הבנתי מה אני רוצה
לשקוע במשהו כל כך עמוק עד שדבר כבר לא יעניין אותי
בלי סימני שאלה או קריאה, בלי פסיקים ונקודות למיניהן, פשוט לעצום עיניים ולהמשיך לשקוע, להיעטף כולי ברגע, לנשום אותו עד שאצבעותיי יטפטפו טיפות מהאושר הלחוץ.
בגלל זה אני כמהה לאהוב כמו נועה ובר ומייחלת לאלק שלי, מתפללת שיבוא ויתן לי משהו לשאוף אליו, מקום שאליו פני ימעדו, כיוון כלשהו מכל כיווני השמש שלשם שאני ארצה להגיע. משהו
מטרה מסוימת
מישהו להתמכר אליו
ותוך כדי להמתכר גם אל עצמי
בגלל זה התאהבתי בלמידה ושכנעתי את עצמי שללמוד לביולוגיה זה כיף
ושסוציולוגיה זה לא כזה נורא
אבל אני רק רוצה למצוא את אלק שלי, שלא יהיה בדיוק אלק
בעצם אני רק רוצה מבט בוחן של מישהו שיניע אותי לפעול
אבל שיהיה רחוק, מספיק כדי שאוכל לנער את הראש ולהעלים את חיצי עיניו.
התובנה הזו סידרה בי כמה דברים... אבל עדיין
נפלתי חזק