היי , אני ליאור ביטון , ובגלל שיש לי המון ספרים שכתבתי ( טוב לא המון , בערך 11 שכל ספר לקח לי כמעט 2 מחברות )
החלטתי לפתוח בלוג סיפור בהמשכים . - פעם אחרת אני העשה פוסט דמויות -
פרק 1
'' לאאא , הם רודפים אחרי !!! עזרו לי !!! בבקשה , ל'אאא '' צעקתי .
'' את עוד לא גילית ? '' שמעתי את הגופות צועקות , אך הם לא זזו , אפילו לא קצת .
'' מי זה .? תעזבו אותי במנוחה .
'' עדן , עדן תתעוררי , את חולמת!!! '' פתאום שמעתי קול משום מקום קורה לי .
'' תתעוררי ''
פתחתי את עיני בבהלה , וקיפצתי מן המיטה . זה הכול היה חלום .
'' עדן את בסדר ? '' שאל אותי אבא שלי ועל פניו יכולתי לראות שהוא דואג .
'' כן , אבא אל תדאג , זה רק סיוט '' אמרתי לאבא שלי בניסיון להרגיעו
'' אוקי , עכשיו זה נגמר , תחזרי לישון '' הוא אמר והלך לחדרו .
'' לילה טוב '' אמרתי
'' לילה טוב ''
חזרתי למיטה , מנסה לישון . אני לא מאמינה !!! כל הזמן אותו סיוט . כל הזמן ! כל לילה אני חולמת שאני נמצאת ביער מלא גופות , השוכבות אחת על השניה בצפיפות , וכל הזמן יש את אותו הקול המוזר ששואל '' את עוד לא גילית ? '' ואיתו ביחד נשמעים צחקוקים מרושעים .
כבר הבנתי שלחזור היום לישון , אני כבר לא אוכל .
קמתי מהמיטה וניגבתי את הזיעה הקרב ממצחי , הלכתי למטבח והכנתי לי שוקו חם , והתישבתי בסלון מדליקה את הטלוויזיה . נרדמתי תוך כדי צפייה , אך השינה הייתה ללא חלומות .
7.30 בבוקר .
'' עדן , כמה זמן לוקח לך להתלבש ? '' צעק אבי בעצבנות .
'' רק רגע אבא ''
'' תיזדרזי ''
'' הנה אני יורדת '' צעקתי וירדתי במדרות
'' הנה הסנדוויץ שלך '' אמר לי אבי ונתן לי את הסנדוויץ ביד .
הוצאתי שקית שוקו מהמקרר והלכתי לבית ספר .
10.40 הפסקה .
אני ודנית ישבנו על הספסל שבחצר בית הספר , אוכלות ומדברות ...
'' דנית ? ''
'' מה ? ''
'' אריאל , תראי אותו! '' אמרתי והתחלתי להסמיק , בעודי מתבוננת באריאל .
'' נו כבר , אני לא מאמינה ! מכיתה ד' את מאוהבת בו ''
'' אני יודעת ''
'' נו, אז למה את מחכה ?! תגידי לו את זה !''
'' אני לא יכולה !''
'' למה? '' דנית התחילה לתקוף אותי בעצבנות .
'' ככה , אי אפשר לבוא פתאום לבן אדם ולהגיד לו '' אני אוהבת אותך '' , זה לא הולך ככה! ''
'' מה זה משנה , תזמיני לו לצאת ואז הכול יזרום לך טוב ''
'' תאחלי לי בהצלחה '' אמרתי וקמתי ממקומי לכיוון אריאל .
'' בהצלחה , שברי רגל '' איחלה לי דנית .
'' שברי יד '' צעקתי לדנית בצחוק בעודי הולכת לאריאל .
'' היי , אריאל ? '' עמדתי מול אריאל והמשכתי '' מה קורה ? '' שאלתי , ובכלל לא שמתי לב שאני מסמיקה ( יותר מידי)
'' היי עדן , מה קורה? '' הוא ענה לי , ואני הרגשתי שאני עוד רגע מתחילה להיתעלף .
''אריאל '' פתאום הגיחה טל והתקרבה לאריאל .
'' טל '' הוא ענה לה בשמחה , וטל התקרבה והם התנשקו נשיקה קצרה ( יכולתי לראות שאריאל נהנה מהנשיקה של טל )
ההייתי בהלם. :0
היא שמה יד על כתפו , והוא על המותן שלה , כמו זוג אוהבים .
'' ממתי אתם חברים ? '' שאלתי במין גימגום ביישני ומנסה להסתיר את העצבות שאחזה בי פתאום .
'' מלפני שבוע '' ענתה טל וניסתה לרמוז לי להתרחק מהחבר שלה .
אני שונאת אותה !!!!
'' מה רצית להגיד לי ? '' שאל אריאל .
'' לא כלום , לא משהו חשוב '' עניתי בעצבות להיתרחק לכיוון דנית .
'' אל תדאגי , בסוף הוא עוד יהיה איתך , ויאהב רק אותך '' אמרה דנית בניסיון לנחם אותי , ונתנה לי חיבוק .
'' תודה '' עניתי והחזרתי לה חיבוק .
בקשר לכל כמה זמן אני מוסיפה פרק חדש .
אני כל שבוע מוסיפה פרק .
אם יהיו יותר מ - 20 תגובות ( כולל שלי ) אני מיד הוסיף פרק חדש .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נשמה של ערפד - סיפור בהמשכים
