אהבה אמיתית אך לא אפשרית

תראה איזה מחמאה נחמדה קיבלתי היום:
"את נראת כמו בת 18. (זאת לא הטרדה. זאת מחמאה!!!)"
נחמד נכון?
מישהי אחרת לעומת זאת אמרה לי שאני נראית טרודה... לא הבנתי על מה היא מדברת. אני? טרודה? מה פתאום...
אם היא רק הייתה יודעת מה הולך לי בראש, בבטן, ברגליים ידיים וכל שאר איברי. היא הייתה משתמשת במילה לגמרי אחרת מטרודה להת', בינתיים, כמובן!!!!

 
היי
הגעתי הביתה כמובן רצה למחשב לבדוק הודעות. אין כלום, אוף! 
עכשיו הגיע SMS ממך איזה כיף לראות את שם השולח על המסך...
חוזרת על עצמי שוב אבל ממש מצפה ליום שלישי הגדול!!! אויש נו כבר שיגיע...........
הולכת להכין סלט לארוחת ערב חבל שאתה לא יכול לאכול אותו ביחד איתי. ריח הירקות הטריים החתוכים מדגדג את האף - תענוג.

יושב על הטלפון ומחכה ......
כמה געגועים, בערך89898989899900989 אם טעיתי אז אולי ב8787787898789

איש יקר מאוד.
אתה פשוט מקסים ומרגש אותי מאוד מאוד מאוד.
אתה גורם לי להרגיש כל כך נפלא וטוב עד שזה מרגיש פשוט לא הוגן.
למרות הבעיתיות הרבה, יודעת - בשבילי, זה כל כך נהדר. ההתחדשות ההתרגשות השמחה.
אני מאוד חוששת שבסוף זה יכול לפגוע מאוד בשנינו.
בינתיים נהנית מכל רגע של היום. התחושה אדירה.
תודה לך!
נשיקות וחיבוקים.
איפה אנחנו ב-COUNT DOWN?

כל העונג פה זה לרגש ולהרגיש נפלא
הלוואי שנישאר צעירים לנצח
31:45.......
"אני מאוד חוששת שבסוף זה יכול לפגוע מאוד בשנינו."
בבקשה תבטלי את המשפט הזה במחשבתך
אז גם אני שיניתי את הכותרת, מותר לי 
מחכהמחכהמחכהמחכהמחכה

17/08/2009 בוקר טוב למרגש הלאומי שלי
אני שומעת אותך מקריא לי את התשובה שכתבת. הקול שלך מרגיע אותי מתחיל לחדור לאזניים שלי, הן מצלצלות, צחוק קטן שלך, אנחה, ועוד כמה מילים, אני מתחילה להרגיש את החום הנעים הזה שמתפשט לי בגוף, חולשה מסחררת, וכמעט שאני משתכנעת שזה בסדר אבל ...
 במקום זריחה על הבוקר בקיסריה אני מבשלת במטבח ומחכה לעוזרת הבית שתגיע... כל כך הייתי רוצה להיות עכשיו אחרי מקלחת עם הבושם שאתה אוהב, לבושה (כי אין ברירה :) ובדרך אליך.
המשכתי לחפש את המכשיר המקפיא אבל שוב לא מצאתי, חרשתי פורומים ואתרים אבל כלום, נאדה!
הבית שקט. כולם ישנים. יש לי זמן למחשבות שמתרוצצות בראשי, מטרידות את מנוחתי,
הפופיק רועד, הלב פועם חזק ומהר למרות שאני רק בתחילת היום ולא מזמן יצאתי מהמיטה. אני בהתרגשות גדולה לקראת יום שלישי הגדול שמתקרב לאט לאט אבל בטוח.
מה הספירה?
בוקר טוב נשיקות ויום נפלא.

18/08/2009 סוף העולם הגיע
סליחה על הדרמטיות. הגעתי הביתה אחרי נסיעה הזויה לחלוטין. בקושי הבנתי איפה אני ומה קורה איתי. רוב הדרך עברה עלי בדמעות וכאב בטן. אמרתי לך כבר לפני כמה ימים שאתה מכשף אותי, מהפנט אותי מערפל את חושי מושך ביותר... בן-זוגי היה צריך לצאת לפגישה אך חיכה לי כדי לשמוע איך עבר עלי היום. לא ידעתי את נפשי. כבר בדרך התפללתי שאף אחד לא יהיה בבית ויהיה לי זמן להירגע אך כמובן כולם היו בבית ורצו לשמוע חוויות מהיום. לבשתי מסיכה עם חיוך ונכנסתי הביתה מאושרת. שיקרתי! סיפרתי סיפורים, לא יודעת איך המצאתי אותם. מזל שהיה לי מה להראות.
היו כמה שעות של עונג ואושר ומה לא. לא יודעת איך לתאר את שעבר עלי היום. כאילו שצפיתי בסרט אהבה מדהים שעושה טוב בכל רמ"ח אברי. תשוקה, אהבה, כבוד, עניין, צחוקים, נגיעות, סיפורים, הנאה, אוכל. הכל היה שם שום דבר לא חסר חוץ מהמציאות האכזרית שהגיעה בסופו של יום.
אני מבולבלת, כואבת, בוכה, כאוס מוחלט. בחיים לא קרה לי כזה דבר ולא יכולה לשתף אף אחד בזה. חשבתי בדרך חזרה לעצור בים אולי זה יעזור אבל לא היה לי הכח לעשות את זה. רציתי ללכת לחברה לדבר איתה אבל מה הייתי אומרת לה? שנראה לי שהתאהבתי בגבר אחר? כבר שבועיים ימים אני מסתובבת עם התחושה הזו בבטן. מבולבלת לא יודעת מה קורה איתי והיום היה שיא השיאים. כל מה שהרגשתי בזמן הזה היכה בי באכזריות כואבת היום.
תודה על יום נפלא. אני בטח ארגע בקרוב. מצטערת אם הכבדתי עם כל מה שכתבתי. הייתי חייבת להוציא את זה החוצה ואתה היחידי שיכול להבין.
דמעות בעיני, כאב בליבי.
היה יום קסום ונפלא.
רלוונטי מתמיד קטע מהשיר שאני כל כך אוהבת וכבר שלחתי לך. אתה לא חייב לקרוא שוב. הייתי חייבת להדביק את זה פה.
אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי.
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי,
רציתי לנחם -
אבל מרדה בי תשוקתי.
היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה
בזרועותי.
אני יודעת שהדליקה אש זרה
את לילותי.

