לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לחייך

כי מה זה החיים בלי חיוך?

כינוי:  יָעֵלְי

מין: נקבה

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2009

כנס הג'ינג'יות הארצי (או: Non stop music של פלאפון)


אז חזרתי לפני מספר שעות ואני חייבת לציין שהיה מדהים.

(ולכל התוהים והתוהות - ליידי גאגא אכן ליידי. באמת.)

 

ההופעה שהגברת הניו יורקרית נתנה הייתה אחת מהמדהימות שהייתי בה. וזה בלי לספר בכלל כמה קפצתי ורקדתי והשתוללתי עם הקספרים ואיך שרתי כשאביב גפן אירח את מוניקה סקס.

המעברים היו מצחיקים, בהופעות רקדתי והשתוללתי. עשיתי מה שצריך לעשות כדי להנות!

וכמה שזה עבד..

 

אז היום הראשון:

הגענו איכשהו בדיוק וצחקנו על סינרגיה עד דמעות.

רקדנו קצת עם המוזיקה של המעברים (שבקושי הייתה משום מה) וחיכינו שד"ר קספר יעלו כדי שנוכל לשיר ולרקוד באמת.

אז נכון - אני לא פנאטית שלהם. אבל היה לי כל כך כיף עם המוזיקה שלהם. וכשמצאנו אנשים שאנחנו מכירים ופשוט קפצנו ושרנו וצחקנו. הרגיש לי טוב.

קספר ירדו ואז אביב עלה.

 

משום מה אני לא מתלהבת ממנו כל כך בזמן האחרון, אבל אין על מה לדבר. המוזיקה שלו נכנסה לי כל כך עמוק לנשמה לפני מספר שנים שאי אפשר להוציא אותה גם לא בכוח. אז אני שרה ומחייכת ומעלה קצת זכרונות. עד שהוא מזמין לבמה את מוניקה סקס. והם.. אוי מוניקה...

אביב שר איתם את מכה אפורה (מוזר!) והם שרו את אור הירח שלו. והיה ממש מעניין לראות את השילוב הזה שלרוב בא יחד בפלייליסטים אבל אף פעם לא בדואטים.

 

טוב.. נותנים לעצמנו קצת לנוח מתעצומות הנפש שנדרשו כדי לשרוד את השעה ההיא בלי אוכל (כלומר - אני דוחפת המבורגר שידפוק לי את מערכת העיכול לשבוע) ועולים LUCIANO והחברים שהוא אירח - באמת שאני לא יודעת ולא התעניינתי. רק נעתי לצלילי המוזיקה שהייתה מוזיקת רקע נחמדה ביותר.

 

אם לומר את האמת - השיא של הערב היה ההמתנה לליידי גאגא. הבחור/ה יודע/ת ליצור מתח.

הייתה מוזיקה טובה ורקדנו וצילמנו את עצמנו עושים שטויות ונשפכנו מצחוק.

ואז מתחילים בסים כאלה של תופים. ומתחיל סרט על המסך שהסתיר את ההכנות להופעה. משהו עם" house of gaga" ואז היא עולה במלוא תפארתה ומראה לנו חוטיני שחור מפואר שהוזז מעט הצידה והוכיח אותנו על טעותינו כשקראנו לה בשמות. אין לה שום אביזר זכרי. והיא טרחה להראות את זה לאורך כ-ל ההופעה. בנוסף לזה לאף אחת מהתלבושות שלה לא היה ממש כיסוי לחלק האחורי שלה. כלומר - זכינו לראות עוד חלקים ממנה בהופעה.

היא גם הייתה נורא מצחיקה - דיברה על ים המלח וחומוס ושהיא מרגישה כמו גרגר חומוס.

המוזיקה הייתה טובה מאוד בסופו של דבר, יש לה קול מהמם. והיה מעניין והיה עוצר נשימה ובמיוחד היה חוויתי לראות יצור לא מקומי מופיע על במה מקומית מדי. (החום וכו').

 

היום השני:

הגענו באיחור שגרם לנו לפספס את התקווה 6, אבל הגענו ממש דקה לפני שמרסדס בנד עלו לבמה. כל הסיפור פה כמובן הוא טעם אבל אני, אישית, מאוהבת בהם. מרסדס בנד פשוט... עושים לי את זה לגמרי. והם נתנו אחלה הופעה. (פחות בסטלה מהרגיל, אבל אנרגיות טובות). ריקודים שמחה וחיוכים זה הקטע שלי. וכשמרסדס שם הכמויות לא מדודות.

