"ג'ניפר שי ,אנא גשי לחדר המנהל בסוף השיעור".
"אווו שיט.אני שונאת אותו.חנפן.פחדן.לקקן.בעעע."חשבתי לעצמי בזמן שכל המבטים הופנו אלי.
"ג'ני,מה כבר עשית עכשיו?"שאלה אותי בצחקוק מעייני,החברה הכי טוובה שלי עוד מכיתה א'.
לכולם היה ברור שהמנהל מזמין אותי לחדרו כי זכיתי בעוד פרס בכתיבה מהעיריה.
שנאתי את הפרסים האלו.גם את הסיפורים האלה שכתבתי.וגם את החיבורים.
את הכל.שום דבר לא היה באמת שלי.כמובן שאת הכלא נ יכתבתי,אבל מעולם לא הרגשתי שהם שלי.באמת שלי.
תמיד הגלי הזאת התערבה לי בעלילה ושינתה לכיוון שלעולם לא הייתי חושבת עליו.
לעזאזל,יש לי שיעור איתה.
היא הייתה המורה היחידה שלא אהבה אותי.
לא יודעת למה,אבל כל מה שלא עשיתי,לא הספיק לה-הפסקתי להתאמץ.
"גברת ג'ניפר הצעירה!למה את אף פעם לא מרוכזת?!נמאס לי כבר ממך!"
יווווווואו.כמה שאני שונאת אותה.
"נו,אז את לא מתכוונת לענות?"שאלה המכשפה .(לכי חפשי את המטאטא שלך ותעזבי אותי בשקט.)
צלצול.וואו.איזה טיימינג.
יאללה,למנהל.
"בוקר טוב ג'ניפר.(בוקר???עוד שניה ערב!).שבי בבקשה".
-מתיישבת.נאנחת.HERE WE GO AGAIN
אני מתאר לעצמי שתיארת לעצמך למה את פה.
-אכן.(אוי אלוהים.קח אותי.קח אותי עכשיו!)
-אז זהו.שלא בשביל זה את פה.
-מ..מ..מה?(פרצוף מופתע)
-כן.כמו שחשבתי.(מעיין במסמכים לא ברורים שמונחים על שולחנו).
-"וואו ,יש לי דזה וו" מלמלתי לעצמי.
-"סליחה"?
-כלום ,כלום.
-האמת היא שנקראת לפה בגלל סיבה אחרת.
-חשבתי שעברנו את הקטע הזה קודם,לא?
-תירגעי.בקיצור,מגיעה ילדה חדשה אל בית הספר שלנו.
הילה שמה,ליתר דיוק.
-יופי לי.מרתק.עוד משהו?
-כן.את החונכת שלה לשלושה חודשים הקרובים.
-מה?!שלושה חודשים עם ילדה שנדבקת לי לוריד ?!(אלוהים קח אותי.עכשיווו!!)
-כן.היא מגיעה מחר.אז תתכונני לקבל חברה חדשה.
-אוי אלוהים.איזה כיף."לפחות מותר לי לדעת מאיפה היא?"
-האמת היא..שלא.אני בטוח שהיא תספר לך בעצמך.
-תודה.תמות.
-סליחה???
-כמות.כמות של שיעורי בית היום,למוות פשוט!
-אהה..יום לימוודים מהנה שיהיה לך ,העלמה ג'ניפר.
-ביי.
אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאאעאעעאעאע.!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
