פאק. למה אני לא יכולה פשוט לשחרר ?!
הוא הופך להיות הסם שלי ? זה לא יכול להיות. זה כלכך מעצבן !
למה אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו ?! הוא לא כלכך מיוחד ..
כבר עשיתי הכל. ניסיתי כל דבר אפשרי - השם שלו כיאילו החרט לי בלב לעד.
מצד אחד אני הכי הכי הכי לא רוצה שזה יהיה ככה, מצד שני אולי .. אולי אני לא רוצה לעזוב ?
ת'אמת ? אני לא יודעת. אני נקרעת בין שתי הצדדים של המציאות הקודרת בה אני חייה. אולי .. אם אני אתאהב במישו אני אשכח אותו ?! אין סיכוי. כבר ניסיתי. למה שומדבר לא עוזר ?! אני כבר לא בטוחה במשפט '' כל מה שצריך לקרות - קורה '', אולי הגורל דילסקט ? איך המשו הזה מאחר בצורה משמעותית כזאת, האיחור הזה גורם לי לסבול .. מאד. [ מי שחברה שלי, אני מצטערת אבל אתן צריכות לעבור הלאה לפיסקה הבאה, אתן לא אמורות לקרוא את זה ] אני לא יודעת אם לכעוס על חברות שלי או לא .. על הקטע שלו חפרתי כל שנה שעברה .. אבל אז זה לא היה רציני כלכך כמו עכשיו .. עכשיו, כשאני ממש סובלת, ולאט לאט נכנסת לדיכאון כי אני לא יכולה לשחרר ממנו, דווקא עכשיו אני לא מקבלת את התמיכה שאני זקוקה לה, דווקא עכשיו. אבל איך אני יכולה לכעוס עליהן אחרי שאני כלכך חפרתי להן ?! אני בעצמי הייתי כבר מתעצבנת אם הייתי בצד שלהן, אבל אני מרגישה נורא עם עצמי. נורא. קשה לי. אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו, כשאני רואה אותו מצד אחד באלי לתת לו סטירה מצלצלת, מצד שני אני רוצה לחבק אותו ולא לעזוב. אין לי מושג איך אני חיה עם עצמי. אינלי מושג.
עוד מעט טיול שנתי D:
עוד יומייייייים ^^
יהיה כלכך שווווווה :)
זה לצפון, לאכסנייייייה. למרות שהייתה מלחמה עם החדרים והכל .. ( סיפור ארוך, אני יספר בפעם אחרת ) אני מאמינה שיהיה סבבה D:
נראה לי שסיימתי. פוסט קצר אחושרמוטה :)
לא נורא.
בהזדמנות נפוצף בפוסט ! P:
peace out, katik squarepants :D