כל היום מטרטרת לי בראש המנגינה של השיר "דוד אוהב אותך" של דודי לוי
אז הלכתי לחפש את המילים של השיר
וראיתי שאת המילים חיבר מאיר גולדברג
שהוא בלי ספק איש שיודע דבר או שניים על מילים
ואחכ כשקראתי את המילים
אהבתי את השיר
גם מתאים למצב הרוח העכשווי שלי
כמה גרמים של ביאוס עם שוט מלנכוליה קלה
טוב הנה אני מודה
הלבד לא ממש מתאים לי
יום יומיים בסדר
נניח אפילו שלושה
אבל די..חלאס..
אין סימנים לחולדה
יש מלכודת פח+פתיון
פיזרתי רעל במקומות שהיא עלולה הייתה להיות
ואין
חלאס נעלמה
אז מה עכשיו?
מה זה מה עכשיו..אני רוצה שזוגתי תחזור לישון בבית !
דרישה מוגזמת לדעתכם???
"כבר הלכתי אחרייך
בעקבות טיפות המים
להרים גבוהים של שיש
ופיסלתי את פנייך שם
כבר שאלתי כל נוסע
אם עלייך הוא יודע
את האופק של יורדי ים"
לפעמים אני אשכרה לא מבין את הראש שלה
הרי היא והילדים היו כאן במשך כל הזמן שחשבנו שזה עכבר
רק שהיא שמעה שיכול להיות שזו חולדה
התעופפה מכאן
ובסוף החולדה לא נמצאת כאן בכלל
הוכחות היא רוצה
מאיפה אני אביא לה הוכחות..
"כשהשמש יורדת גם
בגללך אני לא נרדם
מדבר לעצמי וקם
אומר לך
דוד אוהב אותך
אל תגידי שלא ידעת
לנצח
דוד אוהב אותך
ורוצה לעשות לך בת"
לא
אני לא רוצה לעשות לה בת
כמאמר פוסיקאט (ואם אתם שם תראו איזה חוצפה יש לאנשים)
אני רק רוצה להתכרבל ולהתבלבל ולהתכדרר
ומי שלא מוצא חן בעיניו הסיטואציה
שישתה מהים של עזה..
"כבר עברתי את הגשר
ודרכתי את הקשת
לכבודך הרבה לפני ש..
הסתבר לי שהנשק חם
ועברתי דיונה דיונה
כל מדבר וכל לגונה
ובכל שדה יש דונם ים"
וואלה אחלה מילים השיר הזה
למרות שצרוף המילים "דיונה" ו"מדבר"
אפאס לא עושה לי את זה..
אני יכול לומר כמה דברים בזכות הלבד
אבל אני מוכרח לספר לכם שאתמול בלבד שהייתי בו
התחלתי וסיימתי שני ספרים !
הראשון הוא ספר שכתב עלי מוהר ואייר דוד טרטקובר
במלאת 30 שנה למלחמת יום כיפור
מהזוית הפרטית שלהם בגדוד הצנחנים שהם היו בו
על כמה ימים מאוד ספציפים במלחמה ההיא ואחכ על כמה ימים אחריה
ורותקתי לסיפורים
וחוויתי מחדש כמה חוויות דרך העיניים של המספר
ומסתבר שהם ואני ישבנו לא רחוק אחד מהשני
ועברנו בחזרה מ"אפריקה" לסיני בהפרש של כמה ימים
מי שהוא קצת נוסטלגיסט מלחמות כמוני
מוזמן לקרוא ספר על מלחמה אחרת
על אנשים חמים
על איך עושים תבשילים מכלום-למשהו אכיל וטעים
על איך מסדרים שהמקום שאתה שוהה בו יהיה נח
כי אפשר למצוא בסביבה המון דברים שישמשו אותך
ואיך מסדרים את המשאית הקטנה עם כל הדברים שהם אגרו
כדי שיהיה נח במקום הבא שיהיו
אני בטוח שיש כמה אנשים שיודעים על מה אני מדבר (נגב..)
"כשהשמש יורדת גם
בגללך אני לא נרדם
מדבר לעצמי וקם
אומר לך
דוד אוהב אותך
אל תגידי שלא ידעת
לנצח
דוד אוהב אותך
ורוצה לעשות לך בת או בן או משהו"..
אז אני לא רוצה עוד בן או בת
מסתפק במה שיש לי
אני רק רוצה להתכרבל..
הספר השני שקראתי הוא פרא אציל של דוד בוסי
זה הספר השני שלו
ובגלל שמלוכסנת עומדת לקרוא את הספר הזה
לא אספר את תוכנו
רק אומר שבוסי זה יודע לכתוב
הכתיבה שלו קולחת
מפתיעה
והעלילה מגיעה לגבהים כאלה שממש נעתקת הנשימה
זהו חברים
יום שמש בחוץ
קריר
כמו שאני אוהב
ללא גשם
יום ראשון של השבוע הזה
שבאמצעו נובמבר יסתיים
אגב לקחתי את המלצתה של אמזונה ועשיתי חלון מסרים
שיהיה..אני יודע
תנו דעתכם על העיצוב.
ותכניסו כמה מילים
שיהיה..אני יודע..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
