כן, סופ"ש שני בבית לבד, הבן זוג נמצא הרחק אצל אמא שלו, וזה מה שבא לי לעשות.
יש משהו בבדידות הזו- שעושה לי טוב. קצת מזכיר לי את התחושות שהיו לי בגיל 17-18 כשרק נכנסתי לעולם הזה של היכרויות של גייז.
אני מוצא את עצמי מתחבר לאטרף, אתר היכרויות של גייז כבר שבוע שני ברציפות. לא יודע למה. אנשים פונים אליי, אני משאיר להם עקבות- אבל אני לא עונה להם, לא יכול. המצפון שלי לא מאפשר לי.
בא לי להכיר דברים חדשים, אנשים חדשים. חוויות חדשות. סקס חדש. שיהיה באוויר את כל אווירת הריגוש, החיזור, הפלירטוט והסקס הסוער.
אולי אני צריך להיפרד מחבר שלי?
אולי אני לא מצליח להחליט שום דבר בחיים כי אני לא נאמן לתחושות ולרגשות שלי, ועוצר את עצמי? מהפחד להפסיד?
אולי אני צריך להגיד "שהעולם ילך להזדיין" ולעשות מה שבראש שלי? חיים פעם אחת?
בא לי לבלוע את העולם. בא לי ללכת עכשיו למסיבת גייז לבד (בדיוק כמו שקרה בשבוע שעבר). זו תחושה שחזקה בי.
אבל הפחד העמוק הזה מלהפסיד דברים טובים- הוא זה שמשתק אותי. פשוט משתק!
אז יש מצב שאני בן זונה של חבר. יש מצב שאני בן זונה של אדם. בלי ערכים. בלי מצפון. בוגדני.
אבל אני חייב להיות נאמן לרגשות ולתחושות שלי. וכן, זה מה שבא לי לעשות כבר הרבה מאוד זמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
