My Life

הרצון שלי לחיבוק רק הולך וגובר,

ועוד לא עבר שבוע מתחילת החופש.

אני מרגישה שאני מתפרקת.

בכיתי המון.

הבדידות הזאת הורגת אותי.

"ואיך שכולם מסביבי,

אני מרגיש עוד כ"כ לבדי"

[הראל סקעת- תמימותי]

אני מתגעגעת לחיבוק הזה.

החם. המחזק. המעודד.

אפילו סתם חיבוק יוכל לעזור לי עכשיו.

מצאתי את עצמי מחבקת את הפוך ובוכה.

אני נשברת.

החיבוק הזה יחזור,

אבל רק אחרי החג.

מה אני עושה עד אז?!

______________________________

בבקשה ה'.
בבקשה.
אני רוצה,
אני זקוקה,
אני חייבת,
את החיבוק הזה.
כמה שיותר מהר.
כמה שיותר חזק.
פיזית, נפשית.
אני צריכה את זה.
אתה בטח יודע.

זה חשוב לי.

תודה ♥