היו, היו ערבי געגועים
היו ימים טרופים.
היה כאב חבוי
ורגעים מכושפים.
אני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי.
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר.
היו שלום, אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.

באהבה רבה
 
8888888
ממש עכשו

19/08/2009 אאוץ'........................
השעה 04:59 אני מתעוררת כבר בפעם השנייה אולי השלישית מאז שהלכתי לישון. זהו, נגמרה השינה. אני שוכבת על הגב בוהה באור שמתחיל להתפשט בחדר. המחשבות מתרוצצות במוחי הקודח. נזכרת בערגה באתמול. הכאב מתחיל בלב ונמשך בחדות עד הפופיק חותך באכזריות את הבטן מבתר אותה לגזרים. הדמעות נשפכות - שטפון. חשבתי שכבר אין לי כל כך הרבה דמעות לשפוך. חשבתי שמכסת הבכי שלי הסתיימה בשנה החולפת שהייתה קשה מנשוא אבל לגוף ולנפש דרכים משלו והוא מכה בעצמה ומתעתע בנו ברגעים שאנחנו הכי לא מוכנים אליהם.
אני עכשיו כבר במשרד אחרי ששמעתי את קולך המתנגן באזני כשיר שאני לא רוצה להפסיק לשמוע. אתה איתי בכל רגע. שומעת את אנחת "העז המיוחמת" :) הקטנה המיוחדת הזו שלך, מרגישה את הנשימה שלך על העור שלי, הלשון שטועמת אותי וגורמת לי ערפול חושים וסחרחורת אין סופית, הידיים שלך עוטפות אותי לשות את בשרי. עונג, תאווה. רואה אותך מסתכל עליי עם העיניים הגדולות החודרות שלך ונאנח, מסרק את שיערך היפה לאחור, לפעמים צוחק בהנאה. בעיקר מרגישה אותך עוטף אותי. זה מוזר כשאני איתך אני מרגישה כל כך מוגנת שום דבר לא יכול לקרות לי. אני מרחפת באויר ומסתכלת על העולם חולף מתחתי. איזה כיף אדיר.
תוך כדי שאני כותבת אני נזכרת שזה חייב להיפסק. דמעות בעיני אני יודעת שזה נכון.
חשבתי על מה שאמרת שאנחנו ברי מזל. אתה כל כך צודק. כזה אופטימי תמיד מסביר לי ומציג את הצד החיובי והיפה של כל מה שקורה. וכשאני שומעת אותך אני מחייכת נרגעת אפילו צוחקת ונהנית לשמוע את חכמתך.
חייבת לשאול את השאלה הזו למרות שכבר מזמן יודעת את התשובה: מה יהיה?....
שיהיה לך יום נפלא.
באהבה רבה.

19/08/2009 יושב כרגע בבית קפה על כביש החוף.....קורא ומחייך ומתענג על כל אות, איך שאת
מצליחה להעביר את הרגשות בצורה מושלמת לתוך הכתוב.
נסעתי וחייכתי כל הדרך, חייכתי והתענגתי על זה שאני מתגעגע, כיף אדיר להתגעגע. כמה נעים להתגעגע ובמיוחד לאהבה, כן, געגוע לדבר הזה שמסתובב בתוך תוכינו ומחולל פלאים לנפשינו....עינוגים ממופלאים.
אישה מופלאה, אהבה אי אפשר להעלים, כל הוויתה היא לתת לנו חיות, חיוך,חיים,מימיקה,נפש בריאה.....אין סוף.
ברי מזל אנו.
אני מודע בדיוק לתהליך שיהיה ככל הנראה אולם זה עדיין לא מפחית במאום.
נשיבוקים והרבה.

רואה אותך יושב וקורא עיניך הרכות רצות על השורות והחיוך הקטן הזה בזוויות פיך מפציע לו בעדינות מופלאה.
מילותיך בסלע ונצורות בליבי. אך זה לא עושה את זה קל יותר ההיפך הוא הנכון.
מי יתן ויהיה לי הכח לחזור לשגרה של חיי ולהמשיך מאיפה שהפסקתי. אני כל כך חוששת ששום דבר כבר לא יהיה אותו דבר והפחד הזה נמצא וקיים עמוק בליבי, קורע אותי לגזרים, שואב ממני את כוחותי. מרגישה ששום דבר לא מעניין אותי. מרוכזת רק בך ובי. שוב ושוב נזכרת ביום המדהים הזה שהיה לנו לעצמנו באמצע החיים האלו, יום אחד שכולו רק אושר וטוב ושכחה של כל המסביב. איפה היינו? היו שם עוד אנשים בכלל, דברים נוספים חוץ מאיתנו?
אני מחפשת תשובות רוצה שמישהו יעזור לי להתגבר. זה קשה ביותר! לא יכולה לחלוק את הקושי הזה עם אף אחד.
הלוואי שיכולת לחבק אותי חזק בזרועותיך כדי שאוכל להרגיש אותך ואת האנרגיה החמה הטובה והמרגיעה שעוברת ממך אלי ונותנת לי את הכח להמשיך.
נשיקות.

