אני ועולמי הפנימי

עוד שיר השבוע, השבוע היה פורה עד מאוד בתחום הכתיבה בשבילי. מתברר שחופש ושעות שינה מוגזמות כן עושות את העבודה.

אשמח לקבל תגובות.

שדים/ שאול חבקין

בלילות מתוך המגרות וארון הבגדים,

יוצאים שדים הרודפים אותי עוד מראשית הזמנים,

הם אותי גוררים חזרה לצללים, מהם אני מנסה לברוח

כל יום במהלך החיים.

הם גוררים אותי לעולמות נודעים,

אותם ניסיתי לשכוח כל אותן השנים,

עתה אני רואה את עצמי בעיניי אחרים,

בכל אותם זכרונות רחוקים אני מתרוצץ בין שלוליות וגשמים,

נרדף ע"י השדים.

אך גם עתה אותי הם לא עוזבים.

אני בורח,

מנסה לחזור אל אותן מגרות שעתה נראות כשקעים

ברצף הזמנים,

אך השדים אותי תופסים וגוררים אל מסע האימים,

ובמרוצתי מאותם השדים אני מפנה מבט אימים אל פניהם של היצורים,

וכל אותם השדים הם אני.