שלום קוראותיי היקרות, אני כל כך מתנצלת על כך..

אני יודעת כמה זה קשה לאבד את היכולת להגיב

זה כל כך לא מגיע לכן, הוהו, אתן אפילו לא מתארות עד כמה הוואנשוט הזה לא מגיע לכן,

הוא כ"כ לא מגיע לכן בריבוע, בחזקת פינגווין בשנייה, עד כדי כך הוא לא מגיע לכן!

זה פאקינג אחד הוואנשוטים הכי טובים שכתבתי, אז אני מקווה שתעריכו=.=

רק 24 תגובות.. בושה לבלוג הטווינססט היחיד-שיש-לו-רק-מנהלת-אחת

את הוואנשוט הזה כתבתי עם נופרידן, מהבלוג הזה, אני מקווה שתאהבו. בעצם, אין אפשרות אחרת. הוא מעולה

ותגידו תודה לנוי3>, החמוס הרוקד הרשמי של הבלוג, היא בחרה אותו(:

נ.ב - אל תשכחו את הריטלין, מפלצות אנרגיה חרמניות שלי.

ובנות שלא מגיבות וקוראות כאן.. הו, מה זה..?O_O זה מטוס? הו כן, וביל מפעיל אותו.. מעניין מי זה._. אהמ!

אתן מוזמנות להגיב(:

משחק תפקידים.

דירוג: NC17

"אוי אלוהים," גנח טום, נשימותיו היו כבדות באוזנו של ביל, "תעשה את זה שוב.." הוא המשיך להתנשף כשביל כיווץ את שריריו הכי חזק שרק יכל על איברו של טום. הגניחות של שניהם היו הקולות היחידים שנשמעו בחצר, כל הרחוב היה שקט בשעה כזאת של הלילה.
"הו פאק, כן טומי...!" ביל גנח בקול ונשך את שפתו התחתונה בחוזקה בעודו זז בקצב תנועות אגנו המהירות של טום, שורט בעדינות את גבו. הוא תפס בידו השנייה בעורפו ועצם את עיניו, זורק את ראשו לאחור, לוחץ שוב על איברו של טום, "חזק יותר!".
"אם לא אכפת לך.." טום לחש ותפס את רגלו של ביל מתחת לירך שלו והרים אותה למעלה, יוצר לעצמו עוד קצת מרחב עבודה, "אני מנסה". הוא הגביר את הקצב, דוחף בתוכו הכי חזק שהוא רק יכל. הוא תפס באיברו של ביל, מתחיל לשפשף אותו באיטיות מטריפה לעומת המהירות שבה הוא חדר אליו.
ועבודת היד של טום רק גרמה לגניחות של ביל להשמע מתענגות יותר, כך גם להבעת הפנים שלו. הוא שרט את טום קצת יותר על גבו, ממשיך ללחוץ על איברו בעודו תופס בידו של טום שזזה על איברו, מאיץ בו להעביר אותה מהר יותר, "א-אהה... פאק, טום, כן... פאקינג טוב...".
טום התקרב לביל, בקושי משאיר בניהם מרווח. הנשימות החמות והגניחות של ביל באוזנו גרמו לו לרטטים קטנים לכל אורך גופו. "ממ בילי.." טום עצם את עיניו, ממשיך לדחוף חזק באחיו. "פאק.. כן.." הוא לחש, מרגיש את ההנאה משתלטת על כל גופו הוא פקח את עיניו, מסתכל על פניו של ביל שהתעוותו מהנאה. הוא היה כ"כ יפה ככה. בלי התראה מוקדמת טום הצמיד את שפתיו אל שפתיו של ביל. מעמעם את כל גניחותיו הקולניות.
ביל חייך חיוך קטן כנגד שפתיו של טום ומיהר להעמיק את הנשיקה, דוחף את לשונו לפיו. הוא העביר את ידו לישבנו של טום וליטף אותו בעודו מזיז שוב את אגנו במהירות, מתנתק מטום לטובת עוד גניחה שקטה, זורק את ראשו בחזרה לאחור. טום פגע בדיוק במקום שגרם לרטטים לעבור בגופו... "פאק, טום!!".
הם המשיכו ככה במשך עוד דקות ארוכות, טום דוחף הכי חזק שהוא יכול בתוך ביל, גורם לו לגנוח עד שהיו בטוחים שהספיקו להעיר כבר חצי רחוב. "גאד, גאד.. ממ.. ב-בילי.. כן.." טום גנח ממלמל את שמו של אחיו. עיניו היו סגורות בחוזקה, הוא התרכז בלזיין את ביל הכי טוב שאפשר. הוא פתח את עיניו, מלקק את שפתיו מעט ומתחיל להאיץ את קצב ידו על איברו של ביל. "אני קרוב.." הוא לחש באוזנו, מנסה לקרב גם את האורגזמה של ביל. אם יש דבר שהם באמת אהבו, זה לגמור ביחד. עד כמה שההתאמה בניהם הייתה מושלמת, נראה כי לביל היה קשה יותר לגמור בזמן האחרון.
ביל הנהן, לא מגיב על דבריו של טום. הוא רק קרב אותו אליו אף יותר והמשיך לגנוח בקולניות, מזכיר בין לבין כמה שזה טוב, דבר שהיה מלווה באותן הגניחות הקולניות, למרות שלא הייתה לו התנגדות לעשות את זה קצת אחרת... הוא פקח את עיניו והביט בעיניו של טום, מחייך אליו חיוך קטן ומזמין, "תדחוף עמוק, טומי"
טום נשך את שפתיו, מצמיד את עצמו אל ביל אפילו יותר ודוחף הכי עמוק שיכל, פוגע בנקודות שגרמו לו את העונג הרב ביותר, מה שגרם לביל לכווץ את שריריו בחוזקה על איברו. "עוד קצת בילי.. תעשה את זה שוב, כן.." טום ייבב, מרגיש את האורגזמה עוד שנייה מגיעה.
"הו גאד" ביל הפעם פלט גניחה קולנית ומגרה, תופס בישבנו של טום, מצמיד אותו אליו עד כמה שיכל. הוא הניח את ידו על איברו במקום זאת של טום, עוצם את עיניו לחוזקה, "אני כ"כ קרוב" מלמל, גונח שוב בשקט.
טום חייך, הוא כ"כ קיווה שביל יגמור ביחד איתו. עבר אולי חודש מאז שהם גמרו יחד. טום הניח את ידו על ידו של ביל, משלב בין אצבעותיהם ומוחץ את איברו, גורם לביל לפלוט יבבה, הוא התחיל לשפשף את איברו של ביל במהירות, מרגיש את הרטטים בגופו של ביל עוברים אל גופו. שניהם זזו בטירוף על הדשא, היה קר בחוץ, לפחות חמש עשרה מעלות, הרוח לא הפסיקה לנשוב ולמרות זאת שניהם הזיעו המון. טום ניסה להגביר את המהירות שלו, אם זה בכלל היה אפשרי. רק עוד טיפה וזה בא..
ולביל, בניגוד לשאר הפעמים בזמן האחרון, לא לקח עוד הרבה זמן לגמור. הוא פלט גניחה קולנית שהייתה מלווה בצעקת שמו של טום והידק את אחיזתו על איברו ועל מותניו של טום, גוון אדמדם החל להתפשט על לחייו מההנאה. הוא עצם את עיניו ומתח את ראשו לאחור, מתחיל להתנשף במהירות. הוא גמר בחוזקה על בטנו של טום ועל זאת שלו בעודו מצהיר כמה הוא אוהב אותו. חיוך מסופק החל להתפרש על שפתיו והוא הרפה את אחיזתו בטום, נותן לו להמשיך לזוז בתוכו. זה היה כ"כ טוב... הוא אהב את התחושה המספקת הזאת. ורק טום גרם לו להרגיש כ"כ מסופק.
טום דחף בכוח, מקלל כשביל הידק את שריריו בצורה כ"כ נכונה על איברו, בקושי דקה הספיקה לחלוף וטום גמר בתוך ביל בצעקה ובשלל הצהרות אהבה למיניהן. הוא נפל על חזהו של ביל, מתנשף. הוא הוציא את איברו מישבנו של ביל, נותן לנוזל הדביק לצאת החוצה.
"הו פאק, טומי..." ביל חייך חיוך קטן ומתוק, מניח את רגליו בעדינת על גבו של טום, מלטף בעזרת ציפורניו המטופחות את עורפו. הוא עדיין ניסה לשלוט בנשימותיו. הוא נשך את שפתיו בחוזקה, "זה היה פאקינג טוב...".
טום בקושי הצליח למלמל 'כן' מבין נשימותיו הכבדות. הוא היה כ"כ מותש.. הוא עצם את עיניו, מגרגר מעט למגע ציפורניו של ביל, הוא ידע שאם הוא לא יפתח את עיניו תוך כמה שניות הוא ירדם על ביל, אבל לא היה לו כוח להתנגד לזה אפילו.
ביל ליקק את שפתיו והניח את ידו על עורפו של טום, מזיז מעט את אגנו תחתיו, "טומי, אני רוצה לדבר איתך על משהו..."
"ממ..?" טום גרגר מעט, מתחיל להרגיש את הקור עוטף ומרדים אותו.
"א.. אני רוצה שנגוון קצת... אתה יודע, בסקס" ביל כחכח בגרונו והסמיק קלות, ממהר להמשיך, "יש משהו שאף פעם לא ניסינו".
טום צחקק מעט, עיניו עצומות. הוא היה בטוח שגם אם ינסה לפתוח את עיניו לא יצליח. "שוב על הבמה? אני כבר אמרתי לך ביל.. אי אפשר לעשות סקס כשכל המעריצות פשוט עומדו.." הוא כבר פתח בנאום ה-הכנתי-את-זה-מראש-מהפעם-הקודמת-שדיברנו-על-זה שלו עד שביל קטע אותו
"לא, טום!" הוא גיחך וגלגל את עיניו, "אני חושב ש... א... אתה יודע... נשנה את התפקידים קצת...". הוא קיווה שטום פשוט לא יצחק עליו. כי אם זה יקרה, אז הוא הולך להשקיע בו יותר זמן משנראה לו עד שרק יסלח לו.
"אבל ביל, נמאס לי להיות רופא.. וגם כשניסינו את הקטע עם כיפה אדומה זה לא הלך כ"כ טוב.." טום נאנח, מרגיש את עיניו נעצמות עוד קצת, "למה צריך לדחוף גם משחק תפקידים? לא מספיק שאני טום ואתה ביל ואני מזיין אותך ממש חזק עד שאתה גומר בצרחות?" הוא שאל, מעביר את ידו בקושי על צידו של ביל, מלטף ברכות.
"לא" השיב ביל בקרירות והוריד את ידו של טום ממנו, נאנח. "לא, לא טום... אני רוצה שנעשה את זה אחרת. נמאס לי להיות זה שמזיינים אותו כ"כ חזק עד שהוא גומר בצרחות".
"אז אתה רוצה שאני אעשה אותך בעדינות ותגמור בלחישות? חשבתי שאתה דווקא אוהב את הקטע של לצרוח באורגז.." הסטירה של ביל על עורפו של טום השתיקה אותו, "זה לא היה נחמד, אתה יודע" טום מלמל, מנסה להבין מה ביל רוצה ממנו.
"אני רוצה לזיין אותך, אידיוט!" ביל גלגל את עיניו ודחף את טום ממנו קלות, גורם לו לשכב על השמיכה לצידו. הוא נעמד על רגליו וחיפש אחר הבוקסר שלו בעיניו, "אתה כזה מפגר לפעמים, אני לא מבין איך אתה אח שלי".
עד שהצליח טום לפתוח את עיניו, הן היו פעורות לרווחה. "א.. א-אתה רוצה מה?!" שאל מגמגם, בשוק, עיניו עדיין היו פעורות. לסתו כמעט נשמטה.
ביל גלגל את עיניו. הוא הכיר את טום טוב מדיי. זה היה כ"כ צפוי. "לך תזדיין, טום" הוא מלמל בשקט ובועט קלות ברגליו, לוקח גם את שאר בגדיו מהדשא ומתקדם לכיוון הכניסה לבית.
טום פשוט נשאר לשבת שם על הדשא, מנסה לעכל את מה שהלך כאן. האם הרגע ביל ביקש לחלל את קדושת ישבנו? הוא ידע שאין טעם לדבר על זה עכשיו, הוא פשוט לקח את בגדיו ונכנס לתוך הבית בשקט, עולה במהירות לחדרו ונופל על המיטה, נרדם תוך פחות משנייה.