 
לא מזמן סיימתי שיחת טלפון איתך ואני בעננים. לא מספיקה לנחות ומגיע ה-SMS החמוד והמקסים שלך. איזה כיף לי ההרגשה כל כך נפלאה וטובה. אני צוחקת לעצמי ונהנית.
בעצם נהנית מכל שיחה איתך קצרה או ארוכה כאחד. מרגישה שאפשר להגיד הכל או לא להגיד והכל כל כך ברור בהיר ומענג. פשוט מדהים כמה אנחנו כל כך באותו הראש, מבינים אחד את השני גם אם לא אומרים הרבה. אבל אבל חייבים לגעת. אוי כן הנגיעות האלו, ממש כמו סם החיים, נראה לי שהתמכרתי ספר לי על שיטת גמילה חכמה.
אני כל כך אוהבת לשמוע את הקול שלך קורא לי "חומד" במעין טון כזה רך ומלטף, אני מרגישה שזה ממיס אותי ונעים לי עמוק עמוק בבטן. תחושת חמימות מתפשטת ועוטפת אותי ולוקחת אותי לרקיע השביעי אוי כמה טוב.
אם אתה קורא לפני השינה אז שיהיה לך לילה טוב וחלומות נהדרים. אני בטח אחלום עליך... חלום "ר" או אולי  "ס" יכול להיות גם "ח".
נסתמס לנו בבוקר.
נשיקות, חיבוקים (לא שבורים), אהבה.
לילה טוב.

20/08/2009 עוד אחד לעיניך היפות
יצאתי לדרך שוב, כמו תועה בחלל. אתה מהלך עלי קסם. מגע ידיך בעורי מעביר בי צמרמורות של עונג. אני שוקעת בחלומות. עקבות שפתייך הרכות שאני רוצה לטבוע בהן, לשקוע עמוק עמוק לתוך החלום ולא להתעורר ממנו, עוד מורגשות על צווארי ובכפל זרועי. טביעת אצבעותיך היפות צרבו מזכרת נעימה בידיי, רגלי, בטני, שערותיי וראשי.
אני יוצאת לדרך נקרעת לגזרים, לפיסות קטנות שמרכיבות פאזל שלם של אדם, חיים, משפחה, רצונות, תאוות, כאבים, שמחה, אכזבות, מאוויים שלא יתגשמו. יודעת שזה חייב להיפסק.
העוצמה במפגשים שלנו היא כל כך בלתי אפשרית. אני מטפסת לגבהים שאף אחד לא יוכל להבין אבל בפרידה, הצניחה היא כל כך גדולה שאני חוששת להתרסק לפיסות כל כך קטנות שיום אחד לא אוכל לאסוף אותם יותר.
הכאב הוא כל כך עצמתי וחד, ממש כמו סכין שננעצת עמוק בבטן, בגרון, בנשמה, אי אפשר לנשום.
אני מפחדת שאולי זו הפעם האחרונה שאני מעזה לראות אותך, לגעת בך, להאנח ולהגיד כמה שזה טוב לצחוק איתך בכיף, להרגיש נפלא. אמרתי ואומרת שוב ששנינו יכולים להפגע חזק כואב. ככל שהזמן עובר נוכחת שאני גם צודקת למרות שאתה מסרב לקבל את זה.
בכל רגע אני מחכה לאיתות ממך שיחה, הודעת SMS קטנה וחמודה. אם עוברות כמה שעות ולא קיבלתי את האיתות הזה אני מתחילה להילחץ ואומרת לעצמי טוב זהו זה זה נגמר, זה חייב להיגמר ומתחילה לעכל שזהו ואז כשמגיעה השיחה או ה-SMS אני מרגישה מעין חום נעים שמתחיל בבטן ומתפשט למעלה לכיוון החזה, הפטמות אני מתרגשת.
אולי במקרה יש לך פתרון טוב לבעיות שלי? סתם אל תענה אפילו. מנסה להקל עם קצת הומור.
חייבת להתנצל אם לפגעמים המיילים שלי קצת מכבידים אולי אפילו דרמטיים במידת מה אבל מרגישה שחייבת לשתף אותך.
נשיקות ויום נפלא.
באהבה.

מוזיקה בצרפתית מתנגנת ברקע, סקסית בטרוף
הדמיון שלי עובד בקדחתנות
הדם מתדפק על העורקים מנסה לפרוץ החוצה
הלב שלי תיכף יוצא ורוקד פה על השלחן
שאר האיברים נשאיר לדמיון...
המשך יום נפלא :)..............

