[על הספר באתר כתר]

תובנה יהודית מספר אחת: לעולם אל תשכח את מקומך

האגדה מספרת שרבי שמחה בונים מפשיסחא, אחד מראשוני החסידות, היה נושא עמו שני "קוויטלים", פתקים, אחד בכל כיס, שאותם היה שולף ברגעים של התבוננות רוחנית. על אחד מהם היה כתוב: "ואנכי עפר ואפר" (בראשית, יח, כז), ועל השני נכתבה המימרה שבתלמוד: "למעני נברא העולם". כאשר התברר לרבי שמחה בונים שהוא שרוי במצב המצריך את הכנעת ה"אני" שלו, היה מהרהר בכתוב בפתק הראשון: וכאשר רצה להביע את הכרת תודתו והערכתו למתת החיים, התרכז בכתוב בפתק השני.

תובנה יהודית מספר שתיים: אל תיקח הכול אישי.

פעם אחת כאשר נסע רבי יצחק מוורקי בדרך עם מורו, רבי דוד מללוב, חנו בעיר רחוקה שלא הייתה מוכרת להם. לפתע התנפלה אישה אחת ברחוב על רבי דוד והחלה להכותו, מכיוון שטעתה בו וחשבתהו לבעלה שנטש אותה ואת ילדיה לאנחות לפני שנים רבות. לאחר רגעים מועטים עמדה על טעותה ונוכחה לדעת שאינה מכה את בעלה אלא את הרב הנודע, שדמה מאד במראהו לבעלה. מיד החלה להתנצל ולבכות ולהתחנן שימחל לה. תחת לכעוס עליה השיב לה רבי דוד במילות ניחומים ואמר: "הירגעי, הרי לא אותי הכית". האישה הנדהמת חשה כאילו נגולה אבן כבדה מעל לבה והלכה לדרכה.

תובנה יהודית מספר שלוש: לפעמים, לא צריך לחפש רחוק מדי כדי למצוא אוצר

מעשה ברבי אייזיק, שלאחר שעברו עליו הרבה שנות דחקות ומצוקה ולא ערערו את ביטחונו בהשם יתברך, נצטווה בחלום לילך לעיר פראג ולחפש שם אוצר מתחת לגשר הנמשך לארמון המלך. כשנשנה החלום וגם נשתלש, שם רבי אייזיק את פעמיו לדרך והלך לפראג. כשהגיע לגשר, ראש שמשמר של אנשי צבא שומרים שם כל היום וכל הלילה, ולא מלאו לבו לחפור כפי שנצטווה. אף על פי כן היה הולך אצל הגשר בכל בוקר והיה מהלך סביבו עד הערב. לבסוף שאל אותו ראש המשמר, שהבחין במעשהו, אם מבקש הוא משהו או שמחכה למישהו. רבי אייזק סיפר לו את החלום שהביאו לכאן מארץ רחוקה. מילא ראש המשמר פיו שחוק ואמר: "אם כן הלכת ברגל דרך רחוקה בשל חלום! כן, זה חלקו של המאמין בדברי חלומות! אילו האמנתי בחלומות, הייתי צריך ליטלטל בדרך רחוקה, לאחר שנצטוויתי פעם בחלום לילך לעיר קרקוב ולבוא אל ביתו של אחד יהודי, אייזק בן יעקיל שמו, ולחפור שם את האוצר הטמון מתחת לתנור. אייזיק בן יעקיל! הריני יכול לצייר בנפשי שבעיר שמחצית תושביה היהודים מכונים בשם אייזיק ומחציתם בשם יעקיל, הייתי צריך להרוס את כל בתי העיר!" ושוב צחק. רבי אייזיק החווה לו קידה והלך לביתו, ושם חפש את האוצר שהיה טמון מתחת לתנור, ובנה בית כנסת המכונה על שמו.

שלושת הסיפורים האלו, המגלמים חוכמה יהודית בת אלפי שנים, כלולים בספרה של אסטל פרנקל "סוד הטיפול היהודי". פרנקל, פסיכולוגית יהודייה אמריקנית שעברה תהליך של חזרה בתשובה בצעירותה ואחר כך חזרה בשאלה, מגלה בקיאות ראויה להערכה בטקסטים יהודיים המשמשים אותה בהסבר משנתה בספר וגם בדרכי הטיפול והייעוץ שלה המבוססים על שילוב בין תורתו של פרויד למשנת חכמים יהודיים כמו רש"י, חז"ל והרמב"ם.

בספרה עוסקת פרנקל בנושאים כמו ענווה וצניעות, מול הידיעה שבכל אחד מאיתנו טמון ניצוץ אלוהי. היא מפרטת את הלקחים שאנו יכולים ללמוד מחגים יהודיים כמו פסח (יציאה לחירות מהעבדות הפרטית של כל אחת ואחד מאיתנו) ודנה במשמעות מושג התשובה ועד כמה הוא יכול להשפיע עלינו להסתכל על חיינו בצורה אחרת.

יהדותה של פרנקל היא יהדות אחרת מזו שאנו מכירים מרבני הארץ, יהדות המשלבת טקסטים יהודיים לצד פואמות מערביות וחוכמות סופיות ואינדיאניות. היהדות של פרנקל קרובה אולי יותר לשכלולים אמריקנים כדוגמת גל הקבלה (בב' דגושה) ששטף את סלבריטאי הוליווד ולתובנות בודהיסטיות וניו אייג'.