"לא.. לא התחת שלי ביל.. אל תכניס את זה לשם" טום מלמל מתוך שינה, הוא זז באי נוחות, כאילו מנסה להימלט מהחלום.
"פאק" הוא קם במהירות, עיניו פעורות. הוא שפשף את עיניו, מחייך לנוכח התגלית שזה היה רק חלום. השעון המעורר צלצל, השעה הייתה חמש בערב. טום גרר את רגליו למקלחת, נאנח כשהמים החמים שוטפים את כל גופו. אחרי מקלחת ארוכה הוא החליט לרדת למטבח לשתות קפה ולדבר קצת עם ביל, בתקווה ששכח על מה הם דיברו אתמול בלילה. הוא חיפש את הבוקסר שלו, לובש אותו במהירות ואחריו ג'ינס אקראי שמצא בארון. הוא ירד במהירות למטבח, מוצא שם את ביל קורא מגזין אופנה כשבידו כוס קפה חם.
אבל ביל אפילו לא הרים אליו את מבטו. הוא העביר דף במגזין ונשען לאחור, מניח את רגלו על זאת השנייה ולגם שוב מספל הקפה שלו, נאנח מהחום שלו.
טום התעלם מהחוסר עניין של ביל בו, ומיהר לעמוד מאחוריו, משחיל את זרועותיו סביב מותניו ומחבק אותו חזק, "היה מדהים אתמול בלילה.." הוא לחש לו בקול נמוך.
"כה" השיב ביל בגיחוך קריר, הבעתו לא משדרת שום רגש. הוא דחף את טום קלות והניח את ספל הקפה שלו על השיש, "אני מנסה למצוא בגדים יפים".
"אתה יותר יפה בלי בגדים.." טום לחש, כביכול לעצמו אבל דאג שגם ביל ישמע. "קרה משהו?" הוא שאל, מתפלל שביל לא יחזור על ה'שיחה' של אתמול, אם אפשר לקרוא לזה ככה.
ביל רק גיחך שוב בקרירות והרים את ספל הקפה בחזרה אליו, סוגר את המגזין ומקפל אותו מעט, מתקדם לכיוון הסלון מבלי לומר מילה. אם לטום כ"כ קשה לקבל את העובדה שביל רוצה לשם שינוי להנות בדיוק כמוהו, הוא יכול רק לחכות מיחס לביל. ולעזאזל, ביל יכל להתעלם בצורה מושלמת.
טום הלך במהירות אל ביל ותפס בזרועו "אל תלך," הוא ביקש "אנחנו יכולים פשוט לדבר, אתה יודע.." מבטו היה מתוק מידי בשביל לסרב לו.
"וואלה" ביל חייך חיוך קטן וסגור, מזיז מעט את ידו שאחזה באותו המגזין, "ואני יכול פשוט לבחור בגדים. עכשיו שחרר".
טום התעצבן, "אתה מוכן להסביר לי מה הבעיות שלך?" הוא הידק את אחיזתו בידו של ביל, אך שיחרר מעט כי הרגיש שאולי ידו שברירית מידי בשביל כח כזה.
"כן, פאק, אין לי בגדים, טום. ואני הולך להשתגע אם אני לא אעשה עם זה משהו בקרוב" ביל משך את ידו בחזרה לחיקו והמשיך להתקדם לכיוון הסלון, מגלגל את עיניו, לוקח עוד לגימה מהקפה שלו.
"אל תיהיה אידיוט, חצי מהבגדים שלך עדיין לא לבשת" טום קבע עובדה, ועשה את זה בגבריות. "אתה מוכן להסביר לי מה עובר עלייך מאתמול?!"
"זה פשוט" ביל משך בכתפיו בעודו מתיישב על הספה ונאנח, מניח את רגליו על השולחן היקר מזכוכית מולו, "אני לא נקבה".
טום כיווץ את גבותיו, הוא התיישב בספה שמולו, מסתכל עליו במבט שואל "מתי לעזאזל אמרתי שאתה נקבה?"
ביל משך בכתפיו שנית והעביר את העמוד במגזין לאחר שבחן אותו לזמן קצר, לוגם שוב מהקפה שלו, "אמרתי את שלי".
"ביל, אני מעולם לא אמרתי שאתה נקבה," טום אמר, מסתכל על ביל במבט רציני. האדישות שלו יכולה פשוט להרוג!
"אתה לא צריך להגיד יותר מדיי" ביל רק הניד בראשו, מרים גבה, בוחן גם את אותו העמוד, מלקק את שפתיו.
טום קם מהספה, מוריד את רגליו של ביל מהשולחן ונעמד מולו "אתה מוכן להגיד יותר מחמש מילים מזויינות ולהסביר לי מה הבעיה שלך?!" הוא התפרץ, "כי אני באמת לא מבין. אני לא זוכר שקראתי לך נקבה אי פעם," הוא התכופף לביל, מסתכל ישר אל תוך עיניו ונושף בכבדות "עכשיו תעזוב את המגזין המזויין הזה, ותגיד לי מה הבעיה המזויינת שלך קיבינימט!" טום תפס את המגזין מידיו של ביל וזרק אותו לעבר מקום לא מוגדר בחדר.
ביל העביר את מבטו האדיש אל המגזין וכחכח בגרונו, משלב את ידיו אליו. "אתה בנאדם אלים, טום... אני לא אוהב אנשים אלימים...".
"אני שמח שהתחברת לצד המאפיונרי שבך ביל, אבל עכשיו אתה מוכן להסביר מה לעזאזל הבעיות שלך?" טום נרגע מעט, נושם עמוק.
"אני רוצה לזיין אותך טום".
טום בלע את רוקו, "שוב השטויות האלה?! מה היה לך רע עד עכשיו, הא? הזין שלי לא מספיק טוב בשבילך פתאום?!" הוא התחיל להתחרפן, המחשבה שביל הרגע אמר שהוא רוצה לדחוף את הזין שלו אל התחת הקדוש של טום, מילא, אבל שהוא היה רציני לגבי זה?! זה כבר היה יותר מידי.
אבל ביל רק גלגל את עיניו ובעט קלות בטום, "טוב, זוז, אני מפספס את הסדרה שאני אוהב".
טום הסתובב לכמה שניות לטלוויזיה וחזר להסתכל על ביל "זה פרסומות" הוא נאנח.. "אני לא מבין מאיפה נכנס לך הרעיון הזה לראש.. לזיין או..תי" טום בלע את רוקו וצמרמורת עברה בו, הוא בקושי הצליח לסיים את המשפט.
ביל העביר את מבטו האדיש והקריר אל טום, מקפל את רגליו אליו, כורך את ידיו סביב ברכיו. באמת נמאס לו להרגיש כ"כ... בחורה, זה שיגע אותו. הוא היה גבר לא פחות מטום.
"ומה זה לעזאזל קשור לזה שאתה חושב שקראתי לך נקבה?" טום נשף החוצה, נרגע סופית. הוא התיישב ליד ביל, הוא כרך את ידו סביב אחת מרגליו של ביל ומשך אותה אליו, גורם לו ליישר אותה ולהניח אותה על רגליו של טום. הוא תפס גם את ידו של ביל, משלב בין אצבעותיהן ונושק לידו בעדינות.
ביל גלגל את עיניו שוב, מגחך בקרירות, "חשבתי שאתה לא רואה סרטים קיטשיים..." הוא מלמל, מושך את ידו שוב אליו, "לא חשבתי שקראת לי נקבה. אני מרגיש ככה, ואני לא אוהב את ההרגשה הזאת".
"אז.. לא באמת ישנתי כשהכרחת אותי לראות את כל החרא הדביק הזה, מודה" טום חייך חיוך מלא אשמה, "אבל אני עדיין לא מבין למה אתה מרגיש כמו בחורה, ומה הקשר לזה שאתה רוצה.. אתה יודע.."
"כי פאק טום," ביל תקע בטום מבט עצבני, ספק פגוע. "אתה מזיין אותי כל הזמן!! וזה לא שאני לא נהנה מזה... זה פשוט... זה מרגיש כאילו אני בחורה."
טום הסתכל על ביל בבלבול, "אז אני לא מבין.. אתה לא רוצה שאני אזיין אותך יותר?" הוא שאל, מרגיש קצת חסר אונים עם כל מה שעובר על ביל והוא לא מצליח להבין.
ביל רק נאנח וגלגל את עיניו שוב, נעמד על רגליו. "פאק, אתה פשוט אידיוט. אני עולה לחדר שלי. ואתה לא בא אחריי" הוא הודיע לו, לוקח את הפלאפון שלו מהשולחן, מחפש ברשימת אנשי הקשר את המספר של חברו הטוב ביותר, אנדריאס בעודו עולה במדרגות לחדרו.
"ביל בבקשה! אל תלך.. אני לא מבין מה הקשר.. למה אתה מרגיש כמו בחורה? אתה בחור! יש לך זין!" טום צעק ומיהר לעלות אחרי ביל.
ביל נאנח בייאוש בעודו מצמיד את הפלאפון לאוזנו, מסתובב אל טום, מבטו כמעט רצחני, "אמרתי לך לא לעלות אחריי!" הוא לחש, מיד לאחר מכן חיוך קטן עלה על שפתיו כשהוא שמע את קולו של אנדריאס. "היי, אנדי...".
טום נעצר במקומו, אנדי? ביל מעדיף לדבר עם אנדי במקום איתו? הוא נאנח והסתובב, יורד למטה באיטיות. הוא הרגיש ממש רע.. הוא באמת רצה לגרום לביל להרגיש טוב, אבל.. הוא לא יכול לתת לביל פשוט.. לזיין אותו.