 

אחריהם על היהודים. שאין לי יותר מדי מה להגיד עליהם כי לדעתי כל מה שהיה לי להגיד עליהם אי פעם כבר נאמר. הם מדהימים. והם האהבה שלי בתחום המוזיקה. למרות שזה לא הסטייל שלי כי אני באמת כולי גוש אושר רוב הזמן - העצבות והעומק נותנים איזשהו נופך לשמחה שלי. ה"דיכאון" לכאורה בשירים של היהודים נותן לי סיבה להיות שמחה. והמוזיקה פשוט טובה. אין עוד להקה שעושה מוזיקה דומה לזו שאני אוהבת. אני תפוסה חזק על היהודים.

והם עלו עם אנרגיות והשוויצו ברכש הישן - חדש - יפתח שחף.

אנרגיות זה שם המשחק. זה מה שהיה שם ומזה נהניתי. חברים טובים, אור שמש וקצת חום בשביל להקפיץ את העניינים ובעיקר לאדות אותם.

 

אמנם אני אף פעם לא שמעתי יותר מדי שבק ס' אלא רק כשיוצא.. ונהניתי ממה ששמעתי. אין מה להגיד - החבר'ה יודעים להקפיץ! גם בישיבה קפצתי. בקפיצה התפוצצתי ובלי להכיר את המלים וכמעט בלי להבין את בליל המלים שיוצא להם מפה נהניתי כל כך! בעיקר כשהדג נחש הצטרפו לחפלה (שזה מה שזה היה בערך) - 20 ומשהו איש על הבמה וכולם שרים קופצים רוקדים מנגנים ונ-ה-נ-י-ם. המוזיקה מעולה והריקודים בשמים. כל הקהל נהנה. היה מדהים.

 

בשבילי בערך שם היומיים המופלאים נגמרו.

סימפל פלאן היו חמודים אבל היה יותר מצחיק לראות את הילדות שרצו לקבל חתימה ובכו מאושר. אחת עם חתימה על הציצי, אחת על הרגל. וכולן המומות מכדי לדבר.

 

ישבנו במהלך ההופעה, קצת רקדנו. צחקנו וחייכנו ואז הבנו שמיצינו וזזנו הבית. והו כמה שטוב לנשום אוויר הרים צלול כיין. או פשוט לנשום נקודה.

 

כל השבוע הזה. בדיוק שבוע. היה שבוע מהנפלאים בחיי. רק אהבה, מוזיקה וחברים טובים. ובאמת מה עוד אדם יכול לבקש?

הטיול לצפון יגיע בקרוב ואז באמת הכל יהיה מושלם.

 

נכתב על ידי יָעֵלְי , 21/8/2009 02:09  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אכזריות הגורל


פעם ראשונה לפני שלוש שנים התבטלה וקיבלה על עצמה את אותו התאריך ממש לפני 5 ימים.

Oh well

 

נהנית לשמוע מוזיקה טובה.

ישראלית.

 

כל יום מבלה, חבל כל כך שעוד מעט נגמר.

היתרון הוא שגם במהלך השנה אבלה!

חשוב לעשות כל רגע כייפי. ולחייך - זה הכי חשוב.

 

כל יום מבלה איתו.

וזה אני מקווה שלא ייגמר כל כך מהר.

רק עוד ועוד ועוד.

 

מרגישה אהובה באמת.

אני מרגישה שהוא אוהב את הגוף שלי כל כך.

כנראה שהוא הבין שיש לי בעיות איתו והוא מצליח לגרום לי לאט לאט להרגיש יותר טוב לגביו. ובעקבות זה אני גם מרגישה שאני נראית יותר טוב וגם נראית יותר טוב.

ואוכלת פחות (מוזר.)

 

מסמנת ימי הולדת וחוזרת לתאריכים. יש להם חשיבות.

היום יום הולדת לחבר הכי טוב שלי.

עומרי שלי - מזל טוב מותק. אוהבת הכי בעולם - באמת אין אדם בעולם הזה שאני אוהבת כמו שאני אוהבת אותך.

 

אז סיכום שבועי - אהבה. בכמויות.

 

אוהבת

יעלי.

נכתב על ידי יָעֵלְי , 18/8/2009 01:55  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

31,456
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליָעֵלְי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יָעֵלְי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)