אוהבת ת’’קולנוע

"ארץ יצורי הפרא" הוא סרטו החדש של הבמאי המוערך ספייק ג'ונס (שיצר בין השאר קליפים לביורק ואת הסרטים "להיות ג'ון מלקוביץ" ו"אדפטיישן") המבוסס על ספר ילדים באותו שם. הספר, שייתכן ויצא לכם לראות אותו פה ושם בחנויות הספרים, הוא ספר דק בן כמה עמודים, כזה שהורים קונים אותו לילדיהם כדי לספר להם אותו לפני השינה (שוב ושוב) ונודע בעיקר בזכות האיורים הנפלאים הנמצאים בין דפיו, כאלה שמושכים אליהם גם את הקונים המבוגרים. אני מודה שגם אני התפתיתי כמה פעמים לעלעל בין דפיו.

הדמויות המצוירות מועברות למסך בעזרת בובות נפלאות מבית היוצר של "החבובות" ג'ים הנסון. לפי מיטב ההבנה שלי ג'ונס התנגד מאד לדרישת האולפנים ליצור את הסרט בעזרת אנימציה ממוחשבת, החלטה אמיצה ונכונה מאד, גם בגלל שהבובות של הנסון הן הסיבה המרכזית לטעמי לראות את הסרט וגם בגלל שהן תורמות לאווירה המאד תמימה של הסרט המסופרת דרך דמותו של הגיבור שלו מקס.

קשה לאפיין את "ארץ גיבורי הפרא", מצד אחד הוא סרט מובהק לילדים (השאלה היא רק באיזה גיל הם יאבדו את הסבלנות לנוכח האיטיות שלו, תוצר שדומה יותר לסרטי הילדים של שנות השמונים דוגמת "הסיפור שאינו נגמר" ופחות לתוצרים בני ימינו) שמערב גם קריצות פה ושם אל עולם המבוגרים, אבל כסרט מבוגרים הוא לא מספיק. לא מספיק על מנת למשוך את תשומת ליבו של הקהל שלו, לא מספק כדי לטוות עלילה חזקה שתפנה גם למבוגרים ויוצר תחושה קטועה משהו בעיקר בגלל שהקטעים המציאותיים בו כה מעטים ולא מאפשרים לנו באמת להתוודע לחייו של הגיבור ומצד שני האינטראקציות עם היצורים ילדותיות מאד ולא מפותחות. טוב היה אם הסרט היה שוזר מספר בריחות של מקס לאותם יצורים ולא מחלק את הסרט באופן חד כל כך לחיים המציאותיים ולחיי הפנטזיה (כפי שעשו זאת  בצורה טובה כאמור ב"סיפור שאינו נגמר").

העולם של הארץ הפראית אליה בורח מקס כמובן משליך על חייו האמיתיים, והמשפחה שהוא מאמץ לו בארץ הלא נודעת מקבילה למשפחתו שלו. כך מופיעים בסרט דמות מפלצתית חביבה אך חסרת רסן ככפילה של מקס עצמו, דמות נקבית המייצגת פעם את אחותו ופעם את אמא שלו, דמות אימהית מענישה וחמורת סבר שמקס משייך אותה מיד ל"רעים" ודמות אבהית שמקס, שהוריו גרושים, נמשך אליה אך מתקשה ליצור עימה קשרים קרובים.

הביום הקליפי של ג'ונס ניכר לכל אורך הסרט והוא מזכיר את עבודותיו הקודמות אך מלבד חובביו של הבמאי קשה לי להמליץ עליו בפה מלא. לכל מי שהוא לא מעריץ מושבע של ג'ונס או לא מסוגל להסתפק באיכויותיהם הנפלאות של הבובות והתפאורה מומלץ שיאזור הרבה אורח רוח ויתכונן לסרט איטי במיוחד, כזה שאלולא הייתה חובה לראותו על מסך גדול בדיוק בשל  אותם תפאורה ותלבושות והאווירה הקסומה, הייתי משאירה למסך הביתי.

בשורה התחתונה: לאוהבי הז'אנר ולילדים בנפשם. 

ציון: 8.5