טום יכל לשמוע את העקבים של ביל יורדים במדרגות, מיד אחריו גם צעדיו של אנדריאס נשמעו עליהן. ביל ליווה את אנדריאס עד לפתח הבית, לא נראה נינוח במיוחד... שפתיו היו אדומות ונפוחות, שיערו מעט פרוע, החגורה שלו לא הייתה סגורה לגמרי. על צווארו נראו כמה היקים בולטים ואדומים, שיערו ופניו של אנדריאס לא ניראו שונה. ביל ליקק את שפתיו בחיוך פלרטטני ונשק ללחיו של אנדריאס, פותח לו את הדלת, "ביי, אנדי...". אנדריאס רק שלח אל ביל חיוך פלרטטני, ספק חולמני ויצא מהבית, סוגר אחריו את הדלת. ביל החל לשיר לעצמו בעודו מתקדם לכיוון המטבח בדילוגים. זה הרגיש טוב אחרי כ"כ הרבה זמן.

"שכבתם?" טום הרגיש את הדמעות עולות בעיניו, ואת המחנק הדפוק הזה בגרון.
ביל הרים גבה ומשך בכתפיו, ממשיך לשיר לעצמו. "אתה לא רצית שאני אזיין אותך".
טום הנהן לעצמו "אז הלכת וזיינת את אנדריאס..." הוא בלע את רוקו, מנסה לגרום למחנק לרדת למטה, אך זה לא ממש עזר.
ביל משך בכתפיו שנית, מדליק את הקומקום. "אתה רוצה קפה, טומי?".
"ל-לא.. תודה" הוא מלמל, הוא קם מהספה ועלה במהירות לחדרו, נועל את הדלת ונשכב על המיטה במהירות. מרשה לעצמו לבכות ולפרוק.
ביל נאנח ונשך את שפתו התחתונה. הוא כיווץ את מצחו, צועק אחרי טום "זה לא שאתה לא עשית את זה אף פעם...!".
המילים של ביל גרמו לבכי של טום להתחזק אפילו יותר. הוא חשב על זה כמה פעמים והיו לו כ"כ הרבה הזדמנויות אבל הוא אף פעם לא בגד. אף פעם.
ביל רק עצם את עיניו לשנייה. הוא ידע שהוא עשה את הדבר הנכון. טום אפילו לא היה מוכן לקבל את מה שהוא אמר לו... הוא באמת הרגיש רע עם זה שטום היה תמיד האקטיבי. לא שהוא לא נהנה מזה, זה פשוט גרם לו להרגיש רע. וברגע שטום לא כיבד אותו... למה שהוא יכבד את טום, בעצם? הוא התיישב על השיש וכיווץ את מצחו, משפיל את מבטו.
אחרי חצי שעה של בכי בלתי פוסק והרבה הרהורים ומחשבות על כמה גועלי יכול להיות ביל, טום שמע דפיקות עדינות בדלת. "אני לא פה" הוא מלמל, קולו היה חלש וצרוד מעט.
"טומי..." ביל נשך את שפתו התחתונה ופתח את הדלת באיטיות, ראשו מציץ משם. את ההיקים שאנדריאס השאיר הוא כיסה עם כמות לא קטנה של מייק-אפ, עיניו לא היו מאופרות כמו קודם. הן היו מעט נפוחות. בידו היתה סיגריה והוא לקח ממנה שאיפה עמוקה, נכנס באיטיות לחדרו של טום, סוגר אחריו את הדלת, "טומי, אני מצטער...".
"לא, אתה לא," טום קבע, "תעוף מפה,"הוא מלמל, קובר את ראשו מתחת לכרית. "אני לא רוצה לראות אותך עכשיו. או בכלל. לך לזיין את אנדריאס או משהו כזה.."
ביל גלגל את עיניו ובלע את רוקו, מושך באפו. "אבל טום..." הוא נאנח, מתקדם לכיוון מיטתו של טום, מתיישב לצידו. "כשאתה עשית לי את זה, אני לא אמרתי לך כלום... אני לא אמרתי לך שאני לא רוצה לראות אותך כי אני אוהב אותך"
"אני אף פעם לא בגדתי בך, ביל.." טום הרים את מבטו. היה אפשר לראות שהוא היה פגוע. ביל לא בטח בו עד כדי כך שהיה בטוח שטום כבר בגד בו.
ביל בלע את רוקו בקשיחות, מעוות מעט את פניו. לראות את טום ככה... זה גרם לו להרגיש כ"כ רע... "אתה כן, טום... ולא פעם אחת... אבל הבנתי שאני כנראה לא מספיק בשבילך. אתה הרי תמיד חיפשת איך לגוון...".
"תחשוב מה שאתה רוצה. היו לי מליון הזדמנויות ולא בגדתי בך, ביל." טום סובב את ראשו, והצמיד את הכרית מעל ראשו. "עכשיו תלך בבקשה"
ביל נשך את שפתו התחתונה ונעמד על רגליו. הוא התקדם לכיוון החלון של טום, שם הייתה מאפרה קטנה. הוא כיבה בה את הסיגריה והתקדם בחזרה אל כיוונו של טום, עוצם את עיניו. הוא התיישב לצידו בכבדות, מניח את ראשו על גבו התחתון, "אין מצב...".
"ביקשתי שתלך.." טום מלמל, "לא מעניין אותי אם תאמין לי או לא. פשוט תלך" הוא הזיז את אגנו באי נוחות. מנסה לגרום לביל לזוז ממנו.
ביל הניד בראשו בקשיחות. "איך אתה תמיד עושה את זה...?" הוא לחש, נשימותיו נעשות כבדות. הוא עלה מעט עם גופו לכיוון גבו של טום, מניח את ראשו על כתפיו, את שאר גופו הוא הפיל על שלו. "תמיד גורם לי להרגיש רע עם מה שאני עושה אחרי שאתה פוגע בי...".
"לך תזדיין ביל. אף אחד לא אמר לך לרוץ ולזיין את אנדריאס. ואם כבר עשית את זה, באמת שאני לא הבנאדם הנכון להתלונן על הרגשות אשם שיש לך." טום נאנח, והזיז את כתפיו, מנסה להוריד ממנו את ביל.
ביל כיווץ את מצחו, מניד בראשו שוב, נשימתו נעשית אף כבדה יותר. הוא נשם על אוזנו של טום, "אתה לא מבין...? אני מרגיש כמו בחורה... ואתה לא מוכן לקבל את זה... רציתי להפסיק להרגיש בחורה...".
"זה בסדר, גרמת לי להבין בדרך הקשה. הנה לך, זיינת את אנדריאס. כל הכבוד לביל הגבר" טום כבר התייאש והחליט שביל בטח ירד ממנו לבד בסופו של דבר.
ביל נאנח ובעט קלות בטום, הפעם הוא זה שהרגיש את החנק הזה בגרון. "זה לא מצחיק! אתה לא מבין שאיבדתי כל טיפה של גבריות?! אתה לא מוכן שאני אגע לך בתחת!".
"אני נראה לך צוחק?" טום שאל, מגחך, "יופי, אני שמח שאנדריאס השיב לך את כל הגבריות שגרמתי לך לאבד." הוא אמר, מדגיש כל פעם מחדש את שמו של אנדריאס. "אני באמת מצטער שאני לא מרגיש בנוח שפשוט תזיין אותי, ביל" הוא לחש.
"יופי! גם אני לא מרגיש בנוח! כבר כמה זמן! ובכל זאת לא אמרתי לך כלום.. כי זה גורם לך להרגיש טוב!!" הפעם ביל התרומם מעט, דוחף את גופו של טום צמוד יותר למזרון המיטה, הוא התחיל להרגיש את הדמעות עולות בעיניו.
"אף אחד לא ביקש ממך לעשות משהו שלא מוצא חן בעינייך. אם הייתה לך בעיה עם זה יכולת להגיד, למרות שלא ממש נראה שהייתה לך בעיה אם זה כשגנחת כ"כ חזק" תמונה של ביל דופק את אנדריאס עלתה לראשו, הוא הרגיש את המחנק בגרון חוזר שוב.
"רק לא רציתי שתרגיש רע...". דמעה בודדה עשתה את דרכה במורד לחייו של ביל והוא מיהר למחות אותה ולקום לגמרי מגופו של טום, "אם היה לך כ"כ אכפת, היית בא ועוצר אותי. אבל כשראיתי שאפילו לא אכפת לך...".
"הדבר הראשון שעשיתי זה לעלות אחריך, והבהרת לי טוב מאוד שאתה לא רוצה שאני אעשה את זה, אם אתה לא זוכר אבל מה זה משנה? העדפת את אנדריאס עליי," טום ניסה להתחמק בכל דרך שהיא מהבכי. הוא שונא לבכות ליד ביל. "יודע מה? אתה צודק. אני בגדתי בך מליוני פעמים, ואני גברי כ"כ שלא מוכן שיגעו לו בתחת ואתה פשוט נקבה מזדיינת, עכשיו תעוף לי מהחדר" הוא ידע שהוא לא היה צריך להגיד את זה. אבל הוא לא היה מוכן לבכות ליד ביל, פשוט לא.
ביל הביט בעיניו של טום למספר שניות, היה ממש אפשר לראות את הלב שלו נשבר דרכן... הוא נעמד על רגליו ומיהר לצאת מחוץ לחדר, טורק אחריו את הדלת בעוד הדמעות עושות את דרכן במורד לחייו במהירות.
גם הדמעות של טום לא איחרו לבוא, והוא התחיל לבכות כמו ילדה קטנה. הוא הרגיש כ"כ הרבה כעס לביל באותו רגע וביל פגע בו כ"כ, עד שאפילו לא היה אכפת לו שהוא גרם לביל לבכות ככה.
וביל רק נעל את עצמו בחדר, בידיעה שהפעם הוא באמת לא רוצה שטום יציק לו... הוא נשכב על מיטתו בכבדות ומיהר לכסות את עצמו, פניו נתקעות בכרית בעוד דמעותיו ממשיכות לרדת. הוא הרגיש את בטנו מתכווצץ בתוכו, כך גם ליבו. הוא תמיד ידע את זה... ובחר להתעלם. להשאר אדיש למצב. ככה זה היה הרבה פחות כואב. אבל עכשיו, כשטום פשוט אמר לו את זה... הוא הרגיש שמתחשק לו למות באותם הרגעים.

