אז היא העבירה לי את השרביט, וזה ממש מחמיא לי שאני מעניינת אותך, את מעניינת בעצמך D:
ומאחר והיא הייתה כ"כ נחמדה אליי אז החלטתי להמשיך את המסורת ולהעביר את השרביט הלאה תוך כתיבת 10 עובדות עליי. מעניין כמה זמן זה ייקח.
שעת התחלה: 14:37
1. אני חצי תימניה וחצי אשכנזיה. סבא וסבתא שלי מצד אבא עלו מתימן ומהצד השני, סבא (ז"ל) וסבתא רבה שלי הם ניצולי שואה. זה לפעמים ממש מציק להיות תימניה עם עור לבן כמו שלי, גם יורדים עליי שאני תימניה וגם יורדים עליי שאני לא נראית תימניה. בנוסף העור שלי, למרות היותו לבן בגוון שאני לא אוהבבת במיוחד נוטה לעיתים קרובות להתנהג כמו עור תימני - משמע, אם אני יוצאת לבריכה/לים/לכל מקום אחר רוב הסיכויים הם שאני לא אשרך/ לא אשתזף וכו'.
2. ובהמשך לנקודה הראשונה אני בחיים שלי לא נשרפתי. אף פעם לא הייתי אדומה מהשמש או שכאב לי איפושהו בגוף. ואני כ"כ רוצה - אם למישהו יש פיתרון לעניין, אני פה (:
3. אני צמחונית כבר יותר משנתיים, מהסיבה הכי מטופשת שיכולה להיות. זה בכלל התחיל ב-לא לאכול את העוף שחילקו בבית הספר, הוא היה מגעיל מידי, עם מלא שערות וכל זה, אבל הייתי אוכלת כל דבר שלא היה נראה עוף (נקנקיות, בשר, המבורגרים ו.. הבנתם את הקטע) ובתחילת חודש אייר של לפני שנתיים התערבתי עם חברה שלא נאכל בשר בכלל במשך חודש, והיה לי כיף לא לאכול בשר, אז היא הפסיקה אחרי חודש ואני המשכתי עד להיום ומעבר. אין לי שום כוונה להפסיק למרות שזה קשה לאמא שלי ("אמא, אני רעבה." "אם תאכלי בשר לא תהיי רעבה") ואנשים סביבי כל הזמן מטיפים לי להפסיק להיות ולהתחיל להיות בן אדם P:
אבל גם אם אני אהיה ככה עד שאתחתן ואחרי אני לא אכריח את הילדים שלי להיות גם כן, אני מבשלת בשר, נוגעת בבשר, רק לא אוכלת אותו.
4. אני נדלקת בקלות. רואה מדריך חתיך - הדלקות. מדברת עם ידיד נחמד - הדלקות. נפגשת עם מישהו שטוב אליי - הדלקות. זה מוביל אותי להמון המון צרות, ולמרות שאני אומרת לעצמי שאני נורא אטומה אני כ"כ פתי בקשר לכל מה שקשור לעניין. אני לא יכולה להבין רמזים בנוגע לקשרים זוגיים. אני אפילו יכולה להדלק על מישהו שכל האינטרקציה שלי איתו הייתה מספר smsים מוגבל והכרה דרך פורום באינטרנט.
5. בנוגע לזה.. ממ.. אוקי, זה נורא מביך. הייתי לפני כמה שנים בפורום מקור לילדים. הייתי בהתחלה נובית במלא מובן המילה עד שלאט לאט הכרתי את האנשים מהצד השני, והם חינכו אותי כמו שצריך P: אני מקווה. אבל הנקודה הלא מביכה בכל הנושא הזה - חלק מהחברים הכי טובים שלי שאני עדיין שומרת איתם על קשר (כמובן שלא דרך הפורום!) הם מהפורום. בסך הכל חברה טובה.
