Seek for the thirdסוד החיים, זיקה להמשך קיום, מה שבראש, פריקה, מחשבות ובעיקר תכלית החיים זה פה. |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2009
אז בוא נעצור ונתחבר בדיוק לרגע, תנסה אולי אור? עוד פעם המחשבה הזו, להתחבר גוף עם נפש, למה אני לא רוצה? זה כ'כ מפחיד לא לדעת מה יש שם, מה קורה שם, המקום הזה שכולנו בורחים ממנו והבחורות הגיעו אליו ואצלהן הכל נראה כל כך טוב ורגוע ולא מסובך ככה זה כשמאוהבים או שהן פשוט כאלו? לפחות פעם להכנס לאותו מקום מודחק, חסום רגשית נפשית, ובעיקר פחד! אבל אין לי איך לתאר פחד! אי אפשר לתאר את המילה הזו אפילו כשאני חושב על זה, אני מניח שאני מתחיל להשתגע עצם העובדה שאני רושם את זה, כי אני בוחש ביותר מדי דברים !!! מה יש לי מה הבעיה איתי למה אני כ'כ רוצה לדעת את כל זה? רע לי להיות תמים? עד כדי כך? שאני חי רק במחשבות? למה כולם אומרים לי לעבור לצד הזה של החיבור? כי הם רוצים להתבונן עלי ולצחוק "האהא עשינו לעוד מישהו את זה! הנה עכשיו גם הוא בתסביך הזה! מה עוד נשאר? יאללה להמשיך לפזר את הגחגוח והרוע!" או שאולי כל המחשבה הזו בכלל היא פראנויה מהילדות ? שגם אותה אני לא הכי זוכר ואולי זה כל כך מפחיד שאני לא רוצה בכלל לזכור, אבוי ואבוי לי גם כן... איזה תרחיש זה! החיים האלה , הקוד הזה, הצבע שתמיד נשאר עאותו צבע שאי אפשר לתאר במילים, פשוט אי אפשר , כי הוא בצבעים שרק אתה יודע! בדיוק ! כי זה אינדיבידואלי, לגבי הכל! אנשים שונים, בגלל זה אנחנו ממשיכים להסתובב עם אחרים בגלל שמרוב השעמום עם עצמנו שניתחנו אנחנו מתחילים להתעניין בחיים של אחרים, ובאהבה, באהבה שני הצדדים רוצים להתעניין נורא בבן אדם ומתחילים איתו מסע של פתיחות שאולי אף בשלב הזה של החיים לא יסיימו וימשיכו איתו לגלגול הבא, כל כך הרבה מחשבות, כולי בן 18 ומתבגר לעצמי בידיים כל כך מהר, אפשר להגדיר, שהצד האימהי שלי - הוא לא מוכן להניח לנפש שלי :)
| |
| |