כינוי:
מנגבת הדמעות מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2010
 היום יום הולדת
היום אני עוברת משלב הילדה למישהי שהיא לא בדיוק מוגדרת, כמה אופייני לי.. אז כן מהיום אני חוקית.
זה לא באמת נקלט, אני לא חושבת שאוכל להאמין שאני יכולה לקנות שתייה ולעשות על כל השטויות שמתלוות לגיל הזה, זה לא בדיוק גיל אלא יותר תקופה חדשה של חיים, אלוהים כמה שזה מפחיד.
אמא שלי התחרפנה וקנתה לי 4 מתנות, שתי תיקים בושם ושרשרת יהלומים עדינה שרק מהמחיר שלה כמעט חטפתי שבץ (מזדקנת כבר אמרתי?), סבתא שלי חסכה לי 4000 שקלים והיא מתכננת לפתוח לי חשבון, בתדודה שלי הקטנה קנתה לי שרשרת וצמיד ופשוט אני לא מבינה מאיפה, למה.. כאילו ראבק זאת כולה אני, כולה יומולדת... תעזבו אותי מזה באמאשלכם, ישלי מבחנים ללמוד אליהם, מתכונת.. באתי היום לבית הספר כדי לעשות את המתכונת בע"פ באנגלית, כמה ילדים שרו לי יום הולדת שמח, החברות הכי טובות שלי לא היו היום בביצפר, שיר בחזרות לקראת ההפקה שהיא מעלה שבוע הבא, חלי מתכוננת לתערוכה באומנות מחר וליה בזימונים לצה"ל, אז כן, באמת לא ציפיתי למשו. זה היה נחמד שכמה ילדים זכרו והמבטים שיוליה תקעה בי כשירדתי במדרגות רק העצימו אותי, לא דיברתי איתה התעלמתי והמשכתי לכיתה והבנתי שהיא זוכרת, העיניים אמרו הכל.
למרות שזה סותר ציפיתי לקצת יותר אבל זה לא משנה, קיבלתי כבר בבוקר אסמסים שהפשירו כל ספק לגבי החברים שלי ואפילו עומר אמר לי במסדרון מזל טוב, זה באמת עשה לי הרגשה טובה. וגם העובדה ששלי שגנבה לי את התאריך קפצה עליי כשנכנסתי לביצפר ואיחלה מזל טוב ואחרי חצי שעה באה אליי עם רונה ורשימה בלתי נגמרת של דברים שאפשר סופסוף לעשות בגיל 18,
במתכונת.. טוב המורה הפסיקה אותי אחרי דקה של דיבורים ואמרה שהאנגלית שלי מושלמת ואין לה מה להעיר לי, היא קפצה מהעבודה שעשינו שנה שעברה למשפחה שלי ולצבא ושחררה אותי תוך פחות משתי דקות עם חיוך ומסרה ששבוע הבא מתכונת בכתב.. הלב כמעט נפל לתחתונים אבל אחרי הכל קיבלתי מאה =] אז כן, אני מאושרת עד העצם.
בספונטניות שבאמת לא מאפיינת אותי החלטתי ללכת לעבודה של אמא שלי ולהודיע לה (תוסיפו לזה את העובדה ששכחתי את הפלאפון בבית), הגעתי לשם, הקולגות המקסימות שלה חיבקו אותי קצת עם הידיים המון עם העיניים ואמרו שהם גאות בי על המתכונת, ישבתי לאכול עם אמא שלי בקפיטריה ומשם התפצלנו, היא לחולים אני הביתה. הנהג עשה לי בעיות על כרטיס המעבר, אמר שהזמן שלו עבר ושאני חייבת לקנות כרטיסייה ופתאום הבנתי שאם הוא מבקש תעודת זהות הלך עליי, כי אחרי גיל 18 לא אמורים למכור לך וזאת באמת שנייה שבה הבנתי איפה אני (ולא זה לא באוטובוס בדרך הביתה), מזל שהנהג היה כזה פוץ כי תחנה אחרי שעליתי עלה מפקח.. בחיי, איזה יום מזליסטי.
במקום לרדת מהתחנה ולחזור הביתה כמו ילדה טובה הלכתי לסבתא שלי, קשקשתי איתה והיא אמרה שרזיתי, כשחזרתי הביתה בדיליי של שעה וקצת ראיתי שיחות שלא נענו מחלי ומס' לא מזוהים, התקשרתי אליה והיא צקה עליי "***** איפה את לעזאזל?!"
"בבית, למה?"
"אני הורגת אותך, עד שבאתי לביצפר את לא נמצאת פה!"
"למה, מה כבר קרה?"
"קניתי לך מתנה והבלונים.. טוב ישלך מזל שהם לא מהליום, ואם תתנהגי יפה אני אביא לך אותה מחר"
וכולי כזה אלוהים, אני לא מאמינה, זה התרחיש הכי גרוע שיכל לקרות, בחיי לא העזתי לדמיין שבאמת יחגגו לי בביצפר והרשיתי לעצמי להבריז היום, כי מחר מבחן בלשון, לא האמנתי שאני אהיה מאלה שחוגגים להם בביצפר, אחרי עניתי לשיחה משיר והיא אמרה שזה היה די צפוי כי "יש לך הרבה חברות"
נכון, באמת יש לי אבל לא כאלה שציפיתי שבאמת יחגגו לי וישקיעו בבלונים, גם מזל טוב מהן היה מספיק אם זה היה מלווה בחיבוק בכלל הייתי מאושרת.
כי אחרי כל הציפיות המטומטמות שלי אני קצת מצפה אבל לא לזה, גם לשיר לי היה מוגזם רק חיבוק, להיות מוקפת ככה באנשים שאני אוהבת כי כל המתנות האלה עושות לי קצת צרבת, אני מרגישה שהם אוהבים אותי ודואגים לי.. ואחרי הכל איך אני אוכל לאכזב אותם אם כ"כ אכפת להם ממני?
אם אמא שלי בזבזה עליי קרוב לשלושת אלפים שקלים איך אני יכולה להרשות לעצמי לא להשקיע בלימודים ולפחות להחזיר לה את החיוך הקטן הזה?
איך אני יכולה להרשות לעצמי להתעסק בשטויות כמו ג'ון שלא סגור על עצמו והחברה הלא מוגדרת שלו והתאהבויות טיפשיות כאלה כשיש לי גב כזה ענק מאחוריי שסומך עליי שאדע מה לעשות?!
טוב שיש יום הולדת, יום אחד בשנה שכולם מוכיחים לך איפה את עומדת בשבילם, אם זה הבחור ההוא מהכיתה הסמוכה שלא ידעתי שאכפת לו ממני מספיק כדי להגיד מזל טוב ובכלל להבין את זה, אם זו הילדה היפהפייה מהכיתה שלו שגם איחלה וחייכה, אם אלו החברים שרק רוצים לצאת לחגוג איתך, אמא סבא וסבתא שרואים את טובתי מול עיניהם, בתדודה שלי ודודה שלי שאוהבים אותי מספיק כדי לקום בבוקר ולזכור לאחל לי יום הולדת שמח וכל האנשים שבאמת אכפת להם ממני..
אומרים שביום הזה אתה מתבגר וגדל בשנה, אבל זה לא יכל לקרות בלי כל האהובים שלי מסביבי שגורמים לי להבין כל פעם מחדש עד כמה אני ברת מזל שיש לי אותם בחיים, גם אם לא קל.
כמו שאמרתי, השנה הזו תהיה מדהימה ואיזו התחלה טובה יותר יכולה להיות לחוקיות מזה?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