6. אני ישנה עם אור דלוק. אני מסוגלת לישון עם אור מכובה אבל זה לא כיף לי. עד לפני כמה זמן גם הייתי הולכת לישון עם הבובות שלי (אוה! עוד מספר!), לפחות אחת. זה נתן לי תחושה כאילו נמצאים איתי שם ואני לא לבד. אני לא מסוגלת להיות לבד בחושך, זה מוציא אותי מדעתי - זה מפחיד אותי. מדכא אותי. גורם לי לחשוב מחשבות נוראיות.
7. אוה כן, הבובות שלי. יש לי המון בובות פרווה. האוסף התחיל ממתנה שקניתי לאמא לפני שהיא טסה לדרום אפריקה למלכת המדבר, טיגר גדול, והיא לא יכלה לקחת אותו איתה אז כל לילה הייתי הולכת לקחת אותו מהחדר שלה והייתי מחבקת אותו חזקחזק ומשכנעת את עצמי שאמא מחבקת אותי. הבובות שלי הן הדבר הכי יציב בחיים שלי, הכי אמיתי, הם תמיד שם בשבילי. וכל בובה מסמלת זמן אחר בחיים שלי. וכמובן שלכולם יש שמות! (לא כולם מקוריים, כי באמת - איך אפשר לקרא עוד לקרא לטיגר חוץ מטיגר?)
8. אני מכורה לשירים בכללי ובפרק לשירים של glee ושל סרטי ילדים, בעיקר מדובבים, מאז שהייתי ילדה קטנה הייתי משננת את השירים ושרה אותם באמבטיה. השיר הראשון שידעתי הוא השתקפות - של מולאן. זה גורם לי לשמחה לשיר אותם ולשיר בכלל. זה אחד הדברים שיכולים לגרום לי לבכות, לצחוק, לרקוד. פשוט לשיר. וזה גם אחלה השראה לתמונות.
9. יש לי חוש למבטאים של שפות, גם אם אני אדע להגיד 2 מילים בשפה כלשהי אני אוכל להכניס להם מבטא נכון שיישמע כאילו אני באמת יודעת לדבר P: לא פעם אחת שאלו אותי אם אני אמריקאית כשדיברתי אנגלית. אני פשוט לא רואה שום יופי בשפה אם אין לה את מבטא המיוחד לה, כי אחרי הכל המבטא הוא הדבר שהכי מייחד את השפה.
10. כשהייתי בת 10 היה לי גידול, שפיר, אוסטאואיד אוסטאומה, ובמשך כמה חודשים לא האמינו לי שזה משהו יותר מסתם צומי, אז נתנו לי משכחי כאבים, כמה משכחי כאבים לקחתי בתור ילדה בת 10. וואו. המון. עד שהבינו שזה כבר ממש חמוד ולקחו אותי לאלפי בדיקות, ובסוף מצאו את הגידול שלי. סנטימטר בברך ימין. אז בחופש הגדול נסעתי לבית החולים וביום חמישי עברתי את הניתוח, יום שישי כבר השתחררתי הביתה, ולכמה זמן הייתי עם כסא גלגלים וקביים, לילדה בת 10 זה נורא מגניב, עד שזה כבר לא. בקיצור, החופש של גיל 10 שלי היה חופש עמוס חוויות. גידול. ניתוח. טביעה (פירטתי על זה כב באחד הפוסטים שלי)
בנימה אופטימית זו אני אפרד מכם לשלום, מקווה שנהניתם.
וכמובן העברת השרביט.
אז השרביט עובר אל:
ואלס עם מטילדה - כי יותר מידי זמן הבלוג שלך ריק ונורא מעניין אותי לראות מה תכתבי.
Ghost's - כי למרות שאת נמצאת רחוק רחוק אני חושבת עלייך.
- מִישֶׁהִי אַחֶרֶת - - כי אני נורא אוהבת לקרא את מה שאת כותבת
תכתבו. אל תאכזבו. אני אחכה לראות מה כתבתן (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
