לפספס הזדמנות למרות הסברות של רבים זה לא החסרון בטאקט, השתפנות, מחסור באומץ לחיות על הקצה יד ביד עם הספונטניות או תזמון גרוע...
זה להיות במקום הנכון, בזמן הנכון ולקבל החלטה שגויה, לנסות ולתקן, לחזור אחורה בזמן למחוק את השניות של הטמטום ועדיין להגיע לאותה החלטה. באורח קסם לחזור על הפעולה בפעם השנייה, אך הפעם לעצור ולבחון את המצב הישן-חדש, להגיע להחלטה הנכונה רק בכדי שהאדם שהימר הכל עלייך יותיר אחריו שובל של עפר, כי אתה המהמת, לרוץ אחריו בקוצר נשימה לזעוק "בבקשה תני לי הזדמנות שניה\שלישית\נוספת". לדמוע בגלל משוב הרוח שנגרם על ידה, בגלל שהטיפשות שלך והפחדנות שלך עשו זאת שוב, שירשה אותך למקום למילישניה בשבילך ובלעה את המילים הנכונות ופלטה תירוצים.
והנה אתה יושב שוב עם הראש בין הברכיים והזנב מקופל בין הרגליים, מעשן כמו קיטור ומנסה לפתח תאוריה חדשה על למה היא לא האחת ואילו לרגע קט להאמין להנפצה שאתה יצרתה.
לאורך הזמן אתה מפנים שלא פספסת הזדמנות, פספסת אותה.