מאז ומתמיד נחלק חקר האנושות לשניים. לצד האחד ניתן לשייך את כל אותם חוקרי מדעי החברה, הסוציולוגים, המרקסיסטים והפמיניסטים שטענו שהאדם הוא יצור חברתי ואבחנה זו משפיעה בעצם על כל מה שהאדם עושה. בצד השני ניצבים המדענים, הביולוגים, הכימאים והפיזיקאים שטוענים שהאדם הוא חלק מהטבע וככזה הוא נתון לדחפים הנקבעים לפי מבנה גופו המותאם אבולוציונית לנסיבות חייו ולתפקיד שהוא ממלא בשרשרת הטבע. בהישמע הגונג ולאורך ההיסטוריה  נציגים נבחרים של שתי ההשקפות התכתשו זה עם זה ולמעשה לא הגיעו למסקנה חד משמעית בדבר צדקתו של צד אחד או אחר עד עצם היום הזה. תוך כדי הויכוח המר הזה לא היססו החברתיים לאיים בביקורת נוקבת על סדרי העולם בעוד הביולוגים החזירו אותנו הרחק בזמן עד לימי האדם הקדמון והפרהיסטוריה.

כל ההקדמה הזו באה כדי לספר לכם מה קורה כשמישהי כמוני, חסידה נלהבת של התיאוריות החברתיות שגם מחזיקה בהשכלה אקדמית בתחומים אלה נפגשת עם ספרה של מריאן ג. לגאטו, פרופסור לרפואה קלינית שמתמחה בהבדלים הביולוגיים בין המוח הגברי למוח הנשי ומשתייכת, מבחינתי לפחות, לצד השני של המתרס. 

אז נכון, לעיתים ההתעקשות הזו של פרופסור לגאטו להסביר כל הבדל בין נשים לגברים במונחים של הרכב המוח שלהם קצת מרחיקה, ואודה שקצת היה קשה לעקוב אחר השטף המדעי למישהי כמוני ללא שום השכלה בסיסית בביולוגיה או כימיה. מצד שני הספר קולח ומעניין והצליח להביא אפילו אותי, חסידה נלהבת של מדעי החברה והמחקר האנושי לחשוב שהתשובה איננה שחור ולבן וכמו במקרים רבים אחרים גם לנושא זה צדדים רבים ואין להמעיט בחשיבות הצד הביולוגי ובהשפעתו על התפקוד שלנו.

עם זאת, מאחר ואני יותר קרובה לסוציולוגיה ולפסיכולוגיה מאשר לביולוגיה, שמחתי לגלות שלגאטו משתמשת בשפה נהירה שמקלה על ההבנה של החומר המדעי, ומצאתי עניין רב גם בסיפורים על המטופלים שלה אותם היא משלבת לאורך הספר כדי לצד העובדות.

נקודה משעשעת אחרת הייתה העצות שלגאטו מביאה בספרה שלטענתה יעזרו לנשים להבין יותר טוב גברים (מסקנה כללית: הם שונים מכן, תפנימו) ולתקשר טוב יותר עם גברים (דברו פחות, ונסחו את הטענות שלכן כלפי הצד השני במשפטים קצרים ומתומצתים בלי לחזור עליהן). לגאטו גם תורמת מניסיונה בציון התחומים שבהם טוב יעשו גברים אם יהיו יותר "נשיים" וטוב יעשו הנשים אם יהיו יותר "גבריות". ראיה זו שוברת את הסכמה הכללית של הספר שרואה ברובה את החלוקה בין המינים כחדה, ופחות כזו המסתכלת על הזהות המינית שלנו כנמצאת על רצף בין הנשי לגברי או בין ההטרוסקסואליות להומוסקסואליות.

מעבר לעיסוק המעניין בהבדלים בין המינים, ספר זה העוסק בהתפתחויות האחרונות בתחום חקר המוח, חשוב גם מבחינה נוספת. המידע ההולך ונגלה לעולם המחקר על תפקודי המוח ייתכן ויאפשר בעתיד (הלא כל כך רחוק) לשנות את התנהגותנו. להשלכות אלו (שבודאי יהיה להם גם משמעות לצד החברתי של חיינו) לא כל כך מתייחסת המחברת, אולי מפני שהיריעה תקצר מלהכיל את כל התחומים הרחבים בנושא חקר המוח בכלל ובפרט חקר ההבדלים בין המינים.

לסיכום זהו ספר קולח, מעניין ומרתק. מומלץ לכל המתעניינים במגדר, מהאסכולה החברתית ומהאסכולה הביולוגית כאחד. J

לבלוג הקולנוע של buttercupN