איש יקר,
יושבת עכשיו בבית וקוראת את שכתבתי בסערה מוקדם יותר היום. מחייכת לעצמי בהנאה. איזה כיף שאני יכולה לכתוב לך כל העולה על רוחי ואנחנו יכולים לצחוק על כך ולהינות מכל מילה ופסיק. נכון שזה מדהים? אני לא מאמינה שזה קורה, שזה אמיתי. זו הרגשה כל כך נפלאה. צדקת כשכתבת שזו זכות גדולה לחוות דברים מסוג זה. כמה ימים מאוחר יותר, יכולה להגיד שאני מסכימה לגמרי ואומרת גם שהייתי רוצה עוד ועוד ללא גבולות אבל כידוע יש רצוי ויש מצוי ואנחנו נסתפק במצוי. כמו ילד קטן שמאוד רוצה משהו אבל לומד לאט לאט לשנות את הרגליו. נראה לך שנצליח? הרי אנחנו כל כך נהנים מכל דבר ביחד. צוחקים על אותם דברים מבינים הכל רק מרמיזה קטנה, מבט, נגיעונת או אנחה של עז.. :). האם אפשר בכלל לתאר כזה מן דבר שקורה ככה OUT OF THE BLUE. זה כל כך לא פייר שזה קורה דווקא לנו כי אין לזה שום סיכוי להסתיים ב"והם גרו ביחד מאושרים מאז ועד היום". אני מחכה שיעבור כבר הזמן עד שתסיים את השיעור שלך. אמרת שבסביבות השעה 20:00 עכשיו כבר 19:23 אין לי עוד הרבה זמן להתגבר.  רק חייבת לדבר איתך כשתתפנה. זה לא הזוי? אני כל הזמן אומרת לעצמי: זה יעבור, עוד כמה ימים את תרגעי ויהיה בסדר אבל זה ככה כבר שבועיים אולי קצת יותר וככל שהזמן מתקדם ואנחנו מדברים ומעמיקים את הקשר שלנו אני נוכחת לדעת שזה כל כך מהנה ויחסר לי מאוד ברגע שנחליט לחתוך. אני שואלת את עצמי האם זה אפשרי בכלל שנישאר רק חברים טובים כי כרגע המתח המיני הוא כל כך גדול חזק ומתריס ומאוד מאוד נעים. אין לך שיטות הודיות תאילנדיות או כל דבר אחר שיכול להועיל בעניין? אולי אנחנו לא באמת רוצים למצוא את השיטות האלו... לא יודעת כי כידוע לך אני עורגת אליך, נמשכת אליך בטירוף חושים (אפשר להגיד ככה..? אתה מבין למה אני מתכוונת). רק כשאני חושבת על כך וכותבת אליך הלב שלי מתחיל לעבוד בקצב מואץ והחום הזה מאי שם, משיפולי הבטן מתחיל לעלות ולגאות ולהציף את גופי. מה לעשות? לא יודעת. אתה אומר שמה שצריך לקרות יקרה מה זה המשהו הזה?... אני רוצה, באמת רוצה להיות איתך, להיות חלק ממך, לחוות איתך דברים שמעולם לא חוויתי, לחלוק איתך את הסודות הכמוסים ביותר שלי, לספר לך על אהבה בלתי אפשרית שנקרתה בדרכי, להטמע בגופך ובנישמתך, לחזק אותך ולהתחזק ממך, לתת לך כח, חום, שמחה, אהבה, אושר ועוד בלי סוף דברים. אני מאוד בלחץ משבוע הבא. אתה לא כאן, אני בשבוע חופש מהעבודה. כבר דואגת איך אוכל לעבור את הימים בלי לדבר איתך, בלי לקבל את ה-SMS המתוקים המרגשים והנהדרים שלך, כמעט תמיד עם איזו קריצה קטנה או משפט שגורם לי להתפרץ בצחוק אדיר. HELP!!!! :)
חייבת לסיים יש קהל ולא בא לי לחלוק את המייל הזה עם אף אחד מלבדך - יקירי.
נשיקות איש יקר לי - כמובן שאתה בוחר היכן לקבלן ואני מצידי נענית לכל בקשה... אמן!
באהבה גדולה ענקית ובלתי אפשרית.

לא יודעת איך לקרוא לזה – תשוקה?
לא מזמן נפרדנו אני עדיין מרוגשת.
הלכתי לסופרמרקט מרחפת לי בין השורות בהתרגשות מפגישתנו הלא מתוכננת. כשראיתי אותך מגיע הרגשתי שהלב שלי עומד להתפוצץ, ממש כך. קשה לי לתאר לך כמה שמחתי לראות אותך. זהו התמכרתי - אליך. החיבוק המתפרץ הפגיש את גופינו, ידיך עוטפות אותי, מלטפות את שערי, מנשק אותי בתאווה על השפתיים. אני טובעת, מסוחררת נופלת עמוק לתהום. אתה נוגס בעדינות בשפתיי שולח לשון חמה ומתוקה, מלקק מוצץ מנשק. מרגישה שיוצאת מדעתי, מאבדת את השפיות, את שיווי המשקל שלי. לא רוצה שתפסיק לגעת בי, למעוך את בשרי עם ידיך היפות, החזקות, המלטפות. אני נרגשת, החזה שלי מזדקר מבקש שתשלח יד ותגע. אני חשה אותך בכל נקודה בגופי. גם אם אתה לא נוגע, אני מרגישה אותך. ואז כשאתה נוגע בעור החשוף שלי, ידיך נשלחות מתחת לחולצה נוגעות בגבי, בבטן, בישבן, וואו מרגישה את הזרמים החמים שעוברים מאצבעותיך וזורמים בגופי לכל קצה אפשרי.
זוהי תמצית, קצה חוט ממה שעובר עלי וממה שאני מרגישה. העוצמות מדהימות התחושה מסחררת.
זה מה שאתה עושה לי.
נישוקים לוהטים
חיבוקים צמודים
ועוד מה שאפשר.

21/08/2009 בוקר,השעה מוקדמת, חושך בחוץ השעון מראה 05:15. אני כבר ערה. עיני מסתגלות לחושך. אני נזכרת. קצב זרימת הדם מואץ למרות שרק עכשיו התעוררתי והגוף עדיין בלאות של הבוקר.
מימיני ישן לו בנחת איש יקר שאוהב אותי ודואג לי. הנשימות שלו שלוות ורגועות. הוא מביט בי בדאגה ושואל מה קורה לי בזמן האחרון? מה עובר עלי? אם יש משהו שהוא יכול לעזור לי בו. כמו תמיד מנסה לעזור לי ולגונן על, לתת לי את כל מבוקשי מהרגע שפגשתי אותו. מגן עלי עם אהבתו וחוכמתו הרבה בנחישות ובבטחון.
אני מסתובבת לצד שני ורואה אותך שוכב שם לצידי על הצד הימיני שלך, החושניות שלך מוקרנת בעצמה לעברי. היד שלך מקופלת מתחת לראשך ואתה מסתכל עלי במבט הזה שחודר אלי וחורך את עורי. האנרגיה שלך מגיעה אלי, מערפלת אותי אך יחד עם זאת מגנה עלי מרתיחה את דמי בועות בועות.
אני נסערת. צועקת מבפנים רוצה לצאת, להשתחרר. שמישהו יציל אותי. יודעת שצריכה לפנות ימינה ולחזור לרוגע ולשקט, לחזור לשיגרת חיי אבל צד שמאל מהפנט אותי, מושך אותי בחבלי קסם עבותים שקופים, אף אחד מלבדי לא יכול לראותם. אני מרגישה את עוצמתם הרבה ולא יכולה להם. אני נסחפת במחשבות, ברגשות, בתחושות. עצמה שלא הכרתי מעולם חדרה אל גופי פרצה אל חיי באכזריות נעימה.
יש רגעים שאני חזקה כל כך מלאת אנרגיה טובה וחיובית, רצה בלי רצון לעצור רוצה עוד ועוד. אך יש רגעים שזה מכה בי בעוצמה בלתי מוכרת ומחליש אותי מושך אותי ולוקח את כל כוחותיי.
אני מתייסרת. מחשבות מתרוצצות בראשי עוברות לי בכל הגוף. אני זועקת אליך זקוקה לך. יודעת שזה יהיה כל כך מושלם!!! הכל.
בערגה רבה.

