סופסוף ישבנו לשתות יחד. איזה עולם זה נהיה, שכולן כל כך עסוקות ודרינק על הבר הפך להיות מבצע צבאי ענף, שיש להזניק גייסות של מודיעין ומבצעים כדי לגרום לו להתרחש. נו מילא, מחיר המשחק ב"יש לי קריירה". אז התכנסנו בבר יפואי חשוך, חמש חברות עסוקות, לפתיחת אירועי הסופ"ש. מתוקף היותי הנשואה המשעממת שכלום לא מתחדש בגזרתה, ה "נו, מה קורה?" כמשפט הפתיחה של הערב הוא התפקיד השמור לי, ואחריו הן מפליאות בסיפורים שרק הופכים הזויים יותר מפעם לפעם. וזה לא שלא הייתי פעם מלכת שוק הבשר של העיר הגדולה. הייתי. וזה לא שחסרו לי סיפורי אלף לילה ולילה משל עצמי. היו גם היו. אבל איכשהו, עיר הזימה הזו מתקדמת אל הקצה האבסורדי שלה בקצב שאני כבר לא מצליחה לעמוד בו.
עצמון מתחילה בסקירת הזיונים הלא מוצלחים שהיו לה השבוע: עורך דין אחד משעמם, איש מכירות אחד שגומר מהר ומוסיקאי אחד עם זין ממש קטן. "אבל ממש ממש קטן!" היא אומרת, ובוחרת במלפפון צנום במלח שמלווה את בקבוק הבירה שלה, כדי להדגים את גודל הזוועה. בידרמן מצטרפת בהנהון של אחות לצרה. גם היא קיבלה השבוע הפתעה קטנטנה בסופו של מה שהיה, עד לרגע החשיפה המביש, דייט לוהט.
מחקר רב שנתי בתחום מעלה כי, איכשהו, אלה עם הזין הקטן קיבלו מאלוהים ערימות של קסם אישי כפיצוי על קוטנו המביש של האיבר. בנוסף, הם סיגלו לעצמם, עם השנים, טכניקות של משחק מקדים שגורמות לך לצאת מדעתך, לגרגר כחתולה מיוחמת ולאתר באצבעות מתחננות את הכפתור והרוכסן. אחר - להוציא ביד חומדת את הדבר הזה, שאת חייבת אותו כדי לסגור כמו שצריך את הטירוף החושי בו את שרויה. ומה גדולה האכזבה שכף ידך מגלה שהיא אוחזת בלא אחר מאשר "כזה!" היא ממשיכה לנופף אל מולנו במלפפון הדלוח, ואני מרגישה איך הוודקה מתחילה לטפס לי על כל הפנים במגע הנמלים המדגדגות הכל כך אהוב.
התקבלה פסיקה שצריך לצאת לסיגריה.
עם הדרינק השני מתחיל סשן של חיפושים אחר עצמים קטנים, במסגרת תחרות לא רשמית בנושא "מי ראתה הכי קטן". ענבר מציינת איזה מייל שרץ לאחרונה עם תחרות הזין הקטן ביותר, שנערכה אי שם בארה"ב. ואני חשבתי שצריך להוציא איזה חוק כזה, שכל מי שיש לו קטן יצטרך לשאת על הבגד איזה סימן מזהה, למען לא יצטרכו החברות שלי לעמוד במצבים מביכים בהם הן תרות אחר זין ומקבלות "כזה! כזה!" מתפקעת שירה מצחוק, כשהיא אוחזת בידה איזה בוטן שהתגלגל על הבר. "אז מה עשית?" אני שואלת בתמימות ל אופיינית. "מה יש לעשות?" היא שומטת את הבוטן להתגלגל על הבר, "מחכה שהוא יגמור ומתחפפת הביתה, להמשיך לבד".
תודה לאל, אני לא זוכרת שברפרטואר הגברים שלי היה לי פעם אירוע שכזה. ואם היה, בוודאי הדחקתי אותו עמוקות. "טוב שלא היה לך!" מצווחת בידרמן ונמרחת על הבר "לא רוצה לחשוב מה היית מסוגלת להגיד למסכן ובאיזה נזק נפשי הוא היה יוצא מהערב הזה". והיא צודקת לחלוטין. במצב בו את מולכת שולל אחר הקסם האישי או זוכה לשעתיים של ירידות איכותיות בלי הפסקה, את לא אמורה להתבדות ולקבל קצה קצהו של משהו כאילו היה זה מובן מאליו. ועם כל הכבוד, אם אנחנו, על מנת לרצות אותם, מסכימות לנעיצת סכינים בחזה, דחיפת שתלי סילקון לתוכם והתמודדות עם חודש של כאבים בשל מתיחת העור והחלמת התפרים, אז הם יכולים, לכל הפחות, להודיע מבעוד מועד על היותם מצויידים בזין קטן.
מבחינה של הסוגייה במצב סאחי, אני לא יכולה שלא לחשוב שזו הזחיחות שגורמת להם להחדיר לתוכנו איברים צנומים ולצפות מאיתנו להתנהג כאילו הכל כשורה. מישהו שיקר להם משך כמה עשורים ושכנע אותם שהגודל לא קובע. מישהו הסביר להם שנשים רוצות יחס, הקשבה, חיבוק. מישהו מכר להם שלא משנה כמה קטן יהיה הזין שלהם, אנחנו עדיין נהיה אסירות תודה אם הם רק ישארו שם גם לארוחת הבוקר. והם מסתובבים להם ככה, מבושמים ומצחיקים, נהנים מזיונים עם הבחורות הכי שוות, ולא חושבים שהם עושים משהו לא בסדר.
עכשיו, כשאני על סף היות אושייה, עם בלוג באתר נשים מעוצב (saloona.co.il), אני עובדת ברצינות תהומית על היותי נציגתן הבלתי מעורערת של בנות המין הנשי (לפחות זה התל אביבי). אשר על כן – נתפניתי במיידי אל האייפון שלי וכתבתי לעצמי תזכורת: "להציע הצעת חוק". אחר כך מחקתי ותיקנתי ל "להחתים על עצומה נגד גברים שיש להם קטן ולא אומרים על זה משהו לפני הסקס". כן. כך יאה לאושיה לוחמנית בהתהוות.
ועד שתפקוד העצומה הממלכתית הזו את תיבת המייל שלכן, בואו נחליט שמהיום, כשאת פוגשת מישהו עם קטן, את מספת לו שאישה יכולה לזהות עצמים המונחים מולה ולהבחין בעובדה שגודלם אינו עולה על שישה סנטימטרים. אנחנו אולי לא הכי מבינות במושגים טכניים ומתקשות לפתור משוואות בשני נעלמים, אבל להבדיל בין 16 ל 6 אנחנו דווקא יכולות. אפילו בחושך. ואני אולי מחדשת לך, אבל את יכולה לבחור שלא להשתמש בשירותיו של בעל האיבר הפצפון. היפרדי ממנו באלגנטיות מחוייכת ולכי לישון. עדיף שנת לילה עם מסיכה ליישור הקמטים מאשר בילוי עם הגבר הכושל באיברו. לילה טוב!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