לאחר שביל כבר בכה יותר מדיי, השעה הייתה כבר מאוחרת... הוא לא הצליח להירדם ולישון בקומה העליונה לבד הרגיש פשוט מוזר. הוא נעמד על רגליו בקושי, גורר את רגליו לכיוון המדרגות. דלת חדרו של טום הייתה סגורה... הוא נאנח, עוד יבבה חלשה בוקעת מבין שפתיו, על גופו היתה חולצה פשוטה וארוכה ומכנס טרנינג. הוא ירד בשקט, מושך באפו. הוא נשכב על הספה מול מסך הפלזמה הגדול שבסלון, תוקע את מבטו הריק במסך. הוא כבר התגעגע לטום... איך הוא עשה כזאת טעות?

טום התעורר כששמע רעשים של צעדים מהסלון. הוא קם במהירות במיטתו, פותח את הדלת ומקשיב..  קולות של יריות ומכוניות נשמעו, ביל האידיוט הזה בטח שכח את הטלוויזיה דולקת.
הוא ירד באיטיות לעבר הסלון, הולך לכיוון הטלוויזיה ומכבה אותה. הוא הסתובב ללכת לחדרו וראה את ביל, שוכב על הספה, כולו מכווץ בתוך עצמו, רועד מעט מקור. הוא בלע את רוקו, מתלבט אם לעשות משהו לגבי זה. אחרי דקה של בהייה בביל, בזמן שרעדיו רק התגברו מרגע לרגע, טום החליט שהוא לא יניח לו פשוט לקפוא מקור. הוא עלה במהירות במדרגות, נכנס לחדרו ומוציא מהארון שמיכה גדולה. הוא סחב באיטיות ובצורה מגושמת את השמיכה למטה, פותח אותה ומניח אותה על ביל, מכסה אותו טוב. "לילה טוב..." הוא לחש לו, נושק למצחו ועולה למעלה. הוא לא יצליח להירדם שוב הלילה, בזה הוא היה בטוח.

