 כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2010
קורה (אפילו לחמודות ביותר).
אני כותבת את הפוסט הזה עם חיוך על הפנים. כזה חיוך, שזה ממש כואב, אבל ממש. ואני מתכוונת לזה, כאבי תופת. אני נורא שמחה לכתוב את הפוסט הזה (כפי שהבנתם?). כל אות שנכתבת עכשיו על ידי, תינוקת חמודה שכמותי, פשוט גורמת לי להרגשת אופוריה. כזו אופוריה שבא לי להתאבד כדי למות בשיא.
אבל בואו נחזור קצת אחורה, נראה שיש נקודה שלא התחדדה ממש בפיסקה למעלה. בואו נתמקד במשפט החשוב ביותר שנאמר בנונשלטיות גמורה ואולי עורר תגובות רבות סטייל "היא באמת תינוקת חמודה, ראינו" (אז כבר הבנתם לאיזה משפט התכוונתי? יופי. ולמתקשים- "תינוקת חמודה שכמותי" זה המשפט, נמאס כל הזמן לבוא לקראתכם למרות שזה אחלה תירוץ לפתיחת סוגריים). וזהו. אלה התגובות שחשבתם עליהם, נכון? יופי. אני קוראת אתכם כמו ספר תהילים פתוח בפרק שק"ר. אז כפי שהבנתם כפרות, אני קוראת אתכם למרות שאתם לא מגיבים, ואתם בטח יודעים את זה, אחרת איזו סיבה יש לכם לא להגיב? אז נכון, אני הבנתי שאתם חושבים שאני תינוקת חמודה, אבל פיקולו לא הבין, ולכן הוא מרגיש כאילו הוא אשכרה ניצח בהתערבות הקודמת. אז בסדר, נזרום. ברוכים הבאים לפוסט הסגידה של פיקולו (כן, זה היה הקיו ללחוץ על האיקס ולעוף מפה).
אז, פיקולו.
מה כבר אפשר להגיד על פיקולו שלא אמרתי לו בחלון התגובות? לא אמרתי לו שהוא מדהים? אמרתי (סתם, לא), לא אמרתי לו שהוא החננה הכי מגניב שקראתי? אמרתי (סתם, לא). לא דרשתי ממנו להתפשט ולחשוף שישים קילו של שקרים, דרשתי (סתם, לא. סתם, עכשיו רשמתי את זה כי "סתם, לא" זה אלמנט חוזר שבא להדגיש שלא באמת אמרתי את הדברים האלה למרות שכ"כ רציתי להגיד אבל פחדתי שהוא יחשוב שהתאהבתי בו, כי הרי כ"כ קל להתאהב בו, הוא כזה זכר אלפא, כל בלוגרית עם ראש על הכתפיים ביקשה ממנו הצעת חברות (ולא, לא בפייסבוק, הפייסבוק שלו התמוטט מעודף בקשות של נקבות), אבל באמת ביקשתי ממנו להתפשט, בכל הזדמנות אפשרית). פיקולו, תתפשט. פיקולו, אני רוצה רוצה אותך עירום עכשיו. פיקולו, זה לא פייר ששיכנעת אותי לשלוח לך תמונת עירום ועד שמצאתי מישהו שיצלם אותי כי כולם דחו אותי בתירוץ המסריח "אני לא מתעסק עם קטינות, וזה לא משנה שאת בוגרת לגילך, את עדיין בת 14, אני לא אשכנזי מניאק שמנצל קטינות, זה קטע של פיקולו". אבל הוא מסרב להתפשט, ואני מבינה. הוא כזה אדיר ברמה כזאת שרק בחורות ספציפיות מאוד זוכות לראות אותה עירום. וכשאני מתכוונת לבחורות ספציפיות אני מתכוונת לילדות ספציפיות. בין הגילאים 10-12, כאלה ספציפיות. איף, הלוואי והייתי יכולה לחזור שנתיים אחורה ולנסות את מזלי איתו. הלוואי.
אז פיקולו, אני סוגדת לך. סוגדת סוגדת סוגדת.
סוגדת לסטלנות, סוגדת לעיצוב הוורדרד, סוגדת לגיקיות המתפרצת, סוגדת לדיבורי הכלכלה, סוגדת לתמונות המביכות, סוגדת לגופך הצנום. זהו, מרוצה?
יופי.
*אני עדיין חושבת שהייתי תינוקת מאממת, שגדלה להיות טינג'רית מטמטמת, ואישה משגעת (כן, אישה. כזאת עם ציצים. טבעיים. פטריוטים, כאלה שעומדים בהמנון, בלי חזייה מעורבת. סתם, הם עומדים גם כשלא בהימנון).
נענע,
סוגרת חשבון.
סוגדת.בכאילו, או שלא.
תינוקת מאממת.
היה נעים.
**מעכשיו, פוסטי סגידה לכל המרבה במחיר, וכשאני אומרת מרבה במחיר אני מתכוונת למרבה באיברים חשופים של פיקולו. חי או מת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