22/08/2009 ברקים ורעמים - סערה
וואוו כמה, כמה שאני.......ואת הסדר את תחליטי, כן, זה משהו שבטוח תוכלי להחליט.
אתמול היה מיני עכו, מעין חזרה גנרלית, היכולות של הנשמה להתמלא ובעצם ללא סוף נותן הרגשה של עוד ועוד ועוד, כמה נפלא האין סוף הזה.
יכולות ההתבטאות שלך... מרטיטות חלקים נרחבים בגופי עם מיקוד לאיזור מאוד מוגדר ונעים.
מצטט ומצטרף
יודע(ת) שזה יהיה כל כך מושלם!!! הכל
ערגה,תשוקה,התאהבות.מיניות,חושניות,סקסיות

"בערגה מטורפת" המילים רודפות אותי טורפות את חושי. לא נרגעת. אני באוטו. ברקע המוזיקה המהפנטת שהשארת לי למזכרת מהיום המדהים והמיוחד שלנו. אני מגבירה את הווליום, המוסיקה עוטפת אותי חודרת פנימה מרעידה כל תא בגופי. אני מפליגה על כנפי הדמיון: המוסיקה ממשיכה לנגן, מקפיצה, מרעידה את נשמתי, אני מרגישה סקסית. אני נסחפת בדמיונות פרועים. אני מגיעה אליך לדירה. דופקת בדלת. אתה פותח, עומד לך ככה שם, סקסי בטירוף ואני נכנסת. הדלת נסגרת. הכל משתנה הזמן נעצר מלכת. הלב פועם בחוזקה, מוטרף, הדם מתדפק על דפנות הוורידים. החושים מחודדים. כל גופי זועק אליך, אל קרבתך, אל מגע ידיך. אתה נצמד אלי, מחבק אותי חזק בזרועותיך.. כל תא בגופי מגיב אליך בעוצמות מוטרפות. אנחנו מתחבקים, נצמדים לכל אורך גופינו, בולעים אחד את השני במבט, בנשיקה, בנגיעות שחודרות עמוק ויוצאות מהצד השני. העונג מתוק ענוג וסוחף. אנחנו ממשיכים להיסחף, התענוג עוצמתי בטירוף, כמעט אובדן חושים.
אהוב יקר שלי, לא יכולה להמשיך ולכתוב כי אני מרגישה שגם אני נסחפת ולא יודעת לאן אגיע עם דמיוני הפרוע...
שתהיה לכם נסיעה נהדרת. תחוו, תבלו, תגלו, ובעיקר תהנו מהביחד.
אני אחכה לשובך. בטוחה שיהיה לי קשה מאוד. אנחנו חייבים לפתור מספר דברים בינינו.
באהבה, כמיהה, ערגה מוטרפת (הזכויות שמורות לך :)) אבל אני מתה על המשפט הזה והוא עושה לי טוב בכל הגוף... במיוחד נמוך יותר מהפופיק.
כבר מתגעגת נורא.