ביל זז מעט מתחת לשמיכה, מצחו מכווץ, עיניו מסרבות להפתח. הגב שלו כאב בצורה בלתי אפשרית והצוואר שלו התעקם. הוא ישן על הספה, לעזאזל... הוא פקח את עיניו באיטיות, נאנח בשקט, רק אז מבחין בשמיכה שהייתה עליו. טוב, השמיכה לא הביאה את עצמה... והוא ידע בבירור שהוא לא לקח איתו שמיכה. הוא נשאר לשכב מתחתיה עוד כמה דקות, היא העניקה לו תחושב של חמימות, גם מעבר למובן הפיזי... זה הרגיש טוב, עד שתמונות מהיום הקודם עלו לראשו. טום צועק עליו, מודה בכל הבגידות שלו.. קורא לו נקבה... הוא עצם את עיניו לשנייה, הוא לא הולך לבכות שוב. הוא רק התעורר. הוא שפשף את עיניו ופיהק, עובר להתיישב באיטיות, מתמתח לכמה זמן ממושך. הוא היה צריך את זה, במיוחד אחרי שינה על הספה הלא-נוחה שהייתה להם בסלון. הוא נעמד על רגליו באיטיות, עדיין מתמתח. הוא גרר אותן אחריו לכיוון חדרו של טום. הוא היה צריך לדעת אם עצם העובדה שהוא כיסה אותו אמר משהו... בדרך כלל, כשהוא וטום היו רבים, גם בילדותם, הם נהגו לא לדבר בכלל עד שהם עשו משהו קטן שגרם לשניהם להבין שהם השלימו. ביל קיווה שהשמיכה זה ה'דבר הקטן' שלהם... הוא פתח את דלת חדרו של טום בעודו מחבק את עצמו, זה בהחלט היה בוקר קר. הוא פיהק שוב ושפשף את עיניו שנית מקורי-השינה, מתיישב על מיטתו של טום באיטיות. "טום... "הוא מלמל בקול צרוד, לאחר מכן משתעל מספר פעמים. טוב, אז הוא התקרר. דרך מושלמת להתחיל את הבוקר.
טום עצם את עיניו בחוזקה, עושה את עצמו ישן. "מממ.." הוא מלמל, פותח עין אחת ומציץ על ביל ושנייה לאחר מכן סוגר אותה בחזרה. מחכה שביל יעשה פעולה כלשהי.
ביל נשך את שפתו התחתונה. הוא הרגיש שוב את המחנק הזה בגרון... רק מלהסתכל על טום. "טומי.. תתעורר...".
טום רק נהם, פותח את עינו ומציץ לשנייה אחת על ביל ומיד סוגר אותה. הוא ניסה לעצור את החיוך שהתפשט על פניו, הוא אהב את הצורה שבה ביל הסתכל עליו, זה הביע חרטה. אבל מצד שני, ביל נשמע כ"כ מצונן וצרוד, הוא רק רצה לקפוץ עליו ולחבק אותו ולטפל בו.
ביל משך באפו וכיווץ את מצחו, מפסק את רגליו. הוא נעמד על ברכיו מעליו כששתי רגליו בצידי גופו, נושם בחום על פניו, "טומי, קום כבר... נו... אני צריך אותך...". הוא עצם את עיניו לשנייה, עוד דמעה עושה את דרכה במורד לחייו. למה הוא היה חייב להיות כזה... נקבה, לעזאזל? הוא מיהר למחות את הדמעה היחידה שעשתה את דרכה במורד לחייו, מעביר את לשונו על שפתיו.
טום נהם שוב, הוא לא העז להסתכל על ביל עוד הפעם, הקול שלו היה כ"כ שברירי ופגוע. "מה?" הוא בקושי מלמל, מנסה לגרום לקולו להישמע כמה שיותר רדום.
"קום כבר, נו..." ביל הניח את ידו על כתפו של טום וניער אותו בעדינות, מכווץ את מצחו, נושם עמוק. "למה אתה כזה מעצבן?".
טום זז, מנסה להשתלט על הרצון העז שלו לחבק את ביל למוות. "מה אתה רוצה?" הוא אמר שוב, עדיין לא מעז להסתכל בפניו של ביל.
"אני מבקש סליחה..." ביל בלע את רוקו. לעזאזל עם טום, הוא ידע כמה היה קשה לו להוציא את המילה המזדיינת הזאת מהפה! "אני אף פעם לא רציתי לפגוע בך."
"אתה מה?" טום פער את עיניו, מסתובב אל ביל. המילים שלו נגעו בו כ"כ.. אבל הוא עדיין היה פגוע. מאוד.
ביל הביט בעיניו של טום ונאנח, מושך שוב באפו, עוצם את עיניו, "פאקינג מצטער...".
טום הסתובב לגמרי אל ביל, גורם לו לשבת על בטנו התחתונה. "באמת-באמת?" הוא לא יכל שלא לסלוח לו. הוא נראה כ"כ פגוע ושברירי ככה, המילים שלו היו אמיתיות מתמיד.
ביל הניח ברכות את ידיו על חזהו של טום והנהן, פוקח את עיניו בחזרה ומביט בעיניו, מבטו נראה שבור, לא פחות מזה של טום. "כן..."
טום משך את זרועו של ביל מעט, כורך את ידו סביב גבו ומושך אותו אליו, מחבק אותו בחוזקה. "ג-גם אני מצטער על מה שאמרתי אתמול," הוא לחש, מהדק את אחיזתו על ביל.
ביל נשק לצווארו של טום ונשכב עליו באיטיות, נאנח, "אתה באמת התכוונת למה שאמרת?".
"אתה יודע שלא, ביל.." טום נאנח, בולע את רוקו. אולי הוא באמת היה צריך לשלוט על הפה שלו קצת יותר אתמול בלילה, "אני מעולם לא בגדתי בך ואני לא חושב שאתה נקבה, אני גם מצטער שגרמתי לך להרגיש ככה.."
ביל התכווץ בידיו של טום והנהן, נשימתו נעשית קצרה שוב. "טוב...".
טום סובב את ראשו של ביל אליו, מתקרב אליו עוד יותר ומניח את שפתיו על שלו לכמה שניות ארוכות. "אני באמת מצטער, ואני רוצה לפצות על זה.." הוא מלמל, עוצם את עיניו לרגע ומקווה שביל לא יפתח ציפיות.
אבל ביל, כמובן, לא היה טיפוס שחשב מעבר למה שרצה... הוא פער את עיניו לרווחה, שמץ של חיוך נראה על שפתיו. הוא נשם עמוק, "ב-באמת, טומי?".
טום בלע את רוקו, אוקיי.. ביל כן מפתח ציפיות. "א-א..אני מניח שכן.." הוא אמר בשקט, מייבב מעט ונחרד קשות לישבנו. "אבל.. הממ.. זה לא בדיוק מה שאתה חושב"
טוב, טום ידע איך להרוס מסיבות. החיוך נמחק בשניות משפתיו של ביל והוא נאנח, מתרומם מעט מגופו של טום, "אז?"
"אבל זה גם כן מה שאתה חושב!" טום מיהר למחות, הוא יעשה דברים. אבל.. לא צריך להיסחף.
ביל כיווץ את מצחו וירד מגופו של טום, מכחכח בגרונו, "יש לך פיצול."
"אתה רוצה שאני אעשה את זה עכשיו?" טום אפילו לא הבין איך לעזאזל יצא לו המשפט הזה מהפה. הוא לא ידע אם הוא מוכן לזה בכלל.
ביל העביר את מבטו שנית אל עיניו של טום ונשך את שפתו התחתונה, מהנהן, "מאוד..."
טום פער את עיניו, שיט.. "הממ.. אוקיי.. אז.. א-אתה.. תשכב פה." הוא הצביע על המיטה, ממהר לקום ממנה כדי לפנות עוד מקום לביל. "ואני.. הממ.. אתה יכול גם לשכב במקום אחר אם אתה רוצה, לא אכפת לי אם תשכב על הספה.. או ברצפה.." הוא המשיך להוציא רצף של שטויות מהפה. מנסה בכל דרך אפשרית למשוך עוד קצת זמן.
ביל הרים גבה וגיחך בקרירות, "טום, אתה זה שצריך לשכב, לא אני."
"ממ-מה?" טום פער את עיניו, "לא-לא! אתה תשב! זאת אומרת תשכב, כן. אני לא.. אתה, כי אני צריך לעשות משהו. אז תשכב." הוא נכנס קצת לפאניקה, עדיין מפוחד על ישבנו, שביל לא יחליט לעשות איזה מהלך פתאומי. "תשכב" הוא מלמל שוב, בולע את רוקו.
ביל רק נאנח ונעמד על רגליו, מגלגל את עיניו, "לך תזדיין, טום..." הוא מלמל בשקט, מתקדם ליציאה מהחדר.
 "מה?! לא! אל תלך אידיוט!" טום צעק, תופס בידו של ביל ומושך אותו אליו. "אני אומר לך שאני רוצה לעשות משהו, למה כ"כ קשה לך לבטוח בי?" הוא שאל, מתכופף ומחזיק את ביל מתחת לירכו ובגבו, מרים אותו ומתקדם לעבר המיטה, מפיל אותו עליה בעדינות. "הבטחתי שאני אפצה אותך.." הוא ניסה לרמוז על איברו של ביל.
ביל נשם עמוק ועצם את עיניו לשנייה. "זה לא מה שחשבתי עליו."
"אני יודע," טום נאנח, ביל היה צריך להבין גם אותו.. "אבל תן לי לפצות אותך בדרך שלי, אוקיי?" הוא לחש, מנשק את ביל בעדינות ושולח יד לעבר מפשעתו.
אבל ביל כבר לא מצא את עצמו כ"כ מתרגש מהמגע הזה של טום... כל תזוזה של טום- גרמה לו להרגיש נשי יותר. הוא לא מצא את עצמו חושב על משהו אחר. הוא רק הסיט את מבטו לתקרה, בכל זאת נותן לטום לעשות את שלו.
טום עלה מעל ביל, מתיישב על מפשעתו ומוריד מביל במהירות את חולצתו, מניח את ידיו על חזהו ומתחכך בו לאט, דואג ללחוץ על כל המקומות הנכונים. זה שהוא לא רוצה שביל יזיין אותו, לא אומר שהוא לא יכול לעשות שום שימוש בישבן שלו. הוא התקרב לביל, מנשק את צווארו נשיקות קטנות ורטובות.
