הערצה היא רגש אנושי שבו אדם מגלה הערכה רבה, לרוב לא ביקורתית, כלפי אדם אחר, תופעה או עצם. המעריץ נוטה לייחס לנערץ כמעט אך ורק תכונות חיוביות, ונוטה להתעלם, להדחיק או להכחיש קיום תכונות שליליות בנערץ. פן אופייני אחר של הערצה הוא נטייה לביטול עצמי, ולהעמדת המעריץ מול הנערץ כמי שערכו פחות במידה ניכרת מזה של הנערץ, או לאמוד את רצונותיו כחשובים פחות מאלו של הנערץ.

אז למה, בעצם, להעריץ אחרים?

סתם תהיתי לי...

השבוע הקרוב כל כך עמוס, תכננתי כל כך הרבה, בניגוד לשיטה הספונטאנית בה נקטתי ביתר החופש עד כה. מתוכננים לשבוע הקרוב; הקמת מפעל זמני ליצור פיצות, מסע עמוס לתל אביב, חוף דדו או בשפה ברורה יותר- ים! סמינר קבוצה עם ערב תרבות הכי מגניב שיש, ביקור קצר בבית אליעזר (אבל במקום לפגוש הגזר אפגוש את רותם, החיימשלי), וזהו. יש עוד שבועיים עד היותי תיכוניסטית רשמית. אבל חשוב מזה- שבועיים עד שאבא חוזר, ואיתו חוזרים גם המון חברים קטנים וצבעוניים תוצרת אמריקה הנקראים בפי רבים- M&M's.  

מוזר לחשוב שכולם קוראים את זה, אבל מעטים באמת מייחסים לזה חשיבות.