אני מודה כי למרות הדיונים המעניינים שלה (למשל על כוחה של המחלה להפוך את החולה למרפא של חייו ושל חיי אחרים), מצאתי את עצמי מתרכזת יותר בטקסטים היהודיים השזורים לאורך הספר והמעניקים לו את אופיו המיוחד, אולי בגלל חוסר ההיכרות שלי עם הטקסטים החכמים האלה וההזדמנות לבוא איתם במגע באווירה ניטראלית ולא כפייתית. לצידם, משלבת פרנקל גם מקרים אמיתיים (בשמות בדויים) של מטופליה ומסבירה כיצד היהדות עזרה להם בלבטיהם ובבעיותיהם.

בני הארץ החילונים נדמה שמבקשים לעצמם תשובות בכל מקום חוץ מאשר בשורשים שלהם. אנחנו מפקידים את עצמו בידי מטפל הנאמן ליונג או לפרויד, נוסעים לארצות רחוקות, קוראים אגדות וסיפורים ובדרך שוכחים את התרבות העשירה שלנו, שלא אחת יכולה ללמד אותנו גם משהו אחד או שניים על החיים.

במקרים כאלה, טוב שיש ספרים כמו "סוד הטיפול היהודי" שיכולים להחזיר אותנו למקורות ותוך כדי כך לחבר אותנו גם אל עצמנו.

מאת buttercupN

מאז ומתמיד נחלק חקר האנושות לשניים. לצד האחד ניתן לשייך את כל אותם חוקרי מדעי החברה, הסוציולוגים, המרקסיסטים והפמיניסטים שטענו שהאדם הוא יצור חברתי ואבחנה זו משפיעה בעצם על כל מה שהאדם עושה. בצד השני ניצבים המדענים, הביולוגים, הכימאים והפיזיקאים שטוענים שהאדם הוא חלק מהטבע וככזה הוא נתון לדחפים הנקבעים לפי מבנה גופו המותאם אבולוציונית לנסיבות חייו ולתפקיד שהוא ממלא בשרשרת הטבע. בהישמע הגונג ולאורך ההיסטוריה  נציגים נבחרים של שתי ההשקפות התכתשו זה עם זה ולמעשה לא הגיעו למסקנה חד משמעית בדבר צדקתו של צד אחד או אחר עד עצם היום הזה. תוך כדי הויכוח המר הזה לא היססו החברתיים לאיים בביקורת נוקבת על סדרי העולם בעוד הביולוגים החזירו אותנו הרחק בזמן עד לימי האדם הקדמון והפרהיסטוריה.

כל ההקדמה הזו באה כדי לספר לכם מה קורה כשמישהי כמוני, חסידה נלהבת של התיאוריות החברתיות שגם מחזיקה בהשכלה אקדמית בתחומים אלה נפגשת עם ספרה של מריאן ג. לגאטו, פרופסור לרפואה קלינית שמתמחה בהבדלים הביולוגיים בין המוח הגברי למוח הנשי ומשתייכת, מבחינתי לפחות, לצד השני של המתרס. 

אז נכון, לעיתים ההתעקשות הזו של פרופסור לגאטו להסביר כל הבדל בין נשים לגברים במונחים של הרכב המוח שלהם קצת מרחיקה, ואודה שקצת היה קשה לעקוב אחר השטף המדעי למישהי כמוני ללא שום השכלה בסיסית בביולוגיה או כימיה. מצד שני הספר קולח ומעניין והצליח להביא אפילו אותי, חסידה נלהבת של מדעי החברה והמחקר האנושי לחשוב שהתשובה איננה שחור ולבן וכמו במקרים רבים אחרים גם לנושא זה צדדים רבים ואין להמעיט בחשיבות הצד הביולוגי ובהשפעתו על התפקוד שלנו.

עם זאת, מאחר ואני יותר קרובה לסוציולוגיה ולפסיכולוגיה מאשר לביולוגיה, שמחתי לגלות שלגאטו משתמשת בשפה נהירה שמקלה על ההבנה של החומר המדעי, ומצאתי עניין רב גם בסיפורים על המטופלים שלה אותם היא משלבת לאורך הספר כדי לצד העובדות.

נקודה משעשעת אחרת הייתה העצות שלגאטו מביאה בספרה שלטענתה יעזרו לנשים להבין יותר טוב גברים (מסקנה כללית: הם שונים מכן, תפנימו) ולתקשר טוב יותר עם גברים (דברו פחות, ונסחו את הטענות שלכן כלפי הצד השני במשפטים קצרים ומתומצתים בלי לחזור עליהן). לגאטו גם תורמת מניסיונה בציון התחומים שבהם טוב יעשו גברים אם יהיו יותר "נשיים" וטוב יעשו הנשים אם יהיו יותר "גבריות". ראיה זו שוברת את הסכמה הכללית של הספר שרואה ברובה את החלוקה בין המינים כחדה, ופחות כזו המסתכלת על הזהות המינית שלנו כנמצאת על רצף בין הנשי לגברי או בין ההטרוסקסואליות להומוסקסואליות.

מעבר לעיסוק המעניין בהבדלים בין המינים, ספר זה העוסק בהתפתחויות האחרונות בתחום חקר המוח, חשוב גם מבחינה נוספת. המידע ההולך ונגלה לעולם המחקר על תפקודי המוח ייתכן ויאפשר בעתיד (הלא כל כך רחוק) לשנות את התנהגותנו. להשלכות אלו (שבודאי יהיה להם גם משמעות לצד החברתי של חיינו) לא כל כך מתייחסת המחברת, אולי מפני שהיריעה תקצר מלהכיל את כל התחומים הרחבים בנושא חקר המוח בכלל ובפרט חקר ההבדלים בין המינים.

לסיכום זהו ספר קולח, מעניין ומרתק. מומלץ לכל המתעניינים במגדר, מהאסכולה החברתית ומהאסכולה הביולוגית כאחד. J

לבלוג הקולנוע של buttercupN