26/08/2009 היי,
כבר עברו כמה שעות מאז שנסעת ודיברנו מספר פעמים כל כך כייפיות. צחקנו ביחד, נהנינו מהדברים הקטנים שאנחנו חולקים בשבועות האחרונים. איזה תענוג. איזה כיף. בכל פעם שאני נכנסת לאוטו הדיסק שהשארת לי מתנגן לו ברקע. אני מתחילה להתנועע, להרגיש, להתרגש. אני רוקדת בלי שום חשבון לכלום. מאבדת את עצמי, נסחפת עם המוסיקה. רוקדת לצידך, שוכחת מהכל. שוקעת עמוק לתוך החלום, לתוך הריקוד והריגוש. אתה מסתכל עלי, לא מבין מאיפה נחתתי, מאיזה כוכב? מי זו האישה הזו? ...
אני נסחפת, מענטזת, מתערטלת, המוסיקה אופפת אותי אני בחלום מדהים. מסתחררת באמצע רחבת הריקודים, אתה מסביבי אוחז אותי שלא אפול. המוסיקה מתעצמת וכך גם הרגשות הולכים וגוברים. אנחנו רוקדים, מתנועעים כגוף אחד, אותו הקצב, אותן תנועות עגולות, מתגרות אחד בשני. הטוב והחמימות אופפים אותי, אני מרוגשת לא רוצה להתעורר רוצה שלא ייגמר.
צליל של SMS - בטח ממך... מעיר אותי מהחלום. הולכת לבדוק ואכן צדקתי. איזה כיף. הגעתם למלון. המוסיקה נפסקת. אני חוזרת למציאות.
נשיקות.
כבר צהריים. אני לבד בבית. נהנית מהשקט הזה. מנסה ללכת לנוח. נכנסת למיטה המחשבות שוב חוזרות אלי, מטרידות אותי. אתה לא יוצא מהמחשבות שלי! מטריד את מנוחתי. לא משתחררת ממך. שוכבת במיטה, השינה ממני והלאה, מפליגה לי שוב על כנפי הדמיון ההזוי שלי. אתה שם כמובן יחד איתי, אנחנו גולשים יחד במגלשות של עננים לבנים, מתחבאים, רודפים אחד אחרי השני, מוצאים מתחבקים שמחים צוחקים. איזה אושר נסוך על פנינו. ברקע סערה מתקרבת בצבעים עזים מאיימת להפיל אותנו, לסחוף אותנו לכל עבר. אבל אנחנו בעולם שלנו, שוכחים מהכל, יכולים לכל דבר. אנחנו נוסקים למעלה גבוה מעל הסערה, חבוקים מסתכלים למטה. לפתע הכל מסתחרר, אנחנו נופלים, מתערבלים, מתגלגלים, מבולבלים. מה קורה לנו? המציאות מכה על פנינו. מנחיתה אותנו בעוצמה ארצה, הרגליים נוגעות בקרקע, אוחזות בחוזקה ממאנות לעזוב. אני אבודה אי שם בינך לבייני, נקרעת מסתחררת כואבת אוהבת מבולבלת מאושרת צוחקת בוכה רוצה ובו בזמן לא רוצה. כאוס מוחלט ברגשותיי.
אני יושבת במטבח וכותבת. אתה מעבר לים אבל אני מרגישה אותך כאילו כאן, עומד מאחורי. ההילה שלך מחממת אותי, עוטפת אותי. הריח שלך מסחרר את חושיי. ידיך כבדות על כתפי , מגען חורך את עורי - נ-ע-י-םםםם. אני עורגת אליך בטירוף, כן כן ככה זה מרגיש.
נותנת דרור למחשבותיי ולמאווי לצאת באותיות שחור על גבי לבן. יודעת שאני צריכה להרחיק אותך אבל לא מצליחה לשחרר. אוחזת בך קרוב אלי, נושמת אותך, מחזיקה אותך. אתה מתחיל להישמט, אני יודעת שכך זה צריך להיות. לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה. הרגש אומר לכי עם רגשותייך תעשי מה שטוב לך תשכחי מהכל, היסחפי לך להנאתך. ההגיון והמצפון אומרים לי היי מה קורה לך? את חייבת לחזור לאיזון. המאזניים שבי שוקלות. הרגש שוקל טון וחצי אולי אפילו יותר - הוא כבר יצא מהסקאלה, המצפון וההגיון לא מצליחים להשתוות אליו, לאזן אותו. אני רוצה לזרוק את הכל לים, אבל הים רחוק כמטחווי קשת. אני מתנדנדת ומתנדנדת. הלב שלי כואב, ייסורי נפש אופפים אותי. יודעת מה נכון אבל לא מסוגלת לעשות את הצעד.
 ...
 עוד מעט משפחתי מתחילה לחזור לקן. אני יושבת ומקווה שזה ייקח עוד קצת ויהיה לי עוד הרבה זמן פנוי ושקט. אבל יודעת שברגע שהם יחזרו אני אחזור לתפקד כאמא הטובה, החמה, האוהבת המפנקת והמעניקה. אני ארגע לפרק זמן שבו אוכל להחזיק את עצמי. רחוקה ממך, אתה רחוק ממני. אולי זה יקל עלי אולי ההיפך הוא הנכון.
המצפון שלי שאמור לעבוד בקצב מטורף ומסחרר כמו תמיד, הפעם נדחק לו לפינה. נראה לי שאני רוצה דברים שאף פעם לא העזתי להביע בקול ולהבין שאני רוצה אותם. הם היו קיימים אצלי, צפים ועולים מדי פעם אבל תמיד דחקתי אותם למטה עם מליונתלפים תירוצים. אתה נותן לי את המקום הנפלא הזה המתחדש, הרוצה ליצור ולחוות מחדש. מה עושים? איך מתקדמים? מה כן ומה לא? האם התאווה נשלטת? האם המצפון פתאום אינו קיים בי? אינו נחשב? נהפכתי לאדם אחר?
אני תמיד מדברת עם בן-זוגי על כל דבר שבעולם, אין לי סודות ממנו, הטלפון שלי גלוי לכל, המיילים שלי גם כן. אני בעצמי שקופה, אמיתית, לא מסתירה שום דבר. כזו אני. פתאום אני שונה. יש לי דברים משלי, לא רוצה ולא יכולה לשתף בהם אף אחד ובמיוחד את את בן זוגי היקר, המיטיב, האוהב, התומך. הוא הבטחון שלי, קיר המגן שלי. הוא תומך בכל דבר שאני רוצה לעשות, תמיד נותן לי עצה טובה ושקולה. אז מה קורה לי? למה דווקא איתך אני מרגישה שכל היצר והיצירתיות שבי קמים לתחייה?
מתלבטת מתחבטת מתייסרת עורגת. אליך!!!
זהו בינתיים.
אהבה, תשוקה, ערגה, חיבוקים, נשיקות שוב מלנתלפים.

27/08/2009 געגועים עזים.
מחשבות מחשבות מתרוצצות. בוקר, מוקדם. אני שוכבת במיטה ומדברת עם בן-זוגי. המחשבות שלי נודדות אליך. איפה אתה עכשיו? בטח עדיין ישן, מסתלבט לך במיטה. נשמתי יוצאת אליך. זה כבר נהיה מטורף לגמרי. יש לי מחשבות הזויות על איך אנחנו נפגשים, מה עושים, מה אומרים, על מה מדברים. נהנים מהביחד. נעים כגוף אחד. יודעים בדיוק היכן לגעת, מה להגיד, זה כל כך טוב. כל כך נכון.
מרגישה שאני חיה בסרט. החיים שלי ממשיכים כרגיל במסלולם, אבל התסריט נבנה ומשתנה כל הזמן עטוף ברגשות עצומים, רצון להתחדשות. רוצה לפרוח, לפרוש כנפיים לעוף גבוה. יש לי אנרגיות חדשות, מוחי וגופי קודחים. חייבת לעשות עם עצמי משהו. חייבת לפרוץ החוצה, לשנות.
נשיקות (נו טוב אתה כבר יודע - איפה שתבחר לקבלן).

