|
| 8/2012
תהיות על אהבה פתאום, אחרי הרבה מאוד זמן מצטייר לי בצורה גשמית מה מתרחש לי בתוך בבטן, בין הלב לכליות. אני מאוהב באהבה. אוהב להיות אהוב, כמו כל אחד למעשה. המחשבב שעלתה בי, היא שהאימרה, שלכל בנאדם יש את ה-אחד/אחת, שגויה. בני אדם הם כמו חלק מפאזל, יותר מחלק אחד יכול להשלים חלק נתון, יותר מבחורה אחת יכולה להתאים לגבר אחד. יותר מגבר אחד מתאים לבחורה אחת. וככה אני מוצא את עצמי, מסוגל לאהוב, לא לחבב, באמת מסוגל לאהוב יותר מבנאדם אחד בכל החיים האלה. באופן כזה, אני כאילו מוריד מהערך שלי, כשאני "מוכן לתת אהבה לכל מי שתחזיר". אבל למעשה, זה נורא גדול בעיניי, כי יש אנשים שלא מוכנים לקבל את המגרעות באחרים. ואיזה יופי שיש בנאדם שיכול למצוא בכל כך הרבה אנשים, את הדברים היפים, ולאהוב אותם באמת, כבני אדם. ואת בנות המין השני, במישור אחר. כל כך אובייקטיבי מצידי לדבר על גדולה של תכונה שלי, אני יודע, אבל זה משהו שהתפרש לי במשך שלוש השנים האחרונות בתור חוסר החלטיות ומשהו רע, ורק עכשיו אני מרגיש שלם עם עצמי, ושזה בסדר, ואני לא היחיד.
עכשיו אני יכול ללכת לעשות את ה90 תרגילים שנשארו לי לעוד שבוע. Rest in peace. Udu
| |
|