החיים שמעבר לאהבה - סיפור בהמשכים

שלום בנות :)

סורי על האיחור הגדול הזה , פשוט היו לי המון מבחנים

הנה הפרק השני ואני מבטיחה כדאי לצמצם את הפער , עוד כ-5 ימים יעלה הפרק השלישי .

תודה על התגובות בפרק הראשון , הן די מועטות אבל בכל זאת :C

יום שבת 13:00

לא הלכתי כל סוף השבוע לבית הספר . לא יכולתי .

לראות את המבטים של הילדים , את המחשבות על ההורים . מרוב הבכי והכאב ,

לא רציתי שהיום יתחיל .

אמא שלי שניסתה לעודד אותי , הסכימה לי להישאר בבית , לא בלב שלם .

העיניים של נפוחות ואדומות מבכי , השיער שלי ניראה כמו יער סבוך , ואני מסריחה .

אתמול אחי הקטן , רון בא אליי בלילה .

הוא גם לא מצליח להירדם , וגם הוא עצוב נורא .

נתתי לו להישאר איתי במיטה , וניסיתי לעודד אותו אבל שנינו ידענו ,

שזה הכי לא נכון .

לבסוף הוא נירדם , ולקחתי אותו לחדרו ..

אבא לא התקשר כבר יומיים , כאילו הוא רוצה לשכוח מאיתנו ולהתחיל חיים חדשים .

רציתי לחשוב שהוא מתקשר אבל הטלפון מנותק , הלכתי ובדקתי אבל הטלפון מחובר , ואין הודעות.

לא אכלתי כבר יום וחצי . אני לא מסוגלת לצאת מהחדר .

כדאי שאקח את עצמי לידיים .

הגשר כואב ><"

יום שבת 21:00

אמא לקחה אותי ואת רון לקניות . היא קנתה לי את הנעליים שכ"כ רציתי ,

גי'נס מהמם והרבה מוצרי איפור . אבל איכשהו כל זה לא כ"כ עודד אותי .

למרות זאת אחי , שקיבל את הצעצועים שחשק בהם במשך שנה היה די מאושר ,

ואני שמחה שהתעודד . לילד בן 7 לא מגיע לחוות דברים כאלה במשפחה .

מחר אני הולכת לבית הספר . לא השלמתי את השיעורים , ואמור להיות לי מבחן מחר .

אתקשר לדנה , להתעדכן .

יום שבת 00:00 [12 בלילה]

עדיין ערה , חורשת על היסטוריה .

תקופת ההשכלה כ"כ מבאסת ><"

שמעתי , שחתיך מהשכבה הגבוהה , שאל עליי .

אני במתח *.*

יום ראשון 16:00

אני נורא עייפה . קמתי היום ב-6 כדי להתארגן .

הייתי צריכה לחפוף את הראש , לשים קרם לעיניים ולטפל בציפורניים שלי , שנראות זוועה

כי אכלתי אותן :|

עשיתי את כל זה , לבשתיח את הגי'נס החדש שלי , שאגב גרף מחמאות רבות .

השתמשתי בחלק מהאיפור החדש שלי , ועשיתי חזרה על החומר לקראת המבחן .

הכל אחרי 5 שעות שינה . יכול להיות שלקחתי את עצמי בידיים ?

המבחן בהיסטוריה עבר בסדר , היו דברים שלא ידעתי כלל , ודברים שידעתי חלק .

דנה לא הגיעה היום , זה די מוזר היא לא מהילדות שמבריזות כשיש מבחן .

היום ניגש אליי עמית , הילד מהשכבה הגבוהה . הוא כ"כ חתיך אני לא יכולה לתאר

עד כמה .. הוא בנבחרת הכדורגל של הבית ספר .

עמית : "הנה את ! חסרת לי ספושבוע שעבר "

אני *צוחקת צחוק מטומטם* : " הייתי חולה .. "

עמית : " ועכשיו יותר טוב ? " וליטף לי את הלחי .

אני : " עכשיו ? הרבה יותר טוב " *הסמקתי*

-נשמע הצלצול-

עמית : " אני אני חייב לזוז , נדבר " נתק לי נשיקה חמה על הלחי .

אני : " נדבר " השבתי .

זה היה כ"כ נעים , להרגיש נאהבת , שבאמת חסרתי למישהו בזמן ששכבתי במיטה ויללתי .

ראיתי איך הבנות מהכיתה המקבילה , מסתכלות עליי ונמסות מקנאה .

חייכתי אליהן חיוך מליון דולר , והתקדמתי לעבר הכיתה .

הרגשתי כ"כ טוב , מזמן לא הרגשתי כך . החזרתי לכל הילדים שצחקו עליי כשאורן נפרד ממני .

דנה לא עונה לי בפלאפון.

איזה היא כשצריכים אותה ?!

16:30

דנה עדיין לא עונה , בבית אמרו שהיא לא נמצאת .

איפה היא לעזאזל ?

17:00

עמית התחבר אליי לאייסקיו .

זה היה כ"כ מוזר , נורא התרגשתי כשהוא כתב לי

" מנשמע ? "

אני : " הכל מצויין מה איתך ? "

עמית : " בסדר . איך עבר המחבן בהיסטוריה ? "

אני : " איך אתה יודע שהיה לי מבחן ? " שאלתי מופתעת .

עמית : " רשום לך באוואי , " מבחן בהיסטוריה >< "

- שלח לי את האוואי שלי - איך שכחתי ? :D

אני : " הא נכון , חחחח . הלך בסדר . לא מצפה ליותר מ-80 "

עמית : " לא נורא , יהיה בסדר ;) "

אני : " נקווה . יש חדש ? "

עמית : " אממ , כן . נערה חדשה . "

ליבי פעם בחוזקה !

אני : " פרטים ? "

עמית : " תצאי החוצה ואני יספר לך "

עד לפה , אני מקווה שהפרק יצא יפה , והשארתי אתכן

במתח , אז עד ליום חמישי לא תדעו D:

בבקשה תגיבו , זה חשוב לי :)