ערגה מטורפת שוב...
בוקר טוב. איך שפקחתי עיניים הבוקר, נזכרתי בשיחה הלחשושית שלנו אתמול בלילה. היה כיף לדבר איתך במיוחד כשהיית כבר במיטה. היית לבד ונשמעת בהתאם :)... בכל פעם שאני רוצה להתקשר, אני מחזיקה את עצמי גם כדי לא להפריע, יודעת איך זה להיות עם הילדים. הם רוצים את כל תשומת הלב שלנו וזה בהחלט מובן. מכיוון שאני קצת מבוגרת יותר ונחשבת לאחראית ... אז מתאפקת. הייתי מסוגלת, אם זה כמובן היה הגיוני, להיות מחוברת אליך ON LINE כל הזמן. רוצה לשתף אותך בכל שטות קטנה, בכל מה שאני עושה וחושבת. הצורך הזה כל כך מוחשי אצלי שאני חייבת להזכיר לעצמי בכל פעם שזה לגמרי לא הגיוני. אני כותבת לך SMS כמעט על כל דבר ואז שואלת את עצמי: מה עובר עלייך, מספיק כבר, תתעשתי. אוקי נכון. מוחקת את ה-SMS ומחכה כבר בקוצר רוח שתהיה לי סיבה הגיונית לשלוח לך משהו. כמובן שזה במקום לשמוע את קולך. ואתה הרי יודע כמה הקול שלך עושה לי טוב ונעים. מהלך עלי קסם. חודר מהאוזניים וזורם לו לכל אורך הגוף מהקודקוד עד הפופיק וממשיך לגלוש למטה למטה עד בהונות הרגליים. זה כל כך נעים. אני מתמכרת לצלילים האלו, עוצמת את העיניים וההרגשה העילאית הזו טובה ונעימה עד בלי די. רוצה לשמוע את קולך מהבוקר ועד הערב ולא חשוב בכלל מה אתה אומר. זה כל כך טוב.
אני מחכה לרגע הזה בכל רגע.
אתמול ביקרנו בדיאלוג בחשיכה. הצצה קטנה לעולם של אנשים עיוורים. נכנסנו למסלול חשוך כשבידינו מקלות נחייה של עוורים. זה מקום שבו כל חושים חוץ מהראייה נכנסים לפעולה. הריח, המישוש, שיווי משקל, השמיעה. הסיור מלווה בבחור עיוור שמנחה אותנו במסתרי החושך. לא יצאת לי מהמחשבות גם שם. פשוט היית איתי. תיארתי לעצמי איך היינו הולכים שם ביחד, בחושך, מגששים את דרכינו. נוגעים לא נוגעים מנצלים כל רגע אפשרי. מימיני, משמאלי, מאחורי, מלפני הילדים שלי, בן-זוגי. אבל אתה איתי כל הזמן, לא משחררת אותך, לא משחררת אותי. הזוי, מטורף. מה אתה עושה לי? אני רק מחכה לרגע שאוכל לשלוח לך הודעה שלא לדבר על כך שאוכל להתקשר. מחכה בקוצר רוח. איך שאנחנו יוצאים מהסיור אתה שולח לי SMS. אני כל כך נרגשת. חייבת לשחק אותה COOL. סתם הודעה הגיעה, לא משהו מיוחד. לא יכולה כבר לחכות ולהתאפק לפני שקוראת אותה. איזה כיף. לפי הדיווח בדיוק סיימת לאכול ארוחת צהריים איטלקית. היה מעולה. נפלא. אני מרגישה אותך בכל פעם שאתה כותב לי. החום שלך חוצה ימים ומגיע אלי ישר עמוק וחזק לתוך הבטן. תענוג.
אני יושבת וכותבת לך בשעת בוקר מוקדמת זו. אתה בוודאי מתהפך לצד שני של המיטה הגדולה והענקית שאתה ישן בה לבד. חולמת שאני שם איתך. הרגליים שלנו מפותלות אחד בשני. הידיים נוגעות לא נוגעות בכל מקום אפשרי. לא עוזבים לרגע אפילו מתוך שינה. רוצים לגעת ולהרגיש אחד את השני בכל נקודת השקה שקיימת. מתמתחים, מתכרבלים, מתענגים.
כיסופים וערגה,

באהבה גדולה ומבולבלת
 ....
טוב אז בכל זאת גם משהו קטן מיום חמישי. השעה עכשיו 00:03. חיכיתי שהבית יהיה שקט כדי לשבת כמה דקות בשקט ולכתוב לך כמה מילים לסיום של יום.

עבר עלי יום קשה היום. אני מאוד חסרת מנוחה. כל הזמן חושבת על מה שקורה לי, מה אני עושה וכמה שזה לא בסדר כלפי כולם: כלפיך, כלפי, בן-זוגי. המשולש הנצחי הזה... וכמובן עוד מעגלים שקשורים לחיים שלי. המחשבות רודפות אותי, מבלבלות, מעצבנות. יותר מכל רוצה כבר שיגיע יום ראשון וניפגש. לא יודעת איך אני עוברת את סוף השבוע המשפחתי ההדוק הזה. בכל רגע אפשרי אני אחשוב מתי יכולה להתקשר אליך ואיך בדיוק להנדס את זה שאני אהיה לבד כדי שזה יצא לפועל. לא נראה לי שיש לנו פתרון טוב חוץ מ... אנחנו יודעים.
אני כל הזמן אומרת לעצמי: טוב נו רק עוד שיחה, רק עוד SMS קטן עורג מתחכם וחמוד כזה, אולי מפגש מדהים או שניים או עשרה...? ואז די וגמרנו. סוגרים את הבסטה ממשיכים לתפקד כחברים טובים לכל דבר. האם זה נראה לך אפשרי כזה דבר? הייתי ממש רוצה לא לאבד אותך. להישאר קרובה אבל רחוקה ולזכות בהמשך הקשר המדהים הזה שנוצר בינינו. אבל האם זה בכלל אפשרי? לא יודעת. אין לי תשובה טובה. אולי לך יש? אם אנחנו לא מדברים כמה שעות אני מרגישה שאני מתחזקת ומתרחקת ממך. אבל אז פתאום זה מכה בי, אני חייבת לשמוע את קולך שגורם לי הנאה בלתי מוסברת ואז כשאני מדברת איתך אני נרגעת, שמחה, מאושרת, נרגשת שוכחת מהכל ומתרכזת רק בך ובי כאילו שהכל מסביב נמחק. הזוי לא? ותוך כדי השיחה אני מרגישה שאני כבר ממש קצרת רוח עד שאראה אותך ואגע בך ונדבר, נצחק, נקשיב למוזיקה, נפנטז, נשמח ופשוט נהיה ביחד הנהדר הזה שלנו. ממש משהו בלתי אפשרי. עצוב קצת לא?
אז עד יום ראשון...
שיהיה לך סוף שבוע נפלא ונהדר. אשתדל להתקשר ברגע שאוכל.
נשיקות חיבוקים כיסופים וערגה