ביל בלע את רוקו והעביר את מבטו אל טום, מניד בראשו. איך זה שהוא תמיד הצליח לרכך אותו...? הוא הניח את ידיו ברכות על ראשו, נושך את שפתו התחתונה.
טום החל ללקק את צווארו של ביל, יורד לאט לאט כלפיי מטה. הוא הכניס את פטמתו של ביל לפיו, מלקק אותה ונושך אותה, גורם לביל לייבב מעט. הוא המשיך למצוץ אותה עוד מספר שניות, יורד לעבר הטבור שלו בליקוקים אגרסיביים ולבסוף דוחף את לשונו לתוך הטבור הקטן.
ביל פלט אנחה שקטה והזיז את אגנו מתחת לטום, מותח את צווארו לאחור, עיניו נעצמות בחזרה. הוא התחיל להרגיש את זקפתו מתקשה. הוא בלע את רוקו, "טומי..."
"ממ.." טום מלמל, ממשיך ללקק מסביב לטבור של ביל, מתחיל לרדת עם לשונו לכיוון קו הבוקסר שלו. שומע את גניחותיו של ביל מתחזקות מעט, הוא פתח את הכפתור הראשון במכנסו של ביל באיטיות, לא מפסיק להריץ את לשונו על נקודות רגישות שמצא בבטנו של ביל, הוא פתח גם את הכפתור השני, מתחיל למשוך את מכנסיו של ביל כלפיי מטה..
ביל כיווץ את מצחו. הוא תאר לעצמו שזאת עוד אחת מעשרות הפעמים בהן טום פשט עשה לו ביד. הוא בכל מקרה לא נתן למחשבה הזאת להציק לו, המגע של טום כן היה נעים... הוא נשם עמוק, מרים מעט את אגנו, "כן, טומי..."
טום ניצל את ההזדמנות ומשך את מכנסיו של ביל במהירות ממנו, מתחיל ללקק את קו הבוקסר שלו לאט, גורם לביל לגרגר. "אתה טעים" הוא לחש, תופס את הבוקסר של ביל עם שיניו, מנסה למשוך אותו למטה.
ביל צחקק. למרות שטום יכל להיות ממש מעצבן, הוא היה כ"כ מתוק לפעמים... הוא עזר לו להוריד ממנו את הבוקסר הצמוד שלו, נאנח בהקלה כשזקפתו השתחררה ממנו. הוא הביט בטום, "אני יודע."
טום צחק, לחיו היו מעט סמוקות. הוא תפס את איברו של ביל ובלי שום התראה ליקק את הקצה.
ביל בלע את רוקו ופער את עיניו מעט. הוא לא באמת חשב שטום הולך לעשות מהלך כזה... בדרך כלל זה היה נגמר בשפשוף קל בעזרת היד, ואז איכשהו, טום תמיד היה בתוכו. הוא חייך אליו חיוך מרגיע והניח את ידו על ראשו בחזרה, נאנח בשקט.
טום הסתכל על ביל, הוא אהב את התגובות שלו. הוא בלע את רוקו ושוב ליקק את הקצה, הפעם מתעכב קצת יותר עם לשונו. "ככה זה טוב?" הוא לחש, מסמיק חזק יותר. זאת הייתה הפעם הראשונה שלו, והוא באמת ובתמים רצה לגרום לביל להרגיש טוב.
ביל הנהן בחיוך קטן. אולי לטום לא היה מושג איך בדיוק לעשות את זה, אבל לעזאזל, רק העובדה שזה הוא למטה גרמה לזה להיות טוב. "זה מדהים..."
"יופי" הוא חייך חיוך מתוק, גאה קצת. הוא הזיז את ידו מעט, מלקק את איברו של ביל מהבסיס ועד לקצה, מתעכב בכל מקום שגרם לביל לגנוח חזק יותר. הוא שיחק עם לשונו מתחת לעורלה שלו, הוא ידע שזה היה מקום רגיש אצל כל בחור. לפתע הוא הפסיק והכניס את קצה איברו של ביל לפיו, מתחיל למצוץ אותו בעדינות, משתדל לא לגעת בו עם שיניו.
"פאק, טומי..." ביל גנח בשקט וזרק את ראשו לאחור, מבליט מעט את אגנו. לעזאזל, זה היה טוב. הוא עצם את עיניו בחוזקה.
טום התחיל לשפשף את איברו של ביל עם ידו, מתחיל לרדת קצת יותר למטה עם שפתיו, סוגר על עוד כמה סנטימטר עם פיו ומוצץ יותר בחוזקה, שוב משחק עם לשונו מתחת לעורלה של ביל.
ביל נשך את שפתיו בחוזקה ותפס בראשו של טום, דוחף אותו קצת יותר למטה בעודו מרים את אגנו. הוא גנח בעונג, עיניו נעצמות בחוזקה. זה היה טוב... בפעם הראשונה בזמן האחרון, הוא לא הרגיש נשי.
טום נחנק מעט מאיברו של ביל שנכנס במהירות לפיו. הוא הרגיש נשי כ"כ כשביל עשה את זה. כנראה כמו שביל הרגיש כשטום עשה את זה תמיד.. הוא הרשה לעצמו לתת לביל להרגיש גברי עד הסוף, והתחיל למצוץ את כל מה שהוא הכניס אליו בהפתעה, משפשף את בסיס איברו ובידו השנייה תופס את הביצים של ביל, מתחיל ללטף ולמחוץ אותן בעדינות בין ידיו. הוא הסתכל מספיק פעמים על ביל עושה את הפעולות האלו עליו, ככה שהצליח ללמוד משהו.
ולעזאזל... ביל נהנה מכל שנייה שטום עבד על איברו. הוא גנח בקול ומלמל את שמו של טום, ממשיך ללחוץ את ידיו כנגד ראשו, צווארו מתוח לאחור. הוא ליקק את שפתו העליונה, "אני קרוב" הוא הודיע. טוב... הוא כבר שנים לא הרגיש סיפוק כזה. זה הרגיש טוב. למרות הכל, לא משתווה לדבר האמיתי..
טום ניסה למלמל תגובה כלשהי, אך פיו היה מלא מידי. הוא רק המשיך למצוץ בתאווה את איברו של ביל, מנסה לדחוף כמה שיותר ממנו אל פיו. הוא ליקק ולחץ את לשונו על נקודות שגרמו לביל את העונג הרב ביותר, משחק איתה בתוך פיו ומלטף איתה את איברו הקשה. מחליק אותה שוב ושוב אל מתחת לעורלה. גורם לביל לצעוק כל פעם מחדש.
עוד אחרי מספר דקות ארוכות כאלה, ביל מצא את עצמו גומר בחוזקה בפיו של טום בעודו פולט את שמו לצד גניחה קולנית ומגרה, מבלי כל אזהרה מוקדמת. ראשו נזרק לאחור ונשימותיו נהיו מהירות, ידיו נזרקות לצידי גופו. הוא נשך את שפתו התחתונה, חיוך חולמני מתפרש על שפתיו, עיניו עדיין היו עצומות.
טום בלע את כל מה שביל הוציא, וזה לא היה קצת בכלל. הוא ניסה להשתלט על כל הגמירה שטפטפה מפיו, מנגב אותה עם ידו. הוא נשכב לצידו של ביל, מחבק אותו ומניח את ראשו על חזהו.
ביל, שעדיין ניסה לשלוט בנשימתו, הניח את ידו על ראשו של טום בעדינות, מלטף את פניו ברכות. חזהו עלה וירד לפי קצב נשימותיו המהיר, הוא הרגיש ממש בעננים. רק אז הוא הבין עד כמה טום נהנה ממנו. "היית מדהים...". הוא ידע שתמיד היה כיף לשמוע מחמאה מטום.
"באמת?" חיוך התפרש על פניו של טום, הוא ממש שמח שהוא גרם לביל להרגיש טוב. "הרגשת.. גברי?" הוא שאל, טיפה מהסס.
ביל בלע את רוקו ופקח את עיניו. למרות שהיה לו קצת חבל לדעת שכל מה שקרה היה על מנת לגרום לו להרגיש יותר גברי, הוא ידע שזה מה שהוא רצה מההתחלה. הוא הנהן, "כה... הרגשתי..."
"יופי" טום חייך חיוך מתוק ונשך את שפתו התחתונה, "אני אוהבת אותך בילי.." טום מלמל בקול נשי, צוחק.
ביל גיחך והנהן, מפנה את מבטו אל טום. "גם אני אותך, טום."
"אז... מה אתה רוצה לעשות עכשיו?" טום שאל, משחק עם אצבעותיו של ביל בשלו.
ביל כחכח בגרונו ותקע את מבטו בתקרה, "אני לא יודע".
"רוצה לעשות סקס?" טום כבר היה קשה מכל גניחותיו של ביל, "ממש מתחשק לי.." הוא לחש, מלטף את בטנו של ביל בעדינות.
ביל בלע את רוקו. הוא ידע שהוא לא הולך לעשות עם טום סקס, אלא אם כן הוא האקטיבי, לשם שינוי. "אבל אתה יודע איך אני רוצה לעשות סקס."
טום פער את עיניו, "אבל אמרת ש.. הרגשת גברי, לא?" הוא הסס, בולע את רוקו, "חשבתי שהממ.. נחזור לדרך ה.. רגילה?"
"סליחה? מה כבר עשינו שאנחנו צריכים לחזור לדרך ה'רגילה'?" ביל כיווץ את מצחו ודחף את טום ממנו, "אתה כ"כ מעצבן לפעמים. אידיוט."
"ביל אתה הרגע גמרת לי בתוך הפה!" טום התעצבן, אבל מיהר להירגע, הוא ממש לא רצה לריב עם ביל שוב.
"אתה עושה לי את זה תמיד."
"א..אבל, אני.. הא.." טום התחיל לגמגם, זה נכון אבל.. זה תמיד היה ככה, מה הבעיה שזה גם ישאר ככה? "אתה עדיין ממש רוצה ל-הממ.. לזיין אותי?" הוא כיווץ מעט את עיניו, מנסה להיפתר מהמחשבה.
"כן, טום. אני רוצה לזיין אותך בתחת" ביל גלגל את עיניו והתיישב על המיטה, מקפל את ברכיו אליו.
טום בלע את רוקו, רק מתחנן אל מיתרי הקול שלו שיבגדו בו הפעם ויעזרו לו לא להוציא את המילה מהפה "טוב," הוא מלמל, משפיל את מבטו ומתחרט קשות בשנייה שהמצפון הנוקשה שלו גרם לו להוציא את זה מהפה.
ביל העביר את מבטו אל טום בהפתעה, חיוך קטן מתפרש על שפתיו. "אמרת טוב...?"
