
"למצוא את ארץ לעולם לא", סרט השואב השראה לפי הגדרתו מאירועים אמיתיים, מבוסס על סיפור חייו של ג'יימס מתיו ברי, מחבר פיטר פן. הסרט, המציג את ברי כמחזאי כושל, מתמקד בעיקר ביחסיו עם בני משפחת דיוויס, האלמנה דיוויס וילדיה, שהיוו השראה לפי הסרט לכתיבת "פיטר פן".
ג'וני דפ בתפקיד הראשי היה מועמד לאוסקר על משחקו בסרט. כתמיד, דפ מגיש ביצוע משובח ומגלם דמות שונה וחריגה ומעט תמהונית. לא ברור מדוע זכה דפ למועמדות לאוסקר דווקא על תפקיד זה משלל תפקידיו שכן הוא אולי אחד התפקידים ה"נורמאליים" יותר שבחר לגלם.
"למצוא את ארץ לעולם לא" הוא סרט ריאליסטי שמדבר על המקום שיש לפנטזיה בחיינו. הוא עוסק באנשים שבוחרים לברוח לפנטזיה ומציג אותה מצד אחד כעיסוק ילדותי (ברי מוצא שפה משותפת עם ילדיה של האלמנה דרך משחקים משותפים) ומצד שני כמאפשרת ריפוי והחלמה.
לצד מערכת היחסים הדמיונית שלו עם האלמנה (הסרט נשמר מירידה לקלישאות ומציג אותה כאפלטונית בלבד, למרות ששניהם כמהים זה לזו וזו לזה) נמצאת מערכת היחסים הריאליסטית של ברי עם אשתו. נישואים ויקטוריאניים אלו מוצגים בצורה הטובה ביותר בריחוק בין בני הזוג שחיים את רוב חייהם בנפרד ומופיעים כזוג רק בציבור באירועים רשמיים. אשתו של ברי היא אישה משועממת שמנסה למצוא מפלט משגעונותיו של בעלה בבניית סטטוס חברתי וכושלת גם בזה. ככזו היא נוצרת כדמות טראגית לא פחות מהאלמנה דיוויס.
הסרט עוסק גם בכתיבת פנטזיה. הוא מציג דמות שלא יכלה לכתוב משהו אחר ולא הצליחה בכל סגנון כתיבה אחר. הוא מראה כיצד הפנטזיה נתפסת כשייכת לעולם הילדות וכמה קשה לצרכני התרבות ה"גבוהה" לקבל אותה כזרם רציני הפונה למבוגרים.
קייט ווינסלט ודסטין הופמן טובים בתפקידי המשנה כמצופה משחקנים ברמתם. במיוחד הופמן שבתפקידו המצומצם כמנהל התיאטרון המציג את מחזותיו של פיטר פן משאיר טעם לעוד.
אוהבת קולנוע כמוני לא תוכל שלא להיזכר במהלך הסרט בתפקיד של הופמן כקפטן הוק בסרט "הוק" (1991) ובתפקיד של ג'וני דפ עצמו ב"שודדי הקאריבים" (2003).
כסרטים וספרים רבים המבוססים על דמויות אמיתיות נשאלת השאלה עד כמה אמיתי הסרט. הסרט לא מתיימר להציג ריאליזם גמור והוא אף מצהיר זאת בתחילת הסרט כשהוא מתואר כשואב השראה ולא כמבוסס על. תוספת יפה בסרט הוא הקטע שבו ברי מזמין ילדים יתומים לראות את המחזה. כידוע, ברי תרם את הזכויות לספר ולמחזה לבית יתומים בלונדון שנהנה ממנו עד היום.
ציון כולל: 8.5
גילאים: 11 עד 180
מתאים ל: בילוי משפחתי (עם ילדים בוגרים), לדייט רומנטי
מבחן הזמן: כסרט שיצא ב2004 הוא בהחלט עומד יפה במבחן הזמן ויכול היה לצאת למסכים באותה מידה גם היום.