Life as we know it

כן נו..אני כותבת...חרא..אבל כותבת..

בנסיעה...

יהודי

איש

עייף ותשוש

הולך ברוטשילד

ורואה נכה צה"ל..

על הספסל, מולו

יושבת ניצולת פיגוע..

אני, העייף

אני, התשוש..ומאחוריי..

כורעת דתייה שכולה על ברכייה

ורץ אליה בעלה

שלסבול עוד לא רוצה..

לא יכול..

היישות העליונה

הייאוש

הם שגורמים לו לומר, להתפלל

כל יום ויום

"יהודי הוא יעודי", הוא אמר

עלה לי חצי חיוך על הפנים

ודמעה ירדה..

חתולה שחורה עברה וייללה...