אבא: "את לא יוצאת היום?"
אני: "ממש ממש כל-כך לא! ראית את הגשם בחוץ??"
אבא: "אז תקחי מטרייה ומעיל! יום יפה היום.."
אני: "אבא..."
אבא: "בואי לצלם בים!"
אני: "לא רוצה. יורד גשם! יש מים! איכסה!"
אבא: "אה. נכון. שכחתי שאת הידרופובית."
אני מקופלת במיטה שלי בישיבה מזרחית, פוך כבד ונעים עוטף אותי.
לידי מונח הדובי שלי. קטן וחום וקטוף אוזן, והוא עדיין מריח כמו חדש.
קודם שתיתי שוקו רותח. אבל שוקו אמיתי, לא שוקולית.
שוקו של קקאו וסוכר וחלב חם-חם-חם ומרשמלו לבן וקצפת מתוקה-מתוקה.
דמיינו אותי, גבוהה ורזה ועייפה, בשרוואל שחור ארוך, חולצה גזורה שחורה קצרה, נעלי בית מצמר, חולצה מכופתרת ארוכה מפליז, עומדת ליד הכיריים ומחממת חלב עם קקאו וסוכר.
ואחרי זה שורפת מרשמלו וזורקת לתוך הסיר הקטן ושופכת הכל לתוך ספל גדול-גדול ושמה מלמעלה הר קטן של קצפת.
עכשיו דמיינו אותי מקופלת בתוך פוך ענק וכתום [ציפה כתומה במצעים.] ושותה את השוקו כשליאונרד כהן מסתובב לי ברקע והדובי שלי מחובק בין הזרוע לחזה.
ועכשיו אני כותבת לכם. מחוממת היטב משוקו ופוך.
ולהקת "Sunday's" מסתובבת לי ברקע עם השיר "Wild Horses".
אם היינו חיים בעולם מושלם, בחוץ היה שלג אבל לא היה כזה קר.
והיינו כולם יכולים לשתות שוקו חם וכולם היו אוהבים שוקו חם.
ולכל אחד היה בן/בת זוג שהוא אוהב.
והם היו מכורבלים תחת הפוך מול סרט טוב.
ולכולם היה שמח.
אם הייתי חיה בעולם מושלם,
כרגע הייתי מכורבלת תחת הפוך עם Honny-Bun וכוס שוקו ע-נ-ק-י-ת.
והיינו מול איזה סרט. סדרה. אולי "ישנן בנות".
ואחרי שהיינו מסיימות את השוקו היינו מברכות על זה ששתינו לא בחוץ בגשם. [גם Honny-Bun הידרופובית.]
והיינו עושות אהבה בשקט בשקט כי הרעש של הגשם כן נעים.
וברקע "PinkFloyd" היו שרים לנו. ו-"Karmakanic" היו מנגנים לנו.
וקייטי פרי הייתה מצחקקת ושרה שהיא נישקה בחורה ואהבה את זה.
ואליס קופר היה מספר לנו על הבחורה ההיא, שהיא רעל שזורם לו בוורידים.
והיינו מסתכלות אחת לשנייה בעיניים ושרות את כל השירים.
ואוהבות אחת את השנייה כמו שלא אהבנו מעולם.
כי האהבה שלנו היא הכי חזקה.
רעם עכשיו התנפץ כל-כך חזק והגשם התחזק.
אני שונאת גשם אבל להיות בבית מתחת לפוך בגשם זה כיף.
הרעש שלו נהדר כשאני לא בחוץ.
אני מניחה שאהובתי עדיין ישנה.
אני מקווה שהיא עדיין ישנה.
שתמשיך לישון.
היא צריכה את זה.
היא לא ישנה כל-כך טוב בכמה השבועות האחרונים.
לא שמתי לב, המוסיקה התחלפה לשירים בעברית.
ואריק ברמן צעק עליי "זאת אומנות". מסתבר שהגעתי לשיר "אהבה באור וצל".
שמתי לב שהשירים השקטים של אריק ברמן עושים לי דווקא טוב.
הם משתלבים יפה עם המצב-רוח הקודר של השמיים.
בא לי לשמוע את "Shiverrs" של ניק קייב ו"המכשפות".
למרות שאני יודעת שאני אבכה מהשיר הזה בגלל "Edi".
לא נורא.
שלום חנוך עלה לי על הרקע עם "אהבה נעוריי".
ואני הולכת לשקוע קצת בספר טוב או משהו כזה.
שיהיה לכם חורף קסום ולא-כל-כך-קר.
אוהבת,
Littel Mis Israely
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Littel Mis Israely