לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

my world


אין לי הרבה מה להגיד אני הבלוג הזה משקף את עולמי. אני רוצה למצוא מקום שבוא אני יוכל להבתגר מהעולם האמיתי. והבלוג הזה זה בדיוק מה שאני מחפשת. פה אני יכולה להיות מי שאני באמת. אין לי ממה לפחד. זהו העולם הקטן שלי שבניתי לעצמי.

Avatarכינוי: 

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

12/2009

למה בכלל החלתתי לפתוח בלוג?


היו לי די הרבה בלוגים.
בלוג אחד ליווה אותי תקופה די ארוכה ומשמעותית בחיי.
רק חבל שאני כבר לר זוכרת איך קראו לבלוג הזה. הייתי בכיף קוראת בו.
ונזכרת בתקופה ההיא.
אחריו פתחתי עד כמה בלוגים.
אבל הם לא החזיקו זמן רב.
לא היה לי זמן וכוח לכתוב בהם.
אתמול היה לי דחף לקרוא בבלוגים של אנשים שפעם היו חברים שלי.
קראתי. ונזכרתי בתקופה שגרתי שם..
זכרונות הציפו אותי.
בלילה לה יכלתי להרדם זמן רב.
חשבתי וחשבתי ונסיתי להבין. האם בכלל יש לי חברה אמיתית שאני יכולה לספר לה הכל,
לבטוח בה בעניים עצומות...
עד לפני כמה זמן הייתי בטוחה שיש לי.
*אני מעדיפה לא להשתמש כאן בשמות*
עד לא מזמן הייתי בטוחה שבלונדה זאת האחת שאני יכולה לספר לה הכל והיא תמיד תתמוך בי ותעזור.
אבל הבנתי שזה לא נכון.
בלונדה היא בן אדם די מוזר. היא לא אמיתית... בכל מילה שלהנ מרגישים שקר...
היא בן אדם שחושב רק על עצמו. לא איכפת לה לדרוך על אחרים בשביל להגיעה למטרתה.
היא שקרה לי די הרבה. אני מבינה מתי משקרים לי בקלות.
למרות שהיא תמיד תמחה בי ועזרה. אני לא סומכת עליה.
בלונדה תמיד חוזרת ואומרת לי על תסמכי על אף אחד.
אז גם עליה אני לא מצליחה לסמוך. למרות שאני אוהבת אותה כחברה. אני לא יכולה לחיות יום בלי לדבר איתה.
היא תמיד מייעצת לי.
גם צ'ופי היא לאא חברה די טובה. נתחיל מיזה שהיא קטנה ממני בשנתיים. לא שאיכפת לי מי זה... הגיל זה לא דבר משמעותי בעיניי.
אבל צ'ופי היא לא בוגרת מספיק.
איתה אני יכולה הרוב רק לצחוק. אני לא יכולה לדבר איתה רציני. לדבר איתה על הבעיות שלי. היא פשוט לא מבינה אותי...
וגם צ'ופי מפחדת ממני. היא מפחדת לספר לי על הבעיות שלה מפחדת שאני יתאכזב ממנה. זה די פוגע.
ואחרונה היא שפקה.
שפקה היא לא ממש חברה. אנחנו לומדות באותה כיתה. היא מחשיבה אותי לחברה הכי טובה שלה. אבל ממש קשה לי איתה.
אני לא מחבבת אותה במיוחד. היא לא מתאימה לי כחברה. היא נורא אוהבת להתגאות בעצמה. לדבר רק על הבעיות שלה.
ת'אמת אני בטוחה שהיא בלי בעיה תדפוק אותי פעם.
אבל מה אני יעשה היא די נקשרה אלי. ואני לא בן אדם שאוהב ריבים. בגלל זה אני משתדלת להיות נחמדה אליה.
****
את הפוסט הזה הקשתי לחברותי. אפשר להגיד שבגלל שאין לי חברה אמיתית שאני יוכל לבטוח בה. לספר לה הכל.
בגלל זה החלתתי לפתוח את הבלוג.
די קשה לי לכתוב ככה על הכל. עם השנים כבר התרגלתי לשמור את הרוב בפנים.
אני לא אוהבת הראות רגשות. אני לא בן אדם כזה.
אבל הבלוג הזה יעזור לי לפרוק את כל רגשותי. כי לפעמים אני מרגישה שעם אני ימשיף ככה לשמור הכל בפנים
אני יתפוצץ בסופו של דבר.




 
נכתב על ידי , 19/12/2009 00:12  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*_Rob_* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *_Rob_* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)