זמן התחלה: 22:31
תמיד הייתי מחובבי אילת מרחוק, ואיזה מגניב שפעם בכמה שנים נועים/טסים לשם ופעם אחרונה שלי שם אני חושבת שהייתה לפני 5 שנים בכיף. ופתאום השנה -
"סבתא, אני רוצה מתנת יומולדת 18 מגניבה יחד עם מ'"
"אין בעיה. קחי את המלון באילת."
אז שבועיים לפני חנוכה נסענו לאילת, י', ק', נ', מ', ואני. באמצע הם עזבו ונשארתי לבד עם ט' שהצטרף אליי.
היה מדהים. הוצאתי 1000 ש"ח על מלא דברים שאני לא מתחרטת על אף אחד מהם.
באותו טיול אהוב המצלמה היפה שלי מתה.
מה שגרם לי לעצב ממש גדול. כי אחרי 3 שנים שהיא איתי, ועוד 7 שנים שהיא נמצאת במשפחה, אחרי אלפי תמונות אצלי ועוד עשרות אלפי תמונות לפני היא סיימה את תפקידה בעולם והבינה שהגיע הזמן לעזוב. לפעמים זה הכי טוב. אז הייתי עצובה אבל אילת הצליחה להשכיח את זה ממני וזה היה בסדר בסוף.
שבועיים אח"כ במוצאי שבת של חנוכה 02:00 יצאנו מהיישוב, הנוער, ונסענו לנודד בהרי אילת. היה מ-דהים! שלושה ימים להיות בשטח, והחוויה לעבור את זה בלי המצלמה הייתה חוויה מעניינת אבל האנשים שהיו שם - אין דברים כאלה. התחברתי לכ"F הרבה אנשים, פתאום אנשים יודעים מי אני..
שלושה שבועות לאחר מכן, לפני שבוע (קצת יותר כי יצאנו בשלישי בלילה 04:30), יצאנו לטיול שנתי בהרי אילת עם לינה בחאן יטבתה, מקום מקסים ממש עם אוכל לא משהו. יום לפני הטיול נסעתי לירושלים לקנות עם אבא מצלמה חדשה כי הייתי חייבת כבר אז קניתי חלום -
מצלמה מקסימה. חמודה ממש. שעלתה.. כמו שצריך (כמובן שאני משלמת). בעיקרון בטיול הייתי עם ה18-55 שהיא נורא.. בסדר. לא מתה עליה. היא לא מיוחדת לי. והייתי אולי צריכה להשתמש ב18-125 שיש לי.
לטיול עצמו: ביום הראשון עשינו מסלול מקסים של 8-9 קילומטרים את נחל רחם והגבים שם וכל זה ואז ירדנו בהר שאני לא זוכרת את שמו והגענו לעמודי עמרם, שם האוטובוס אסף אותנו. היה מסלול באמת חוויתי, עם כל הכיתה וכיף ממש.
ביום השני: עשינו מסלול מדהים מדהים מדהים של 13-14 קילומטרים את הר עמרם-נחל עמרם והר שחורת-קניון שחורת. המסלול עצמו היה אתגרי, עם מדריך מטוורף ובנות מהשכבה מדהימות ממש. עשינו את המסלול הזה רק 10 בנות משכבה של 150.. (השאר הלכו למסלולים שונים). אין מילים לתאר את האושר העצום שהיה לי והסיפוק, אגבר, רוב התמונות למטה הן מהיום הזה. השאר מהיום הראשון.
ביום השלישי: עשינו מסלול סביר לגמרי של 4-5 קילומטרים את הר צפחות, אני הייתי כבר חולה לגמרי והיה לי קשה נורא, ובסוף גם הגענו לאילת והלכנו לשחות עם האלמוגים בחוף הנסיכה (כמובן שאני לא נכנסתי)
ועכשיו לתמונות:
צמח מדהים. עוקץ במיוחד, דוקר, פגשנו אותו ביום הראשון של המסלול, לא זוכרת את השם - אשמח אם מישהו יגיד לי
זה היה צמח שישר התהפנטתי ממנו, הוא כישף אותי הצמח הזה, גם כן מהיום הראשון וגם לא זוכרת את השם.
אפיון לנגב, לדרום, לאילת. הצמח הזה שחצי מת והשאר בו לא ברור עם הרקע האפרורי מאחור, זה מה שאני אוהבת בדרום - את התחושה האפרורית שגורמת לך להרגיש האדם היחיד שנמצא כאן.
אם אני לא טועה זהו הצלף המפורסם. אחד מהסוגים שלו בכל מקרה, צמח פשוט יפיפה, ראינו אותו המון במסלול של היום השני, המון!
אתה הולך בנגב לגמרי לבדך עם כל המחשבות ופתאום פרח סגול! ויש כאן פריחה בזכות הגשמים והשטפונות וזה מדהים איך פתאום פרח כזה יכול לגרום לך להתרוממות פנימית כשבבית אתה חולף על פני עשרות פרחים במגוון הצבעים שלא עושים לך כלום.
וזה הזוגן. נעים מאוד. הוא נקרא ככה כי הפרחים שלו גדלים בזוגות. הוא צמח חמוד כזה. עושה חשק למחוץ אותו כמו לחיים של תינוק שמן.
מודה ומתוודה, אני די בורה בשמות פרחים - רק למעניינים ביותר אני זוכרת :P אז גם אותו אני בכלל לא זוכרת וממש עצוב לי.
וזה פשוט גזע, ככה גדל לו משום מקום שכזה והוא קצת עצוב לי אבל גם קצת שמח. אני בכלל לא יודעת להסביר.
בדיוק אותו גזע ממקודם רק שאמא התעקשה שהוא יותר יפה אז.. רוצים לשפוט? מי יותר יפה הראשון או השני?
וזה פרח הצלף. פרחי הצלף ליתר דיוק, יש עוד פרי ירוק מאחור. הפרי הראשון דומה בצורה מחרידה לפסיפלורה, רק פחות מגרה - התלבטתי אם מותר לאכול, בסוף העדפתי לא להסתכן והפרח השני הוא שילוב של קישור ומלפפון כזה, ראיתי גם כזה חתוך. הוא נראה כמו מלפפון שככחו בשטח.
ושוב, החיות בתוך השומם. כי אתה הולך לך באמצע שום מקום ופתאום מתחת לרגליים שלך יש פרח לבן, שגדל לו לגמרי במקרה. והוא מדהים.
כי אפשר ללכת שם קילומטרים על קילומטרים ולהמשיך לראות רק אבנים ואדמה. (למרות שבמקום שאני הייתי בו זה היה פחות נפוץ.)
וכאן עשינו מין עצירה קטנה לשירותים (לא בדיוק כאן אבל השאר ישבו כאן לחכות לנו), הקיר המופלא הזה הוא קיר משכבת גיר עם כל מיני צבעים מכל מיני תקופות בהיסטוריה שאני ממש לא בקיאה בהן. נפלאות דרכי ה'.
לסיכום, היה טיול מדהים. עם מצלמה מדהימה. זה לקט קטן כ"כ שזה בערך - 1/64 מהתמוונת שיש לי.. בחישוב מהיר יש לי מעל 800 תמונות. וכל תמונה מדהימה וחוויה אחרת.
מקווה שתמליצו, שתגיבו, הארות והערות יתקבלו בברכה.
זמן סיום: 00:39
בבלוג זה
בכל הבלוגים
