אני מבקשת מימך סליחה, סליחה על הכול. אבל מה חשבת לעצמך ? הרי הבעיה היא בך , לא באף אחד אחר.

הרי זאת  אשמתי ,הייתי צריכה לפתוח את העיניים .כמה אפשר? 

עוד יום של לבד, אני כבר מחכה לרגעים האלה שהבית ריק. אני מחכה לרגעים שאני יוכל לברוח מהעבודה ,לא רוצה לחייך ,לא רוצה לעזור, לא רוצה להתאפר רק רוצה לחזור לחושך ,ללבד .

אני לא מבקשת הרבה בתקופה הזו, רק לחייך ,לשמוע מוזיקה , להדליק כמה נרות ולהיות שלמה עם עצמי. אני רוצה לאוהב את עצמי למרות שאני לא יכולה לחזור אחורה בזמן,ואני לא משלמת משום בחינה.

עכשיו זה הזמן שלי 

לונה