טום פשוט נלחם בעצמו, לא! אני לא אמרתי את זה! "כן.." הוא פער את עיניו, מסתכל ביל במבט קצת מפוחד..
חיוכו המתוק והפלרטטני של ביל התעצם והוא התיישב על מפשעתו של טום, נושך את שפתו התחתונה, "ידעתי שתעשה את זה בסוף..." הוא מלמל, מניח את ידיו על חזהו ורוכן לכיוונו, מדביק את שפתיו לשלו.
טום התנשף בכבדות מבעד שפתיו של ביל, הלב שלו פעם בטירוף בחזהו. הפעם כבר לא הייתה דרך להתחמק מזה, ביל הולך להיות בתוכו.
ביל הכניס את ידו לבוקסר של טום ותפס באיברו, חיוכו לא יורד משפתיו גם כשהוא ירד בעזרתן לנשק את צווארו של טום, נושך את עורו קלות.
"בילי.." טום מלמל, הוא ממש פחד ממה שהולך לקרות, אבל הוא לא יכל להתעלם מהעונג שעטף את כל גופו.
"מממ..." ביל העביר את לשונו על צווארו של ביל, יורד איתה מעט יותר נמוך, ידו מהדקת את אחיזתה על איברו. לבסוף הוא הגיע לפיטמתו. הוא הרים את מבטו לפניו לפני שתפס אותה בין שפתיו, היא הייתה זקורה ומזמינה. הוא החל למצוץ אותה בעדינות, ידו זזה מעט על איברו.
טום התחיל להתנשף, בולע את רוקו, הוא הניח בעדינות את ידו על ידו של ביל, לוחץ עליה מעט, רומז לביל להגביר מעט את הקצב.
חיוך קטן ומרוצה התפרש על שפתיו של ביל. הוא נשך קלות את פטמתו של טום לפני שירד אפילו נמוך יותר, מלקק את בטנו של טום בדרך. בסופו של דבר הוא משך ממנו את הבוקסר שלו, זורק אותו על הרצפה. הוא הזיז מעט את איברו של טום, כאילו מנופף בו. הוא גיחך ועצם את עיניו, רוכן לכיוונו, נושם בחום על כיפת זקפתו. את ידו השנייה הוא שלח למפשעה שלו, היא באמת התחילה לכאוב רק מהמחשבה שהוא הולך להיות בתוך טום בעוד זמן קצר.
"בילי.. בלי משחקים.." טום התנשף, מרגיש את בטנו מתכווצת ומתהפכת בתוכו. לעזאזל, הוא היה מספיק לחוץ גם ככה, המשחקים של ביל לא תרמו כ"כ להרגשה הכללית שלו, "תפסיק לנופף בו ביל," הוא לחש, נשען על מרפקיו ומסתכל על ביל שעסוק בלשעשע את עצמו בכל מיני דרכים שכוללים לגעת בעצמו ולחרפן את טום.
חיוכו של ביל התעצם. "אבל אני גאה בו, טומי..." הוא העביר את לשונו על שפתיו, כתוצאה מכך לשונו ליטפה את איברו הזקוף של טום.
"פאק, ביל.." טום הרגיש שהוא מתחרפן, "גם אני גאה בו, אבל אתה לא רואה אותי מנופף בו לכל עבר, נכון?" הוא שאל, מעט עצבני, הוא היה מתוח.
"היית, עד שהתחלת לזיין אותי" ביל משך בכתפיו, בסופו של דבר מתיישב על ברכיו, תוקע את עיניו באלה של טום. הוא רכן לכיוונו והדביק את שפתיו לשלו, עוצם את עיניו לשנייה. הוא התנתק ממנו אך נשאר קרוב לשפתיו, "איפה החומר סיכה...?".
"חכה רגע," טום אמר במהירות, "למה אתה כ"כ ממהר?" הוא כיווץ את שפתיו, מצמיד אותן לשפתיו של ביל ודוחף באיטיות את לשונו, מנסה להרגיע את הסערות שהשתוללו בתוכו.
ביל נאנח והניח את ידו על חזהו של טום, משחק בעזרת אצבעו בפטמתו. הוא העמיק את הנשיקה, בכל זאת שולח את ידו לשידה שהייתה לצד מיטתו של טום, מוציא מהמגירה חומר סיכה.
טום תפס את ידו של ביל, "כאן טוב יותר.." הוא ניסה למלמל מבעד לנשיקה, מניח את ידו של ביל על איברו. הוא העמיק את הנשיקה כמה שיותר, מנסה להרחיק את מחשבותיו ואת אלו של ביל ממה שהולך לקרות עוד מעט.
"טום..." ביל התנתק מטום וכיווץ את מצחו, "מה נסגר?". הוא לא היה טיפש, ולשכוח מהעניין שהוא הולך לזיין את טום היה רחוק ממנו.
"מה.." טום בלע את רוקו, מרים את גבותיו, " על מה אתה מדבר, למה הפסקת..?"
"אתה מושך את זה."
"אני מצטער.." טום מלמל, "אני פשוט.. הממ.." הוא לא ידע איך להסביר את ההרגשה שהציפה אותו, "אני מניח שאני פשוט קצת מפחד.."
ביל הנהן, נאנח. הוא בחר פשוט לוותר על זה... ועם כמה שניסה להסתיר את זה, האכזבה הייתה ניכרת על פניו ומבטו. "א-אז לא משנה, טומי..."
"לא!" טום התנגד, הוא ידע שזה חשוב לביל, וההבעה המאוכזבת על פניו רק חזקה את מה שהוא כבר ידע, "אני רוצה שנעשה את זה ככה, אם זה חשוב לך אז זה חשוב גם לי.." הוא אמר בביטחון, נשכב על המיטה ומושך את ביל שישכב מעליו.
ביל חייך חיוך קטן, מתוק וסגור. "אתה בטוח...?"
"כן, אני רוצה את זה.." טום חייך, מעביר את ידו על לחיו של ביל, מנשק את שפתיו בעדינות ומחבק אותו אליו, "בבקשה תיהיה עדין, בסדר?" הוא לחש באוזנו, מלקק אותה מעט.
ביל רק הנהן, לוקח את הבקבוקון הקטן ונעמד בחזרה על ברכיו בפיסוק מעל טום. הוא שפך מעט מהחומר לידיו, מעביר אותן על איברו, נאנח בשקט. בידו השנייה הוא תפס את רגלו של טום והרים אותה לכיוון פניו, מחייך חיוך קטן. הוא באמת הולך לזיין את טום, סוף-סוף.
טום עצם את עיניו בחוזקה ובלע את רוקו, מנסה לא לפחד ממה שהולך להגיע. הוא פשוט לא האמין שביל הולך להיות בתוכו, מצד אחד זה הרגיש כ"כ.. נשי. ומצד שני הוא ידע שזה יהיה טוב, אם ביל ידע להנות מזה, אז למה שהוא לא?
ביל הוריד את ידו מאיברו, היא עברה לתפוס ברגלו השנייה של טום. הוא התקרב אליו מעט,  זקפתו מתחככת בעורו החשוף. הוא ליטף את ישבנו של טום, נושך את שפתו התחתונה. לבסוף הוא דחף את אצבעו לתוך חורו, נאנח בעצמו בשקט. הוא השתדל להיות עדין. הוא ידע כמה זה כואב בפעם הראשונה, למרות שהספיק לשכוח איך זה באמת מרגיש.
טום נאנק, הוא ניסה לנשום לאט ולהרגיע את עצמו, אצבעו של ביל כ"כ שרפה בתוכו. "אל תזוז," הוא ציווה, נושך את שפתיו, מנסה לעכל את הכאב. "לאט.." הוא התנשף החוצה, נרגע מעט.
"טומי, תנסה להנות מזה... זה כלום לעומת הזין שלי," ביל גיחך. הוא ידע שהוא לא מעודד במיוחד, אבל זה היה נכון. הקולות האלה של טום גרמו לאיברו לכאוב אף יותר והוא החל להזיז את אצבעו בעדינות בתוך טום, נהנה בעצמו מכל שניה.
"רוצה לעודד אותי עוד קצת?" טום שאל, תופס את הסדינים ומכווץ את ידיו לאגרופים כ"כ חזק עד שפרקי אצבעותיו התחילו להלבין, "זה פאקינג כואב.." הוא נאנח, מתכווץ מעט כשביל החדיר את אצבעו קצת עמוק יותר.
"זה כלום לעומת מה שאני מרגיש כל יום" ביל נשך את שפתו התחתונה, מקפל את אצבעו בתוך טום, לאט לאט אצבע נוספת מצטרפת לראשונה.
"אומייגאד!" טום צעק, האינסטינקט הראשוני שלו היה לכווץ כל שריר אפשרי שם למטה, "פאקינג לאט ביל, מה הבעיות שלך?!" אם רק האצבעות של ביל כ"כ כאבו, הוא פחד לדעת עד כמה האיבר שלו הולך להכאיב לו.
"תרפה את השרירים, אידיוט," ביל שלח את ידו השנייה לאיברו של טום, מעסה מעט את הביצים שלו, "זה רק כואב יותר ככה."
טום הנהן, לוקח אוויר, עוצר את נשמתו לכמה שניות ונושף את כל האוויר בבת אחת החוצה, הוא החל להירגע, ולאט לאט שריריו החלו להרפות, הנגיעות של ביל שם למטה רק תרמו לעניין. "תדחוף אותן קצת עמוק יותר, לאט" הוא הדגיש את המילה האחרונה.
"טומי... אני אוהב אותך, אתה יודע...?" ביל חייך חיוך קטן, תופס באיברו של טום ומתחיל להעביר את ידו עליו בעודו מחדיר את אצבעותיו בתוכו באיטיות ובעדינות מחרידה.
טום חייך, נרגע כמעט לחלוטין, המילים של ביל הרגישו כ"כ טוב. "גם אני אוהב אותך, בילי" הוא נאנח, מקפל עוד יותר את רגלו ומקמר את גבו כשביל קיפל את אצבעו בתוכו, גורם לכאב להתחלף בעונג. "שוב," הוא דרש, "תעשה את זה שוב"
וביל מיהר לעשות כדבריו של טום. הוא חזר על אותה הפעולה עוד מספר פעמים, ידו השנייה ממשיכה לזוז על איברו, על שפתיו חיוך קטן, למרות הכאב במפשעתו.
