"יש ריח באוויר
בוהה בכל אורות העיר
השמיים אפורים,
החזאים שוב משקרים...."
בניגוד לשיר הזה שלי, שנקרא "שיר הקפה" [תודה רבה לשיר ויעלXD] - לשם שינוי החזאים לא שיקרו.
אני יודעת, זה מצב אבסורדי - אבל אלו הם החיים. אבסורדים משהו.
ברגעים אלו אני יושבת במרפאה של אבא - כמה לא מפתיע - ומאזינה באושר לצלילי הגשם. שיר אמרה לי שהיא שומעת בראש שלה מיקס של "i`m singing in the rain" ו- "i`m only happy when it rains". אני מניחה שזו אשמתי. אני לא מפסיקה לשיר את זה בזמן האחרון. כי זה כל כך נכון!
הגשם תמיד גורם לי לחשב על המון אנשים דברים. קודם כל, הוא מביא לי המון מוזה. אני יכולה לבהות בחלון שלי ולחבר שיר, או לרצות להנציח את המראה כל כך חזק, שאני מוצאת את עצמי גונבת לאחותי את המצלמה.
ברגעים אלו אני חושבת על הסיפור של אחת החברות הכי יקרות שלי - סנוצ'י. אבל בשבילכם זה ניצן. ניצ היא כותבת בחסד וסופרת [לא לעתיד. פשוט סופרת!] ובניגוד אליי - עובדת רק על ספר אחד [ממוקדת במטרה שלה, כמה נהדר].
לספר המדהים שלה קוראים "הגשם של קווין", למרות שהוא נודע כ"דאבל קיי". פשוט מאוד - לשתי הדמויות הראשיות קוראים קייט וקווין. DOUBLE K.
בזמן האחרון היא עובדת על שכתוב לספר שלה. הסיפור כבר גמור בעיקרון, והוא חגג לא מזמן שלוש שנים (!). אבל ניצ היא פרפקציוניסטית - ובצדק. אסור להזדרז בדברים שכאלו.
אז עכשיו היא עובדת על שכתוב רציני במיוחד, ואני אומרת לכם - היא כותבת ברמה הרבה יותר גבוהה מכמה סופרים מוכרים שיצא לי לקרוא עבודות שלהם. חפשו את השם "ניצן בן אברהם" בחנויות הספרים הקרובות לביתכם (;
[מי שמעוניין להיכנס לבלוג שלה ולקרוא שם פירוט על הספר, שיחפש ברשימת הקישורים שלי למטה].
הממ. הייתי אמורה להעלות תמונות לפוסט הזה, כי יעל, שיר, בתאל, אדר ואני השתוללנו בגשם בחצר בית הספר, ויצאו מזה כמה תמונות מתוקות במיוחד. אבל היות ואיבדתי את הפלאפון שלי [טוב, אני לא יכולה להיות גם יפה וגם חכמה, נכון?XD חבל רק שהתירוץ הזה לא עובד עבורי] אז שיר ויובל צילמו, ואני אחכה שהן יעבירו אליי את התמונות.
שיהיה לכם יום גשום במיוחד <3