אז זהו
נגמר
אין יותר בגרויות ולחץ ולאן למהר
כל נגמר
אין לי יותר למה לדאוג ולחשוש ולטרוח ולעשות... הכל נגמר
קשה לי לקלוט ששיגרה של שלושה חודשים נגמרה לה ככה, האמת שזו שגרה של פאקינג 12 שנים.
המסגרת הזו שכל כך ייחלתי לצאת ממנה פשוט.. נגמרה לה
ועכשיו יש לי חודש וחצי
חודש וחצי להתחרפן וזה בסדר
לעשות מה שבא לי ואפשר לשכב סתם על הגב, להקשיב למוזיקה, לנהוג באוטו (כי עברתי טסט) ולצרוח עם המוזיקה, לטייל שעות, להישרף, לצחוק בלי סיבה, לשתגע ולהות מכל רגע נתון
כי זהו, זה נגמר עוד מעט
ואיך לעזאזל מסכמים תיכון?
איך אני מעבירה א כל מה שלמדתי מזה למילים?
באלי, אבל אני לא מסוגלת, זה דורש ממני יותר מידי ריכוז, תשומת לב לפרטים קטנים ולרגשות.
לא עכשיו, עכשיו לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