"אוו.. כן," טום גנח, מרגיש את העונג עוטף את כל גופו, הוא יכל להישאר ככה לנצח, אבל הוא ידע טוב מאוד שזאת לא המטרה בכל הסקס הזה. "תחדור אליי.." הוא לחש לביל, נושך את שפתיו.
ביל נשך את שפתיו, מתחיל להזיז את אצבעותיו מהר יותר. "אתה בטוח שאתה מוכן?".
טום היסס לרגע, אך הנהן בסופו של דבר, מרגיש את אצבעותיו של ביל יוצאות ממנו באיטיות.
ביל הזדקף מעט ותפס באיברו. הוא מיקם אותו בפתח של טום, מביט בפניו פעם נוספת לפני שדוחף בעדינות את כיפת זקפתו לתוכו, נאנח בשקט.
טום אחז חזק יותר בסדינים, מכווץ את שריריו חזק על ביל, גורם לאיברו לצאת החוצה "אני מצטער.." הוא נאנח.
ביל בלע את רוקו ותפס באיברו שנית, "פשוט... תנסה להרפות, אוקיי?" הוא מלמל בשקט, מביט בפניו. "אני אעשה את זה בעדינות, מבטיח..."
טום הנהן, נושם בכבדות ומנסה להרפות את שריריו, מנסה הכי חזק שהוא יכל. ביל חיכך מעט את איברו בחורו של טום, לוחץ מעט את קצה זקפתו ומתחיל לדחוף פנימה, מתקשה שוב כשטום כיווץ את שריריו. "בוא לפה.." טום ביקש, הוא תפס את פניו של ביל והצמיד את שפתיהם, רגליו עדיין מפושקות, "תנסה שוב לאט," הוא לחש, מחבק את ביל אליו.
ביל הנהן ונשף על פניו של טום. הוא עצם את עיניו לשנייה, לאחר מכן תופס שוב באיברו, דוחף אותו בעדינות לתוך טום, בולע את רוקו בקשיחות.
"הו גאד" טום יילל, מנסה בכל כוחו לא לסגור את שריריו, ביל חיכה לזה במשך כ"כ הרבה זמן, הוא לא הולך לדפוק את זה עכשיו.
ביל כיווץ את מצחו, נכנס קצת יותר, עוצם את עיניו בחוזקה. לעזאזל, טום היה כ"כ חם...
טום קימר את גבו שוב, מיילל ומתפתל תחת ביל, מנסה להשתלט על עצמו. הוא ידע שזה הולך לכאוב, אבל זה פשוט שרף, הוא הרגיש כאילו ביל קורע אותו מבפנים, עיניו החלו להיות רטובות.
"טומי..." ביל פלט גניחה שקטה ומגרה, מכניס עוד מאיברו לתוכו. הוא פשוט הרגיש את חום גופו עוטף אותו... וזה היה כ"כ טוב, לדעת שזה טום מתחתיו. הוא ליטף את ירכו הפנימית, מכניס את בטנו, אפילו לא מודע למצב שטום נמצא בו.
טום הרגיש כאילו הוא עוד רגע הולך להתעלף מהכאב, הוא נשך את שפתיו, מנסה לשמור על גופו יציב. "בבקשה.. לאט" הוא התחנן, סוגר שוב על עורו החם והקשה של ביל.
ביל פקח את עיניו כשהוא שמע את קולו של טום רועד מעט. הוא נשך את שפתו התחתונה, מביט בעיניו, הרטיבות הייתה גלויה לעין. "ט-טומי... אתה רוצה שנפסיק?". והפעם, ביל אפילו לא היה מתאכזב... טום הראה נכונות, הוא כמעט והרגיש אותו לגמרי. זה הספיק לו.
"ל-לא" טום מלמל, כמה דמעות נופלות מזווית עיניו, "רק תעשה את זה לאט," הוא ביקש שוב, מנסה שלא לפרוץ בבכי כמו ילדה קטנה.
"טומי..." ביל נאנח ורכן לכיוונו של טום, נושק ללחיו, מוחה את דמעותיו בעדינות. "ננסה עוד פעם... אוקיי...?" הוא לחש, נושק לשפתיו, "אם זה ממש-ממש יכאב לך, אני אפסיק". בעודו מלטף את לחייו הלחות של טום, ביל ניסה להכנס מעט יותר לתוכו ועצם את עיניו, פולט אנחה שקטה.
טום הנהן, מפשק מעט יותר את רגליו, מרגיש את איברו של ביל חודר אליו עד טיפת המקום האחרונה "פאק אתה.. בתוכי"
ביל הנהן, מיד לאחר מכן חיוך רחב מתפרש על שפתיו. הוא הניח את ראשו על חזהו של טום לכמה שניות, רק על מנת לעכל את העובדה שהוא באמת בתוכו. שניות ספורות לאחר מכן הוא החל להזיז את איברו בתוכו, גניחות שקטות, מלוות בשמו של טום בוקעות משפתיו.
טום שחרר יללה קטנה ונתן לראשו ליפול חזרה על המיטה. הוא הרגיש כאילו הוא נקרע מבפנים עם כל חדירה קטנה של ביל, "פאק, ביל.." הוא מלמל, תופס את ביל בכתפיו ומנשק אותו באיטיות, הוא ניסה כל דבר שימנע ממנו לחשוב על הכאב.
ביל העמיק את הנשיקה וליטף את חזהו של טום. תנועותיו בתוכו היו שקולות ואיטיות, בכל זאת זה הרגיש לו מדהים. הוא תפס באיברו של טום והחל לשפשף אותו במהירות, חיוך קטן על שפתיו.
"בילי.." טום גנח, הדמעות לא מפסיקות לרדת מעיניו, הוא הרגיש שהוא הולך לאבד את זה רק מלהיות בסיטואציה הזאת. הוא התפתל מעט כשביל לחץ על קצה איברו עם אגודלו. הכל היה כ"כ עצל ואינטימי, טום הרגיש שהוא מתחרפן.
"תנסה ליהנות, טומי..." ביל הביט בפניו של טום וחייך אליו חיוך קטן, נושק ללחיו, לאט לאט שפתיו הגיעו לצווארו, מוצצות אותו בתאווה בעוד ידו משפשפת מהר יותר את איברו, אגנו זז מהר יותר.
נשימותיו של טום החלו להיות מהירות בטירוף, הוא עצם את עיניו, מתפתל בחוזקה. הכאב היה כמעט בלתי נסבל, אבל ההנאה הייתה שווה אותו. הוא הסתכל בעיניו של ביל, אחרי כמה שניות טום פשוט איבד את זה וגמר על כל בטנו.
ביל נאנח והכניס את בטנו כשהוא הרגיש את טום גומר. הוא שלח אליו חיוך קטן, מעט פלרטטני, תזוזותיו בתוכו נעשות מהירות יותר. הוא תפס בירכו הפנימית וגנח בקול, עוצם את עיניו, "מממ... פאק, כה."
טום גנח, מתנשף. אחרי שהוא גמר הוא היה צריך להתרכז בלעזור לביל לגמור, הוא כיווץ את שריריו, עוצם את עיניו חזק יותר, כל חדירה של ביל שרפה כ"כ.
"טומי.. זה פאקינג טוב..." ביל גנח שוב בשקט, הבעתו המתענגת וגניחותיו נתנו רק שמץ של מושג לגבי מה שהוא הרגיש. הוא זז בטום מהר יותר, נכנס עד אפס מקום, עם כל תנועה- גניחה נוספת ומגרה שלו.
"אתה קרוב?" טום שאל בלחש, מתפלל בליבו שכן, שהוא יוכל להרגיע את השרירים השורפים שלו סוף סוף.
ביל הנהן ועצם את עיניו, נושך את שפתיו, "כל-כך פאקינג קרוב..." הוא לחש, מאיץ את תנועותיו בתוכו.
טום בלע את רוקו והנהן בתגובה, למרות שביל לא ממש ראה. הוא נאנק כשביל ניסה לחדור אפילו עמוק יותר, מנסה לנצל כל רגע בתוך אחיו.
לא לקח לביל עוד הרבה זמן לגמור עמוק בתוך טום. בגניחה קולנית ומגרה, הוא שרט קלות את עורו ועצם את עיניו, ראשו נזרק לאחור בעוד שמו של טום בוקע מבין שפתיו. הוא לא טעה... לזיין את טום פשוט... הרגיש טוב. הוא נשם עמוק, נוחת לצידו של טום.
טום לקח את השמיכה וכיסה את עצמו עד המותניים, בוהה בתקרה. הוא הרגיש כ"כ מוזר עכשיו כשביל בחוץ, כ"כ מנותק ממנו.
ביל עדיין נשם עמוק. הוא חייך חיוך קטן והניח את ידו על חזהו של טום, מלטף אותו, "טומי..." הוא לחש, מעביר את לשונו על שפתיו.
טום סובב את גופו בעדינות כלפיי ביל, כל תזוזה שלו כאבה. הוא לקח את ידו של ביל ושם אותה מאחורי צווארו, מניח את ראשו באיטיות על חזהו של ביל. עכשיו הוא מבין למה ביל עושה את זה אחרי כל סקס שלהם, הנתק הזה אחרי שביל יצא ממנו. הוא לא הבין למה הוא אף פעם לא הרגיש את זה עד עכשיו. הוא פשוט היה צריך את ביל קרוב אליו.
ביל חייך חיוך קטן. הוא ליטף את עורפו של טום והעביר אליו את מבטו, מעביר את לשונו על שפתיו, "עכשיו אנחנו יכולים לחזור למתכונת הקודמת, טומי. אל תדאג."
טום הרים את ראשו אל ביל, "אבל אני רוצה שזה יהיה ככה מעכשיו," הוא נישק את שפתיו בעדינות, מניח שוב את ראשו על חזהו.
ביל העביר את מבטו בהפתעה אל ביל ונשך את שפתיו, מלטף את פניו, "אתה בטוח, טומי?". הוא לא יכל להסתיר את החיוך הרחב שהתפרש על שפתיו.
"כן, אני רוצה אותך בתוכי מעכשיו" טום חייך לעצמו, הוא היה כ"כ מותש.. הוא עצם את עיניו, מגרגר מעט למגע ציפורניו של ביל, הוא ידע שאם הוא לא יפתח את עיניו תוך כמה שניות הוא ירדם על ביל, אבל לא היה לו כוח להתנגד לזה אפילו.

מה אתן אומרות יקירותיי, אהבתן?(;

אני בטוחה שכן.

אגב, אני עדיין חולה.. גוססת.. אני עומדת למות! כבר שלוש שבועות

וכן, אני עומדת למות כבר שלוש שבועות; "אימא אני מתה!" "שקט, את סתם מבטיחה.."

תגובות יתקבלו בברכה