אז ככה
כל מי שהוא הורה לילדים מעסיק את עצמו בדברים שגאמאמא כתבה בפוסט האחרון שלה
מכתב לבנה
מי שרוצה לקרוא פוסט של "גזור ושמור" שיכנס לפוסט האחרון של שדות
שם הוא מנסה (ולדעתי גם מצליח) לתת מנסיונו כיצד להתייחס לילדינו
הלוואי שהייתי יכול להעתיק את הנוסחה שלו ולהשתמש בה
אבל כמו שאין menu לעניין הזה שמקבלים ביציאה מחדר לידה ביחד עם מענק לידה
ככה לא כל נוסחה עובדת
אם כי "הנוסחה" של שדות היא הכי קרובה למה שהייתי רוצה שתיהיה לי
תאמרו אוקיי:
תתאמן על היכולות שלך
ותר על האגו כמו שמציע שדות בהתנהלות עם ילדיך
תעשה כך וכך
לא צועק מישהו אחר מהיציע המזרחי
אל תעשה כך וכך
כי זה יגרום לכך וכך...
חברים אני מוכרח לומר שאני באמת אוהב את תפקידי כהורה
ואני יודע שהמוטיב הזה "תפקידי כהורה" חוזר בהרבה פוסטים אצלי
אבל הפוסטים של גאמאמא ואחריו של שדות לא מרפים ממני
וגורמים לי לחשוב
האמת שאני לא זקוק לעצות של "עשה ואל תעשה,"
כי בסך הכל אני חושב שההתנהלות שלי מול ילדיי ברב הזמן נכונה
אני לא חף מטעויות
ואני מניח שאפשר לעשות יותר
להיות סבלני יותר
ובעל אורך רוח של לביאה לפני צייד (לא מצאתי דוגמה טובה למישהו עם סבלנות :-)))
לפעמים אני שואל את עצמי ברגעי בוקא ומבולקא
זה אצל כולם ככה?
אצל כולם הילדים רבים בלי להתחשב אחד בשני
אצל כולם הם מעדיפים צפיה בטלויזיה על הכנת שיעורים?
אצל כולם אומרים 30 פעם :
לסגור טלויזיה
להכנס למקלחת
עשיתם שיעורים?
מה זה בכיתה ה' אין שיעורים?
מה זה בכיתה ד' אין שיעורים?
לא אמרתי לא להשאיר ספרים-מחברות במגירה של השולחן בכיתה?
אתה לא יכול סתם לרדת למטה
אתה יכול להביא חבר
אתה לא יכול ללכת לחבר בין 2-4
מה זה אין לך חשק ללכת לחוג ? בשביל מה שילמתי???
גשם לא הורג אפשר לקחת מטריה-המתנ"ס 2 מטר מהבית
רק אתמול שילמתי לועד הכיתה מה זה שהם רוצים עוד כסף?
מה זה המכתב הזה מהמורה?
למה לא אמרת שיש לך מבחן?
משעמם לך? אולי תקרא ספר? (את זה הם הכי "אוהבים" )
בקיצור
אני יודע שזה ככה אצל רובנו
אבל כשזה קורה אתה לפעמים בטוח שזה רק אצלך
שאצל כולם הכל מושלם
שהילדים עוזרים בבית
שהם עונים בפעם הראשונה שקוראים להם
שהם מתייחסים למה שאתה אומר להם
ושהם "בובה של ילדים"
ואז אתה מסתכל על ילדיך שלך
והם בעצם בובה של ילדים
ומטבעם הם מנסים "להשיג" לעצמם טריטוריות נוספות שעדיין לא כבשו
ואין לי בעיה עם זה
רק שלדעתי לא תמיד יש להם לפחות בגילאים של ילדיי את היכולת לדעת עם הטריטוריה שהם רוצים לכבוש מתאימה לגילם והאם הם יישתלטו עליה וינווטו אותה
כמו ששדות אומר בפוסט שלו
חובה עליך להיות עבור ילדייך
אבל אל תצפה לתגמולים מידיים
זה לא משהו שאני לא יודע חברים
לדעתי כל הורה נבון וקשוב נמצא שם עבור ילדיו בטוב וברע
בניג'וס ובהנאה הצרופה
ורק לפעמים אתה תוהה
האם הם לעולם יקבלו כמובן מאליו את העשייה הזאת שלנו עבורם או שיש איזשהוא פרק
בחייו של הורה
שבו הוא יכול להשען אחורה ולומר:עשיתי
עכשיו נראה אותכם...
ולפני שאתם קופצים עלי ואומרים לי שככה הוא טבעם של ילדים "והתמורה"
מגיעה גם מגיעה
לעיתים טיפין טיפין
ולפעמים בזרם גדול של אהבה שמפתיע אותנו
אז אומר- תרגעו ..אני יודע
ואני עוד רוצה להוסיף שכל האמור לעיל לא מתייחס ליחסים שבין הורים לילדים
שכבר בגרו וסיימו צבא למשל
אני מדבר בעיקר על ילדים בגילאים של הילדים שלי התחלת גיל העשרה
לסיום אני רוצה לומר בדומה למה שאמר שדות:
כהורה
אני לומד כל הזמן
על אהבה
סבלנות
אורך רוח
נתינה וקבלה
אין בית ספר טוב מזה
ואין חוויה שתשווה לה בעוצמתה
רק שהדרך
הדרך לפעמים ארוכה ומתפתלת...
תהיו טובים אנשים בסוף זה משתלם...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
