכה להיות לך סיבה אחרת להתעסק עם השרצים האלה",זארק העביר את ידו על הקריסטל הכחול שננעצץ מתחת לצווארה,"אני עדיין זוכר איך פגשתי אותך,אז לא עניינת אותי בכלל".
"באמת?אז הייתי ילדה תמימה" אמרה סופיה והסיטה את מבטה,חיוכו הזאבי התרחב,"נסיכה,את עדיין תמימה,וקטנה מאוד בהשוואה אליי".
"אתה דרקון,זה לא נחשב" אמרה סופיה והוא הצמיד את שפתיו לשפתיה,היא הייתה המומה מכדי לזוז,ברגע שהתנתק מהנשיקה היא ניסתה לסטור לו אך הוא תפס את ידה "חשבתי שקבענו שאת תתנהגי יפה?".
"אני שונאת אותך,באמת שכן,הלוואי שכל התוכנית תיכשל ומישהו כבר ידקור אותך" אמרה סופיה,הוא צחק,"מישהו כבר ידקור אותי?".
"שיהיה,הזאבה כבר אצלנו,עכשיו נשאר רק לחכות,ואתה תמיד חייב לגרום לי להרגיש מטומטמת רק כי זה מוצא חן בעיניך?"שאלה סופיה,"אבל זו דרך טובה להעביר את הזמן,אני הרבה יותר אוהב אותך עכשיו,כשכבר זנחת את הנסיונות לברוח והחלטת להשלים עם זה שאת צריכה לעשות מה שאני אגיד,כשרק התעוררת ניסית לזרוק עליי משהו,רק שאני לא זוכר מה זה היה...".
"ואני אעשה את זה שוב,אבל אתה אדיוט,לסכן הכל,רק בשביל להציל אותי ולטפל בי אחר כך,ואז לכלוא אותי כאן כמו ציפור,זה טירוף,למה כל זה?" שאלה סופיה,"התוכנית תיכשל,אריק חזק ממך והצל תתערב כנראה".
"להפגת השיעמום,ליתר דיוק,הצלתי אותך חמש פעמים,התוכנית תיכשל כי זה מה שאמור לקרות" אמר זארק,סופיה נשכבה על אחת הספות,"אתה טמבל".
"צודקת" אישר זארק בכובד ראש,"האל-מת ההוא יעשה את זה בעצמו,לכאורה יכשיל הכל,אך בעצם יסלול לעצמו דרך בטוחה למלכודת,והכל מושלם,וכל מה שזה מצריך ה קצת יותר רצינות מצידך".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