30/08/2009 הריח שלך על כולי, אני שואפת עמוק ונאנחת, נזכרת בעונג.
ברגע שהחלטתי לבוא אליך והסכמת, אפשר לומר שהתנהגתי כמו מסוממת. ONE TRACK MINDED!! פשוט לא עניין אותי כלום. חיכיתי לשעה המתאימה ופשוט עזבתי הכל ויצאתי אליך, לא ראיתי שום דבר ממטר. זה באמת הזוי ביותר. כל הדרך ברכבת דמיינתי לי את הפגישה שלנו. המציאות עלתה על כל דמיון. התחבקנו, התנשקנו, נגענו, התחכחנו, נאנחנו, טעמנו, התכרבלנו זו בזה, עלינו ירדנו, הרגשות היו בשיא, גם ההנאה! הידיים שלך שטיילו על גופי בכל מקום אפשרי, ממששות, מועכות, מלטפות, נוגעות, גורמות לי לתענוג אין קץ. טבעתי בשפתיך הנחושות, הרכות, המתוקות והנעימות - יאם!!! הלכתי לאיבוד בים של הנאה. המגע הכי פשוט בין גופי לגופך מצית בי צמרמורות של עונג, אני נסחפת עם ההנאה, כל החושים שלי דרוכים. נוגעת בך בבטן, בגב, בראש, בידיים, נושכת ברכות את שפתיך, ההרגשה מסחררת. צמרמורות של עונג עוברות לי בגוף מכף רגל ועד ראש. הכל כך כך נכון, מושלם בינינו, כאילו שבאמת נועדנו זו לזה. הכל זורם כל כך בטבעיות. תשוקה מוטרפת, הזויה, מורגשת בעוצמות חזקות ביותר ממני אליך וחזרה. הכל כל כך טוב, מושלם, אני נסחפת עוד ועוד, רוצה שתמשיך לגעת, ללטף, ללקק לחבוק אותי בזרועותיך ולהצמיד אותי קרוב קרוב אליך.
לילה טוב.
נשיקות ואהבה אין סופית.
ערגה מטורפת ותשוקה בלתי נשלטת.

מתגעגע אליך בטירוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
אוכל חסה....מממממממ
חסרה לי המון

31/08/2009 מתהפכת במיטה, מרוגשת. השעה רק 03:38 אני כבר לא יכולה לישון. הכל שקט ורגוע. מימיני נשימות קצובות. הדם שלי סמיך, אבל זורם בקצב מואץ. הלב פועם בעצמה, במהירות. אני נזכרת בשעות הקסומות שבילינו יחד אתמול. לא רגועה. מתהפכת במיטה ימינה, שמאלה, על הגב. אין לי מנוחה. כל תא בגוף שלי זועק אליך, מתגעגעת אליך בטירוף. לו רק יכולתי להסתובב אליך, לחבק אותך להרגיש אותך מגיב אלי, נצמד, שולח את ידיך ועוטף אותי, מחייך בעונג מתוך שינה. הייתי נרגעת, יודעת שאתה שם מחכה להיסחף איתי אל תוך הטוב והנעים, להתערבל בחלל, לשכוח מהכל, להיצמד, להרגיש אחד את השני. להגיע לגבהים של עונג צרוף.
אני יושבת וכותבת לך והלב שלי לא מפסיק לפעום בקצב. אני חושבת עליך ונזכרת בכל חיבוק, נשיקה, נגיעה, ליקוק, ליטוף והריגוש בגוף ממשי עד כאב. אוי כמה שאני מתגעגעת!!!
שיהיה לך יום נפלא וקסום.

נשיקות בכל מקום אפשרי, ערגה וגעגועים עזים

8888888888888888888888888888888888888888888888888888888
9999999999999999999999999999999999999999999999999999999
ערוגהערוגהערוגהערוגהערוגהערוגהערוגהערוגהערוגהערוגה

חומד
אני קורא את שאת כותבת וגופי מתהפך, אני מדבר איתך וגופי מתהפך, אני מביט בך וגופי מתהפך, השפתיים נפגשות וגופי מתהפך, לשוני פוגשת את עורך וגופי מתהפך.......שלא לדבר על תחתוניי, היכולת שלהן להימתח ולחזור לצורה המקורית כל כך הרבה פעמים.....מרשים ביותר :-).......
חומד, אני מתחיל לחשוב שצריך להמציא מילה חדשה לעורג/חושק....משהו שיהיה רק שלנו
מחכה לשמוע אותך מחר בבוקר, יאללה שיעבור כבר

לילה טוב איש יקר
אתה חייב לכתוב יותר! כל כך אוהבת לקרוא את שאתה כותב. אתה יודע כל כך להגיד בדיוק את מה שאני רוצה לשמוע. זה נעים בכל מקום בגוף, בנשמה. אני מסוחררת, מאושרת, כשאני איתך מרגישה יפה. זה נפלא, ממלא, מדהים ובאותה נשימה קשה לי מאוד. אני כאילו לא יכולה לוותר על הקשר איתך. זה סוחף אותי בטירוף, בערגה, באהבה, בכמיהה, ברצון לשמוע אותך, לגעת, לחבק, לאכול ביחד, להיות ביחד. לחוות דברים, לדבר על כל מה שבא, לצחוק, להינות, להיסחף, להרגיש, לחיות.

לא מזמן סיימנו לדבר כבר מתה שיגיע מחר בבוקר ואני אשמע אותך בטלפון, צוחק, מאושר, עורג. איזה תענוג.
אני ממש נרדמת. הולכת למיטה לחלום עליך נוגע בי, מלטף אותי, מנשק אותי, טועם אותי, ידיך מטיילות בכל מקום על גופי, חשות, מעבירות בי צמרמורות עונג ידועות.
 בכמיהה עזה אליך! לילה טוב וחלומות מדהימים - עלינו.